דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ניצולי שואה

יום השואה התשע"ז / מבקר המדינה: עשרות מילוני שקלים שהוקצו לטובת ניצולות וניצולי השואה לא נוצלו

המבקר מותח ביקורת חריפה על משרדי הממשלה השונים שאינם ממצים עד תומם את התקציבים הייעודיים לטיפול בניצולי השואה | בנוסף, צרכים של ניצולים רבים מדי נענים ע"י עמותות, וניצולים שהם עולים מבריה"מ אינם מכירים את זכויותיהם

צעדה למען שיפור תנאי חייהם של ניצולי השואה (צילום ארכיון: תומר נויברג / פלאש 90)
צעדה למען שיפור תנאי חייהם של ניצולי השואה (צילום ארכיון: תומר נויברג / פלאש 90)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

דוח מבקר המדינה בנושא סיוע המדינה לניצולי שואה המתפרסם היום, מותח ביקורת על המשרדים הממשלתיים האחראיים למצב ניצולי השואה. עיקר הביקורת בדוח מתמקדת בניצול חלקי בלבד של תקציבים שהוקצו לטובת הניצולות והניצולים, חוסר נגישות של הניצולים לזכויותיהם ולכך שיש ניצולי שואה שחיים בעוני.

מעבר לביקורת ולהמלצות המידייות בדוח, המבקר מתייחס גם למשמעות של מצבם של ניצולי השואה ביחס לחברה הישראלית בעתיד, "יחסה של המדינה לניצולי השואה בערוב ימיהם עשוי להשפיע על זיכרון השואה לדורות הבאים ולשמש כמקרה בוחן ליחסה אל כלל אוכלוסיית הקשישים בישראל. הזמן הולך ואוזל, ואין שהות בידה של המדינה לבצע מקצה שיפורים ועל כן על הממשלה להוסיף לחתור לפתרון מצוקותיהם הקיומיות של כלל הקשישים הנזקקים במדינה וניצולי השואה בהם. הניצולים, אשר חוו את מאורעות השואה, זכאים לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה".

ניצול שואה בביתו. צילום: פלאש 90 / אדי ישראל. ארכיון.
ניצול שואה בביתו. צילום: פלאש 90 / אדי ישראל. ארכיון.

גילם הממוצע של ניצולות וניצולי השואה בישראל הוא כ-85, ומדי חודש נפטרים כ-1,000 מהם. נכון לינואר 2017 חיים בישראל כ-158,000 אזרחים הזכאים לזכויות ולהטבות בשל היותם נרדפים במהלך השואה, וכ-56,000 אזרחים נוספים שהוכרו כנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת המלחמה.

העדר גורם מתכלל

אחד הליקויים המרכזיים העולים מהדוח הוא היעדר גורם מתכלל, על אף קיומה של רשות לזכויות ניצולי השואה, לגבי הסיוע הכולל אשר משרדי הממשלה וגורמים חוץ-ממשלתיים נותנים לניצולים. במצב זה בו אין תכלול והיעדר תיאום, נוצר חלל במענה לצורכי הניצולים בחלק מתחומי חייהם. מצידו השנה של המטבע ניכרת כפילות במתן שירותים, היעדר תיעדוף וחוסר יעילות בהקצאת משאבים.

ליקוי נוסף אותו מדגיש המבקר בדוח, הוא חוסר מיצוי של 60 מיליון השקלים אותם הממשלה הקצתה בשנים 2014-2015, כחלק מהקמת תשתיות חברתיות לטובת ניצולי השואה. הממשלה הקצתה כסף לעניין, אך מכיוון שמשרד הרווחה לא השלים גיבוש תכנית להרחבת היקף שירותי רווחה וחברה לניצולים, לא נוצל הסכום. בשנת 2016 ניצל המשרד רק כ-4.3 מיליון ש"ח מתקציב של 40 מיליון ש"ח. על פי דוח המבקר, בשל אי-ניצול התקציב נבצרו מניצולים שירותים שיכלו לשפר את רווחתם, לרבות ארוחות חמות, טיפולי בריאות, לחצני מצוקה, ובעיקר פעילות חברתית שהייתה יכולה להפיג – ולו במעט – את תחושת הבדידות, שהיא קושי מרכזי לרבים מהניצולים. שיעור הניצול של כספי התמיכות מטעם המשרד לשוויון חברתי בתחום הנצחת זיכרון השואה הסתכם בשנת 2014 ב-50% בלבד, ובשנת 2015 ב-23% בלבד.

מנתונים של הרשות לזכויות ניצולי השואה עולה כי למעלה מ-56,000 מכלל הניצולים הזכאים למענק שנתי מכוח סעיף 4 לחוק ההטבות מקבלים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה מביטוח לאומי.

הנגשת הזכויות לניצולים עולים

ליקוי נוסף הוא חוסר הנגשה ובהירות של מה הם ההסדרים החוקיים החלים על הניצולים. לדברי המבקר, מדובר בחקיקה שמשתנה מפעם לפעם ועשויה טלאי על טלאי. חלק מהניצולים אינם בקיאים באפשרויות חיפוש המידע באינטרנט ואף לא שולט בשפה העברית, ובכך מתקשה בהבנת הזכויות שהוא זכאי להן.

המבקר מתייחס באופן ממוקד למצבם של ניצולים שעלו ארצה בשנות התשעים מבריה"מ לשעבר, אשר לרובם אין פנסיה או בסיס כלכלי אחר, למעט קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. קולה של אוכלוסייה זו, ששיעורה כרבע מכלל אוכלוסיית ניצולי השואה, אינו נשמע. בלית ברירה הם מסתגלים למצבם ומסתפקים בחיי צנע ומוותרים על מילוי צרכיהם הבסיסיים. המבקר מתייחס לכך שבמועד סיום הביקורת, שרת המשפטים שקד, עדיין לא קבעה כללים לעניין המשך הסיוע לניצולי שואה הנזקקים לכך, הממומן באמצעות נכסים שלא נמצא להם יורש, על אף שבסוף שנת 2017 צפויה להסתיים פעילותה של החברה להשבת רכוש.

סיוע בדיור וארנונה

המבקר מתייחס לכך שעם הזדקנות אוכלוסיית הניצולים, כושר הניידות שלהם נפגע, וחלק מבתי הניצולים אינם מותאמים לכך. סביר כי הצורך בהתאמה פיזית של סביבת המגורים של הניצולים לצורכיהם רק ילך ויגבר. לרשות אין מידע מקיף ומלא על מאפייני מגוריהם של הניצולים, ונבצר ממנה לדעת אם הניצולים ממתינים לדיור ציבורי. ההנחה בארנונה הניתנת לניצולי שואה על פי מבחן ההכנסה, נמוכה מזו הניתנת לכלל הקשישים מקבלי הבטחת הכנסה.

שירותי בריאות

רופאת הרשות לזכויות ניצולי השואה, המליצה להרחיב את מגוון הטיפולים הנפשיים עבור הניצולים. אולם במועד סיום הביקורת, הרשות הכירה רק בטיפולים פסיכיאטריים ופסיכותרפיים. בנוסף, מעורבותם של ארגונים חוץ-ממשלתיים במימון טיפולי שיניים של ניצולי שואה, מעידה כי בפועל מורגש צורך בסיוע בתחום זה.

מיפוי צרכים

המבקר מותח ביקורת על כך שבמועד סיום הביקורת עדיין לא ביצעה הרשות לזכויות ניצולי השואה, סקר מקיף הכולל את כלל אוכלוסיית ניצולי השואה, על מאפייניהם השונים, אף שהיא הגורם האמון על הטיפול באוכלוסייה זו. לפיכך אין לרשות ולמדינה מיפוי מעודכן של צורכיהם וניתן להניח כי חלק מהניצולים לא קיבלו את כל זכויותיהם ואת הסיוע הנדרש להם.

המבקר דורש שהתיקונים הנדרשים יבוצעו ללא כל דיחוי, "זאת על מנת שהניצולים החיים בקרבנו יוכלו לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה – ויפה שעה אחת קודם".

ההמלצות

המבקר דורש מהרשות לשקף את זכאותם של הניצולים, בין היתר באמצעות התלוש המופק על ידה עבור הניצולים באופן ברור ושקוף, לרבות הסבר על סכום הניכויים מהגמלה המשולמת ועל כל שינוי שחל בסכום הגמלה או באופן חישובה. בנוסף, על הרשות לפעול ללא דיחוי לכך שתגמול לפי הכנסה ותגמול מוגדל לפי הכנסה יכונו בשם שיעיד כי תגמולים אלו הם בגדר השלמה לגמלאות הניתנות לניצולים.

על משרד המשפטים, לפי המלצת המבקר, לפעול בהקדם בשיתוף עם הרשות, נציגי האוצר, נציגי משרד הרווחה ונציגי המשרד לשוויון חברתי – לגיבוש מתווה מוסכם להמשך הסיוע לניצולים נזקקים, לאחר סיום פעילותה של החברה להשבת רכוש. בין היתר נדרש המתווה לכלול את המנגנון לחלוקת כספי הסיוע, מידע על היקף הסיוע ומקורותיו, קריטריונים לחלוקה וזהותו של הגורם האמון על כך, תוך הבטחת המשכיות הטיפול באוכלוסיית הניצולים הנזקקים לכך.

על שר האוצר להעלות בפני הממשלה באופן תדיר, במסגרת טיפולה של הממשלה באוכלוסיית הקשישים הנזקקים ובהתאם להמלצת בית המשפט העליון ובכפוף למגבלות התקציב, את סוגיית הסיוע הניתן לניצולי השואה שמקבלים מענק שנתי בלבד. על הממשלה והעומד בראשה לוודא כי בשנותיהם האחרונות תהיה רמת חייהם ראויה ולסייע להם לשם כך.

המלצות המבקר נוגעות למשרדים נוספים ותחום אחריותם הנוגע לטיפול הכולל בניצולי השואה – בין השאר ממליץ המבקר שהמשרדים השונים ינצלו את התקציב הייעודי עד תומו, ועל הרשות לזכויות ניצולי השואה להחיש את ריכוז המידע בנוגע לקשיים בתחום הנגישות, ואף לזרז את הפעולות להרחבת סל הטיפולים הנפשיים וטיפולי השיניים לניצולות והניצולים.

המבקר ממליץ שעל מנת שפרויקט מיצוי הזכויות בתחום הסיעוד לא יהיה חד-פעמי, על הרשות, הקרן לרווחה ובטל"א לעגן בנוהל מנגנון חודשי קבוע להצלבה בין רשימות הרשות ובין רשימות מקבלי גמלת הסיעוד ברמות הגבוהות כדי לבחון את זכאותם לתוספת שעות סיעוד. כמו כן, על גורמים אלו לקדם פעילות יזומה לבחינת מצבם התפקודי של ניצולים הזכאים לגמלת סיעוד ברמה 1 (שאינה מזכה בתוספת שעות סיעוד), כדי לסייע להם במיצוי זכויותיהם. לשם כך יכולה הרשות לסייע באיתור בעלי פוטנציאל גדול להעלאת רמת הזכאות, בהתבסס על הידע העומד לרשותה. כמו כן, ראוי שהרשות תבחן אם לכלול את האוכלוסייה המוכרת לפי חוק נכי המלחמה בנאצים במעגל הזכאים לכך כאמור, וזאת לנוכח גילם המתקדם, מצבם ומספרם המועט.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!