סאגת תאגיד השידור הציבורי נמשכת עוד ועוד ועוד, ונדמה שאף פעם לא תפסיק. ההימשכות של הדיונים בכינוס מיוחד של הכנסת אמש (שלישי) באמצע פגרת האביב הבליט כמה מההיבטים האבסורדיים של ההתנהלות הממשלתית בנושא. בין היתר התקשו דוברי הקואליציה להסביר מדוע, ובשל מה זה ואיך, נדרשת הדחייה בשידורים.
במהלך הדיונים אמש – שלא התעלו לרמה גבוהה, כפי שנהוג להגיד לעתים על משחקי הכדורגל בארץ – נראה היה שנציגי הקואליציה, לרבות יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד), יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש (הליכוד) ויו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, חשים את עצמם משוחררים מהצורך להסתיר כי עצם הדחייה מקורה בהתנהלות גחמתית ומוזרה של הממשלה. למעשה, לא סופק אמש, לא בתקשורת ולא במהלך הדיונים, הסבר מניח את הדעת לשינוי הכיוון בהחלטות הממשלתיות ומדוע ממשלת נתניהו הרביעית מבצעת שינויים בהחלטות ממשלת נתניהו השלישית.
נציגי האופוזיציה, ובהם יו"ר סיעת המחנה הציוני ח"כ מירב מיכאלי ניסו להדגיש שוב ושוב התנהלות מוזרה זו ויחסו לה סיבה ומניע: רצונו של ראש הממשלה נתניהו להחליש את השידור הציבורי ו"להשתלט" על התקשורת בישראל. עם זאת, גם נציגי האופוזיציה לא הצליחו להצביע כיצד המהלכים הממשלתיים מגבירים את שליטת הממשלה בשידור הציבורי. כזכור, דחיית שידורי התאגיד אמורה לשמש להקמת תאגיד חדשות נפרד אשר יוציא את תחום האקטואליה והחדשות מידי התאגיד "כאן", אף שיתבסס על העיתונאים שגוייסו לתאגיד יחד עם חלק ממערכות החדשות של ערוץ 1 וקול ישראל.
לטענת האופוזיציה, אליה הסכימו גם גורמים רבים בקואליציה, בעיקר מסיעת כולנו החלשת השידור הציבורי נעשית דרך יצירת אי-ודאות תעסוקתית בקרב העיתונאים והתעמרות בכלל עובדי השידור הציבורי. בעוד שההתעמרות בעובדים היא מגונה כמובן, יש להדגיש שעד כה לא הראו העיתונאים ומערכות החדשות – בתאגיד החדש, בקול ישראל ובערוץ 1 – כל מורא ופחד, והם ממשיכים (או מתחילים, בהתאמה) לבצע עבודה עיתונאית וביקורתית לעילא ולעילא.
היום יתחילו הדיונים במליאת הכנסת בשעה 12:00 והם צפויים להימשך עד לשעות הלילה, לפחות. בשעה 10:00 צפויה להתכנס ועדת הכנסת כדי לדון בסדרי הדיון כאשר על הפרק האפשרות להפעיל את סעיף 98 בתקנון הכנסת המגביל את משך הדיונים. אם תעבור החלטה שכזו תימנע מידי האופוזיציה האפשרות לבצע פיליבסטר, כלומר למשוך את הדיונים עוד ועוד. תיאורטית, אם תצליח האופוזיציה לקיים פיליבסטר יעיל והדיונים יימשכו ללא הצבעה מכריעה גם ביום חמישי, הרי שהחוק יכנס לתוקפו ללא שינוי – מה שיחייב תחילת שידורי התאגיד ב-30 באפריל. ככל הנראה, זהו תרחיש לא סביר.
בתוך כך, הדחיות הרבות בתהליך מנוצלות על ידי ההסתדרות על מנת לשפר כל העת את התנאים שבהם תיסגר רשות השידור. ביום שני השבוע הגיעו יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר כחלון (כולנו) להסכמות, וכך בוטלה השביתה הכללית במגזר הציבורי שתוכננה ליום שלישי. ההסכמות צפויות להביא לקליטת 200 עובדים נוספים מרשות השידור במגזר הציבורי – כמאה עובדים ועובדות נוספים יקלטו לתוך התאגיד (ויתכן שחלקם לתוך תאגיד החדשות) וכמאה עובדים ועובדות לתפקידים בתוך השירות הציבורי. כך יצומצם מספר העובדים והעובדות שיפוטרו או יצאו לפנסיה מוקדמת ל-300, מספר גבוה לכל הדעות. ההסכמות בין שר האוצר ויו"ר ההסתדרות כוללות גם טיפול בפגיעה בפנסיה עבור עובדים אלו.
מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר אתמול לעיתונאים כי תאגיד "כאן" לא שותף במהלכים האחרונים בהם התגבש ההסכם בין שר האוצר ויו"ר ההסתדרות. לדבריו, התאגיד ערוך לקליטת מספר גבוה אף יותר של אנשי רשות השידור לשורותיו. ההסכם בין כחלון לניסנקורן יביא את מספר אנשי רשות השידור בתאגיד ל-555, מתוך 743, וקובלנץ טען שבעזרת פיצול תקנים הוא עשוי לקלוט יותר מאנשי רשות השידור. קובלנץ לא הסביר, עם זאת, ונראה שגם לא נשאל, מדוע לא פעל לקליטת עובדי רשות השידור עד כה. גם הנהלת התאגיד כאן הודתה כבר בעבר ש"היו כשלים" ביחס של ההנהלה לאנשי רשות השידור בעת המעבר וההקמה.
