"פועלי כל העולם, התאחדו!" קרא המניפסט הקומוניסטי בשנת 1848. מאתיים וחמישים שנה לאחר מכן – פועלי העולם עדיין עובדים על האיחוד. מהי בעצם המשמעות של משפט זה בעולם העבודה הגלובלי של ימינו ובמציאות הישראלית?

כשהפניתי את השאלות על אותו משפט מוכר לאביטל שפירא, מנהלת המחלקה הבין-לאומית בהסתדרות, ניכר היה כבר בטון הדיבור שלה וברהיטות שהפגינה, כי מדובר במגרש הביתי שלה.

שפירא, בת 47, נשואה ואם לשניים, הגיעה להסתדרות בשנת 1995 להקים את הדסק הערבי במחלקה הבין-לאומית בהסתדרות וכיום היא מנהלת את המחלקה הבין-לאומית שאמונה על יחסיה של ההסתדרות עם איגודים, ארגונים ואישים מחו"ל, כולל מהרשות הפלסטינית.

"מבחינתי המהות של המשפט 'פועלי כל העולם, התאחדו' היא השגת שתי מטרות -סולידאריות וצדק חברתי. כשבישראל יש לנו את הפריבילגיה להגשים את זה כי אין לנו רק עובדים ישראלים בשוק העבודה הישראלי. לשמחתי הגדולה יש גם חשיבות רבה להגנת זכויות ולרדיפה אחרי השוויון לעובדים זרים ולפלסטינים. יש לנו קשרים מיוחדים עם קונפדרציות האיגודים המקצועיים הפלסטינים שאיתן יש לנו הסכם כלכלי שאין לו אח ורע בעולם ואין לו שום מקביל עם אף קונפדרצית עובדים אחרת בעולם."

מה תפקידה של המחלקה הבילאומית?

"המחלקה הבין לאומית עושה הכל. גם את הקשרים עם האיגודים האחרים, גם יוזמים מפגשים משותפים, מיזמים, דאגה של ארגונים גלובליים לקידום זכויות העובדים הפלסטינים, דיברור בחו"ל של הישגי ההסתדרות, עבודת הסברה כדי להבהיר שהההסתדרות ראויה לתמיכה ושיתוף פעולה ולא לקיטרוג ולעוינות בכל מה שנוגע לפלסטינים ומנסה לרקום הן בזירה הגלובלאית ברמת קונדפרציות האיגודים המקצועיים העולמיים את הקשר ביננו ובין אותם חברים באותם אירגונים.

"בנוסף אנו פועלים בקידום העסקת עובדים עם מוגבליות, את הנושא של עובדי ההיי-טק – פרסום און ליין של מאבקים שמסייע לאותם עובדי היי-טק מאוגדים בהסתדרות שההנהלות שלהם הן הנהלות גלובאליות.

"אנחנו חדר המצב שמנסה ליצור את כל הקשרים, לקחת את הגורם הישראלי היותר מבודד ולרקום לו את השותפים ואת דרכי הטיפול בהם. אנחנו נותנים הרבה כבוד לא רק להסתדרות ולישראל אלא לעולם. צריך להבין שהמאבקים והניצחונות של ההסתדרות צריכים לשמש נר לרגלי אחרים. ההישגים האלה הופכים את ישראל לשונה משמעותית ותורמים להפיכתה של החברה לצודקת וטובה יותר."

מה זה אומר שההסתדרות היא חלק מתנועת הפועלים העולמית?

"אנחנו בעלי תפקידים בכירים בתנועת העבודה העולמית ובשמה המדיוק ה-ITUC – קונפדרציית האיגודים המקצועיים העולמית. יו"ר ההסתדרות הוא סגן נשיא הארגון וכן חבר הנהגה בכיר וחבר המועצה הכללית וחבר אקסקיוטיבה. ההסתדרות חברה בארגון האזורי באסיה פסיפיק של ITUC ויו"ר ההסתדרות חבר הנהגה בכיר שם. אנחנו גם חברים הן בוועדת הנשים, שאני חברה בה, ובוועדת הצעירים.

"אנחנו חברים גם בפורומים שונים של הנהגת הארגונים הגלובליים, ארגונים שבהם הפרופסיה מאפשרת להיות חבר, כמו כל עובדי הבניין והעץ, כל עובדי המלונאות והמזון, כל עובדי המגזר הפרטי ואפילו ארגונים יותר ספציפים כמו העובדים הסוציאליים. אנחנו חברים בהנהגות של הארגונים הללו ומעניקים ידע וסולידאריות, או ההפך, מקבלים סולידאריות או רוכשים ידע וניסיון מהצד השני."

איך התפקידים הללו משפיעים בפועל על המציאות של העובדים ולא נשארים במסגרת הכנסים והדיבורים?

"המפגשים הם לא רק דיבורים, יש גם סמינרים עם מתודות ומקרי מבחן שניתן ללמוד מהם ואאחר כך מיישמים במדינה. אני יכולה לספר בגאווה שאנשים שומעים את מקרי, המבחן הישראלי, ראה מקרה פלאפון, ומיישמים אותו במקרים משפטיים ובמשא ומתן ומתן. אי ההתערבות במהלך של התארגנות הוא הישג שאין לו אח ורע בעולם. במקה של פלאפון אגב, גם ההסתדרות נעזרה בפסקי דין ששלחו לנו מהעולם על נושא זכות ההתארגנות שמאוד תרמו לנו בהצגת ה'קייס' בבית הדין לעבודה וגם בבג"ץ לאחר מכן. זאת אומרת שהסולידאריות פה היא דו צדדית. מצד אחד אתה ניזון מאינפורמציה שאתה מקבל ומצד שני אתה גאה בהישגים של ההסתדרות, אתה מצליח לסייע לארגונים שנלחמים, או על אותו נושא, או על נושאים אחרים שיש להם השקה. זאת דרך פסיבית. יש לנו גם דרך אקטיבית לעזור אחד לשני היום וזה קורה באמצעות האינטרנט."

תני לי דוגמא לדרך אקטיבית. 

"לדוגמא הקמפיין של 'לייבור סטארט', שהציג את המאבק של אמדוקס באתר שנחשפים אליו מאות אלפי אנשים מאיגודים מקצועיים. הייתה קריאה למנכ"ל אמדוקס להכיר בהתארגנות ולנהל משא ומתן ואלפי אנשים חתמו על קריאה זו גם מארצות שאין לנו יחסים דיפלומטיים איתם. בעולם שלנו אין שום משמעות ליחסים הדיפלומטים של מדינת ישראל. ברגע שמתמקדים בזכות הבסיסית של צדק חברתי וסולידאריות אין משמעות לקשרים הדיפלומטיים של ישראל עם אותן מדינות שאנחנו בקשר איתן.

"אנחנו באופן קבוע מעניקים סולידריות באמצעות איגודים גלובלאיים לכל מיני איגודים שנאבקים על הזכויות שלהם. לפעמים אנחנו משקיעים את כל כוחנו כדי לסייע לעובדים שיש להם בעיה עם הנהלה שהיא ישראלית או שיש לה קשר לישראל. כמו למשל כשסייענו לעובדי קבלן מאורגנים תחת הסכם קיבוצי בפילדלפיה שרצו להחליף אותם בעובדי קבלן לא מאורגנים ללא הסכם קיבוצי והמעסיק היה חברת טבע. את הפנייה קיבלנו מאיגוד העובדים הגלובאלי UNI שפנה אלינו לסייע לאיגוד ה-SEIU בארה"ב.

"נפגשנו, איגוד עובדי המזון והפרמציטיקה בהסתדרות יחד איתי ועם נציג האיגוד האמריקאי שארגן את העובדים, עם הנהלת טבע בישראל וביקשנו מההנהלה לשנות את רוע הגזירה ולא לפגוע בעובדים מאורגנים, ולשמחתי טבע נעתרה לבקשתנו."

על ציונות וסולידריות

לדבריה של שפירא, במקרים מהסוג שתיארה, הסולידאריות היא לא רק סיסמא אלא דבר שקורא בפועל. "אנחנו קודם כל חלק מאומות העולם הנאורות ששמות בראש את הקריאה הברורה לקדם זכויות עובדים ופנסיונרים ולעשות חברה שוויונית וטובה יותר. כל מקטרגי ההסתדרות שלא רואים לנכון לפרגן לה על הפעילות שלה למען זכויות העובדים והגמלאים וטוענים שהיא זרוע של הממשלה ולא איגוד מקצועי 'אמיתי',  זוהי הההוכחה האולטימטיבית כי הטענות הללו שקריות וההסתדרות מוכיחה כמה שהיא מסורה לענייני העובדים ולראיה, זה גם מה שאנחנו עושים עם הפלסטינים."

איך מציגים לעולם את הזהות המורכבת של ההסתדרות – איגוד מקצועי שהוא גם ארגון ציוני שבונה את המדינה?

"קודם כל חלק גדול מהאיגודים מוקירים ומכירים את עבודת ההסתדרות למען הגנת זכויות העובדים. ברור שיש מקטרגים, זה אנשים שמהות עבודתם היא דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה של ישראל.

"יש כמה בסיסים שצריך לזכור. הראשון הוא שההסתדרות היא ארגון א-פוליטי שתפקידו להגן על העובדים ללא קשר למוצא אתני והיא תגן על העובדים הישראלים והפלסטינים שהם אנשים שלא מגיע להם שיחרימו את מוצריהם בגלל קונפליקט פוליטי. ההסתדרות תעודד כל הסכם שלום שייחתם בין שתי הישויות שיכולות לחתום עליהם – ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית. ההסתדרות חושבת שקונפליקטים צריך ליישב לא באמצעות חרמות ואיומים אלא במשא ומתן ישיר כמו שאנחנו מצפים לעשות גם בסכסוך בין עובדים למעסיקים. ההסתדרות תמיד קוראת לעשות זאת בדיאלוג ובשיחה ולא באמצעים חד צדדים עם כפיה. ההסתדרות מאמינה שהקשר בין הישראלים והפלסטינים יכול להיות מחוזק באמצעות הקשרים הטובים – כמו מקומות עבודה משותפים."

שפירא עומדת בראש הדסק הערבי במחלקה הבין-לאומית החל משנת 1995, וזאת לאחר שהיתה לישראלית הראשונה שלמדה בקהיר והשיגה תואר ראשון ושני בערבית. "החלטתי ששלום עושים בשפה של כולם וזה חלק מהייחודיות של הקשר שלי עם המזרח התיכון ועם הפלסטינים."

איך את חווה את העמידה בחזית הבין-לאומית בייצוג ההסתדרות?

"החוויה היא קשה ומאתגרת אבל אני אישה שמאמינה בדיאלוג ובמתן אינפורמציה. אני חושבת שברגע שאדם ער למאמץ האדיר שההסתדרות עושה, הן במשאבים הכספיים שהיא משקיעה והן בעבודה הסיזיפית והעקבית למען הקשר עם הארגון הפלסטיני ה-PGFTU ובסיוע לעובדים הפלסטינים המועסקים בישראל, זה משנה. ומצד שני חרמות עלולים לגרום לנזק מאד קשה לקשר המיוחד בינינו ובין הפלסטינים מאחר שזה מסב מתח מיותר ומעכיר את האוירה במקומות שהם כן לוקחים מקום. כאשר בפורום בין-לאומי הארגון הפלסטיני, ה-PGFTU, גם נוטל חלק, יש רצון להטיל חרם.

"הלחץ מופנה גם כלפיי ה-PGFTU שנמצאים בעמדה מאוד קשה. הם לא מעודדים חרמות והם מתנגדים לחרם נגד מדינת ישראל וחרם נגד ההסתדרות. בסופו של דבר אם חלילה וחס כן היה מתקבל חרם הקורבן היחיד הוא העובד. לעתים,כשמסבירים למקטרג שמי שיסבול זה אדם פלסטיני שמצליח להתפרנס בכבוד, ואין למקטרג שום אלטרנטיבה תעסוקתית להציע לו מנגד, אז לרוב יש לי את האפשרות לשנות את רוע הגזירה  ולהסביר שפגיעה בגורם חף מפשע, יצירת מתח מיותר ויצירת יחסים רעועים עם ההסתדרות של אותו ארגון, לא זה יסדיר את הבעיה.

"אני גם מסבירה פוליטית את הבעיות, למרות שאנחנו לא נכנסים למשא ומתן כי זה לא המקום שלנו, אבל כשגורם מקטרג לא מכיר את העובדות אז אני נותנת סקירה היסטורית  על כל המשא ומתן מ-48 ועד היום כולל את ההתנהלות של מדינת ישראל והרשות הפלסטינית ומסבירה את הקונטקסט הכללי של האיזור והבעיתיות הקשה עם החמאס. בסופו של דבר, אם אין רצון מלכתחילה לפגוע בהסתדרות ובעובדיה, אז יש נכונות להקשיב. בוודאי שזה סיזיפי, זה קשה, ולצערי הרב זה גם לא נגמר."

מי הארגונים שממש נגד ישראל?

"יש את אירלנד, דרום אפריקה ונורווגיה. אבל אני חושבת שכל עידן וכל חצי שנה-שנה והמאפיינים שלה. החיים מאוד דינמיים. זה כואב וצורם שואותם ארגונים, לא רק שלא מזיז להם מה קורה סביבבנו – הזוועות של סוריה והמלחמות בתימן והסבל של איראן ועיראק, גם הפלסטינים לא מעניינים אותם בלי הקונטקסט הישראלי. האנשים האלה מונעים ברובם מדה-הומניזציה של ישראל ומוסדותיה והם לאו דווקא פרו-פלסטינים.

"הטענה הבסיסית שלי היא שזה לא משחק סכום אפס. אתה יכול להיות מאוד פרו-ישראלי וגם פרו-פלסטיני בהגנה על זכויות העובדים הפלסטינים והחשיבות שאנו מקנים לקשרים שאנחנו מנהלים עם ה-PGFTU. אלו גבולות הגזרה שלנו בעצם. כל ניסיון מרושע להסית מהגזרה ולהכניס לזירה המדינית לא יצליח ואנחנו מחזירים את גבולות השיח למקום שבו אנחנו מאמינים."

המטרה: קידום דו קיום ושלום

מה טיב היחסים עם הפלסטינים ומה ההסכם קובע?

"מ-1993, אחרי הסכמי אוסלו, הייתה לגיטימציה לדבר עם אש"ף. ההסכם נחתם פעמיים, ב-1995 וב-2008 והוא קובע ש-50% מדמי הטיפול של כל עובד פלסטיני חוקי שמועסק בשטחי ישראל עובר למקבילה שלנו ברשות הפלסטינית – ה-PGFTU. למעלה מ-21 מיליון דולר שעברו מ-1993 אחרי הסכמי אוסלו.

"עם PGFTU יש הסכם תקדימי שאין לו אח ורע בעולם. לדוגמא, עובד פיליפיני שעובד בסיעוד בישראל – אנחנו לא נעביר לאיגוד הפיליפיני כסף כי הם לא מייצגים אותו. אין אף איגוד מקצועי בעולם שמעביר כספים לאיגוד במדינה אחרת על כך שהעובדים עובדים אצלו במדינה. שוודי שעובד בנורווגיה ישלם את דמי החבר המקצועיים לנורווגיה ואלו לא יעבירו אותם לאיגוד השוודי. כך גם כל מי שצרפתי ועובד בשוויץ ולהיפך, כך גם מקסיקו וארה"ב ששם עוד יש הסכם עבודה, אבל בטח שאין הסכם העברת דמי טיפול לארגונים המקומיים.

"ההסתדרות, מתוך אידאולוגיה של שלום ורצון לסייע להקים איגודים מקצועיים פלסטינים דמוקרטיים חופשיים וחזקים, החליטה אידאולוגית להעביר 50% מדמי הטיפול למרות שהיא תיתן את הטיפול לעובד הפלסטיני ללא קשר לכך שהיא מעבירה 50%. אנחנו נותנים את הכסף מתוך ראיה אידיאולוגית שאנחנו גאים בה."

"ההסתדרות מגינה על העובדים הפלסטינים ללא כל קשר ל-PGFTU. 95% מהפלסטינים העובדים בישראל מועסקים בענף הבניין. ההסתדרות מתרגמת את ההסכם הקיבוצי הקיים בענף לערבית וחוברת ההסכם הקיבוצי עם הטלפונים של מרחבי ההסתדרות ואנשי הקשר הרלוונטיים מחולק במחסומים בשתיים-שלוש לפנות בוקר על ידי נציגים מהסתדרות הבניין והעץ. פעם אחת אני הלכתי בעצמי."

"דבר שני זה ייעוץ משפטי: הוועדה הפריטטית היא ועדה בין מעסיקים ועובדים בענף הבניין, שבית הדין החליט שפסיקה שלה שוות ערך לבית הדין ובעצם בכך ייתר את עצמו. הוועדה מתכנסת בממוצע שלוש פעמים בשבוע והסמכנו את אחד הנציגים של ה-PGFTU להיות משקיף בוועדה."

מה הפוטנציאל בקשר בין האיגוד המקצועי הפלסטיני להסתדרות?

"הם מנוטרלים בכל מה שקשור לעובדים פלסטינים שמועסקים בישראל, אבל אפשר למצוא עוד הרבה נקודות השקה שעוד לא מתקיימות, ולסייע לעובדים פלסטינים שמועסקים ברשות הפלסטינית באמצעות הניסיון הרב והיכולות שלנו במקצועות דומים בישראל, לדוגמא בקרב עובדי מזון. אם לעובד מזון פלסטינאי אין הסכם קיבוצי סקטוריאלי, אין לו בטיחות וגהות, את מסכימה איתי שהאיגוד המקצועי יכול להעניק לו הרבה מאוד ידע?"

הם יכולים ללמוד מאיתנו על איגוד עובדים כמו שאנגליה יכולה ללמוד מאיתנו?

"נכון מאוד, רק יותר קרוב ויותר פשוט. אנחנו נעשה את זה בערבית, נביא בטיחות וגאות בערבית. אנחנו במרחק של כמה קילומטרים ולא של חמש שעות טיסה, ואנחנו אלה שרוצים להדק את הקשרים ובכך לקדם את הדו-קיום והשלום.

"ההסתדרות גם עושה סמינרים לעובדים פלסטינים בתחום הבניין בשפה הערבית. הסמינר האחרון התקיים לפני שבועיים במשך שלושה ימים בים המלח, בסיוע של הארגון הגלובאלי BWI שסייע גם כספית.

"לעובדים הייתה אפשרות לשלב הנאה ועבודה, והם זוכים לקבל את כל האינפרומציה, כיצד להגן על שלומך ובטיחותך ברמה הכי גבוה שאפשר לצפות – אנשים נחשפים לזכויות שלהם על ידי המרצים הטובים ביותר."

איך מתמודדים עם הזהות של ארגון פלסטיני שקושר את עבודת האיגוד המקצועי שלו לזהות הלאומית לשחרור העם הפלסטיני?

"ההסתדרות מנסה לקחת מהמצב המדיני המאתגר הזה ולהיטיב את זכויותיהם של אנשים  להתפרנס בכבוד ללא קשר לזהות שלהם או לאזרחות שלהם. זאת הראיה ההומנית ההסתדרותית שלא קשורה למצב מדיני כזה או אחר, וגם בימים הקשים של האינתיפאדות ובתקופות של טרור שמשתולל, לא זו בלבד שההסתדרות איננה מתנגדת להעסקתם של עובדים פלסטינים, אלא להיפך, בכל הזדמנות קוראים להגדיל את ההיתרים ולאפשר את הגדלת התעסוקה הפלסטינית. הגדלת ההיתרים זה יותר אפשרות להתפרנס בכבוד. תחת חוק העבודה הישראלי ותחת הסכם קיבוצי מצויין, עובד פלסטיני מרוויח הרבה יותר לו עבד באותה עבודה ברשות. שכר המינימום שלהם הוא 1,450 ש"ח ואצלינו גבוה בהרבה.

"ההסתדרות מאמינה שרווחה כלכלית וחיים בכבוד הם תנאים אלמנטריים לכל עובד בעולם ובוודאי לעובדים המועסקים בשוק הישראלי. וההסתדרות אידיאולוגית מאמינה בשוויון וצדק חברתי. כך הכלכלה שלהם תתחזק והצריכה שלהם תהיה במקום מגוריהם. זה יאפשר חינוך טוב יותר טוב לילדים ומוביליות חברתית."

איך את חווה את ביצוע התפקיד שלך כאישה בעולם מקצועי שנשלט כיום בעיקר על ידי גברים?

"אני הרבה פעמים אשה יחידה, ישראלית ויהודיה בעולם זכרי, ובמיוחד בקשרים עם ה-PGFTU. בזמנו כשהתחלתי גם הייתי מאוד צעירה אז הכל היה נגדי. נגד כל הסיכויים. בסוף אני מאמינה שלא המגדר קובע. קובעת האישיות, האמונה והמקצועיות."

בדרכה האנרגטית מסתכלת אביטל על ההסתדרות במבט מלא אמונה וגאווה על הקבלות שיש לה להציג. "כוחה של ההסדתרות הוא במעשים ובכל הרבדים בהם עוסקת ההסתדרות – אם זאת פעילות במכון היהודי ערבי, העצמת נשים בנעמת והיהלום שבכתר – הנוער העובד והלומד – הן ברובד החינוכי שלו והן בהיותו איגוד מקצועי לצעירים ונוער והמחויבות הטוטאלית שלו להשגת צדק חברתי, שוויון וחברה טובה יותר.

"אני גאה, שמחה ובת מזל לייצג את ההסתדרות בזירה הבין-לאומית ולהגשים את מה שאני מאמינה בו, שזה גם צדק חברתי וגם השלום."