עדי לרנר, נולד בבוקרשט 1932, נמלט ממחנה הריכוז סקזינץ ושרד ביערות רומניה עד שמצא מקלט אצל איכרים נוצרים, ומשתתף בסרטון 'ניצולי שואה מזכירים לנו שאסור לשתוק', שהפיקה חבורת פעילים צעירים. "עברנו הרבה רעב וכאבים ומחלות, ולכן קשה לי להבין איך מתנהגים במלחמה בסוריה. עברתי זוועות, ואני יודע מה זה זוועות, והילדים האלה מסכנים וזקוקים באופן דחוף להתערבות אומות העולם לעזרתם." לרנר בסרטון שהתפרס בערב יום השואה, במילים פשוטות ובלי אידיאולוגיה.
אלקס ריף, 'מהבריגדה התרבותית – דור 1.5', מהיוזמות של הסרטון סיפרה ל'דבר ראשון', "המחשבה על זה שצריך לעשות משהו התחילה עם הידיעות על השימוש בנשק כימי. התאספנו לפגישה, וזה הרעיון שנולד. חשבנו שנכון דווקא ביום השואה להוציא את הסרטון, כי אנחנו כבר אדישים להכל, ואנחנו מקווים שהסרטון יגרום ללחץ, להסתכלות אחרת."
רות צימרמן, מהעיר קוניסברג, נמלטה עם משפחתה לאחר ליל הבדולח לסין ושרדה בגטו שאנגחאי, נחרדת – "אני רואה את הילדים המסכנים, מה הם אשמים?" יצחק לוין מהניצולים היחידים מטבח היהודים על ידי שכניהם הפולנים באסם בעיירה ידוובנה, אומר: "אם העולם עושה מספיק? עושה, אבל לא מספיק. הוא (אסד) השתמש בגז ומה עשו? גינו אותו". אוה בן טל, נולדה בקרפטורוס שבאוקראינה, הגיעה עם סבתה לאושוויץ, ונותרה בלעדיה. " תמיד צריך לעזור. זה מה שבנאדם צריך לעשות, אז לעזור."
"את הניצולים והניצולות שמשתתפים בסרטון אנחנו מכירים, וכמעט כל מי שפנינו אליו הביע תמיכה – אבל חלק לא יכלו להצטלם וחלק התביישו", מספרת אלקס. "קיוונו שהסרטון יצור שיחה ודיון – האם מותר להשוות? אבל בתכלס מה שהסרטון אומר זה, ניצולי שואה, אומרים בקולם, אני – כניצול שואה, דווקא בגלל מה שעברתי, חושב כך וכך על סוריה. התלבטנו על מהו המסר הנכון, כללי? ישראלי? עולמי? אנחנו לא מבינים בכל המהלכים הביטחוניים, אז החלטנו שלא לגעת בזה, וליצור אלמנט שאולי יזיז משהו, וגם יתן תקווה לסורים – שהם לא לבד."
כזכור, בעבר התחייבו ראש הממשלה ושר הפנים לקלוט מאה יתומים מהמלחמה בסוריה, אך נראה שצעד זה לא יתממש. ישראל אינה עומדת מהצד, וטיפלה באלפי פצועים מהמלחמה, וארגונים רבים שלחו סיוע בצורות שונות לפליטים ולילדים בסוריה, אך סבך האינטרסים הסותרים, לצד המחויבות היהודית והישראלית העמוקה להצהרה 'לעולם לא עוד', מותירה את ישראל, ככל הידוע לנו, בסיוע הומניטרי חשוב ודרמטי – אך לא 'משנה משחק' מבחינת אותם קורבנות המלחמה.
"ואם הוא סורי, עלאווי, או לא משנה מה, זה לא משנה!" אומרת רות צימרמן בסרטון, "זה ילד קטן, צריכים לעזור!"
בהפקת הסרטון שותפות ושותפים גם – נועה מימן, עמית וולצקי, לירון אטיה, אדם פרימר, אביב צדקיה, ענבל פיש, נעה שחם, יהודית ענבר ואחרים.