בשירו מִסְדַּר הַנּוֹפְלִים שהיווה את ההשראה לשמו של פרויקט ההנצחה המוזיקלי של גל"צ, כותב המשורר חיים חפר ז"ל: "וּפְנֵיהֶם דּוֹמְמוֹת וְהֵם עוֹמְדִים נְבוֹכִים וְאָז מִישֶׁהו מֵהֶם לוֹחֵשׁ: סְלִיחָה, אֲבָל הָיִינוּ מֻכְרָחים / נִצַּחְנוּ בַּקְּרָבוֹת וְכָעֵת אָנוּ נָחִים / אֵלֶּה הָאַחִים שֶׁלִּי, אַלֶּה הָאַחִים". את תחושת ההכרות עליה חפר כותב, מבט עין בעין עם האנשים ששילמו בחייהם כשהיו חלק מכוחות המגן של המדינה, הקרבה הבלתי אמצעית, מנסה הפרויקט להנגיש לקהל הישראלי.

איתי זילבר, בן 32, הוא מנהל תכניות בגל"צ והעורך האחראי על פרויקט 'אלה האחים שלי', מפעל ההנצחה המרכזי של של התחנה הצבאית, זו השנה השנייה. "יש לנו מחויבות וזכות בהנצחת הנופלים", מספר זילבר ל'דבר ראשון'. "הרעיון מאחורי הפרויקט הוא ליצור קשר בין-דורי בין החיילים בשירות שמבצעים, ובין חללי צה"ל שנפלו אפילו לפני קום המדינה."

תהליך העבודה

בארבע השנים האחרונות נבחרים שמונה טקסטים של נופלים, אותם מבצעים שמונה חיילות וחיילים בשירות. הפרויקט ממשיך את "בקרוב נהפוך לשיר", במסגרתו נולדו כמה שירים שהשאירו חותם (בין המפורסמים שבהם: עידן חביב מבצע את 'אמא, אבא וכל השאר',כנסיית השכל מבצעים את 'שום דבר לא יפגע בי',רוני דלומי מבצעת את 'שלחי אותו' וחגית יאסו מבצעת את 'עייניך' ). 'אלה האחים שלי' הוא התפתחות, או במילותיו של זילבר, "הרגישו צורך לחדש, וכך נולד הקונספט – חיילים שרים חיילים."

"אנחנו מתחילים לעבוד בנובמבר, פונים לחיילים, השנה העלנו גם ג'ינגל, וקוראים להם להירשם לפרויקט. השנה נרשמו 330. אנחנו מחפשים יכולות ביצוע ויכולות הלחנה. הנרשמים שולחים לנו סקיצות ראשונות וועדה מוזיקלית מייעצת לפי פרמטרים מקצועיים. אנחנו מצמצמים ל-30 ונותנים להם לבחור טקסט מתוך 440 שירי הנופלים שיש במאגר הטקסטים שלנו."

זילבר מגלה כי לאורך כל השנה מתקבלים טקסטים בתחנה, והמאגר עצמו מורכב מ"גווילי אש", כהגדרתו, שהגיעו מפניות של המשפחות, החברים, עמותות נופלים שונות, מימי המחתרות ועד 'צוק איתן'.

החיילים שולחים את סקיצות שהם הלחינו בביצועם, ומתוכן בוחרים את 8 הביצועים המוצלחים ביותר. רק בשלב הזה נוצר הקשר עם המשפחות, "אם מאשרים לנו אנחנו ממשיכים. אנחנו לא עושים שום דבר בלי אישור של המשפחות השכולות, עד כה כל המשפחות מאוד שמחו להשתתף."

הנצחה

המפגשים של החיילים המבצעים עם משפחות וחברי הנופלים "הם מפגשים מרגשים, מעניינים וטעונים, מטבע הדברים. אנחנו מאוד משתדלים שהמשפחות יראו בשיר תוצר שלהן", מתאר זילבר.

השירים כולם מתנגנים לאורך השנה בתחנות הרדיו, וישנם כאלו הזוכים ליותר פופולריות, אך זילבר מדגיש שאין נוסחה וגם אין כוונה לייצר 'להיטים', "אנחנו רוצים שההנצחה תגיע לכמה שיותר אנשים, וזה הדבר היחיד שחשוב."

ואכן, הצפיות בשירים בערוץ היוטיוב רק הולכות ומתרבות, והמשדר המיוחד של 'אלה האחים שלי' ישודר בערוץ 24 בטלווזיה בערב יום הזיכרון (ראשון) בשעה 18:00 וביום הזיכרון, יום שני 1.5, בשעה 14:00, בגלי צה"ל. במשדרים פוגשים את הכותבים שנפלו ואת המבצעים, את הסיפורים, המשפחות והחברים.

את קורות חייהם של הנופלים הכותבים, והשירים עצמם תוכלו למצוא גם כאן.

סמ״ר גדעון דגן ז"ל  1948-1973

'חייל אני'

"אני, אני אחד שכזה / עייף ממלחמות, פצועים והרוגים / עייף ממוקשים ומאצבע עצבנית, על ההדק"

גדעון נולד וגדל בקיבוץ דליה והפך לנער צעיר בעל מרץ, יוזמה ותחומי עיסוק ועניין רבים. לצד הצטיינותו בתחרויות אתלטיקה קלה, היה חובב מוזיקה מושבע והקדיש

סמ"ר גדעון דגן (צילום: אלה האחים שלי – גל"צ).

שעות רבות לנגינה בחצוצרה. עוד מנערותו הצטיין בכתיבת שירה, באמצעותה ביקש לחקור את נפש האדם. גדעון הקפיד להמשיך ולכתוב גם לאחר שהתגייס לחיל השריון ושימש כמפקד טנק. אהבת האדם והסקרנות שאפיינו את גדעון, הובילו אותו להגשים חלום ולנסוע לאחר שחרורו לטיול ממושך ביפן, שם ביקש להכיר תרבויות חדשות. חודש לאחר שובו מהמזרח פרצה מלחמת יום הכיפורים וגדעון גויס לשירות מילואים. הוא לחם בקרבות הבלימה ברמת הגולן, ופיקד על שבעה טנקים שונים, עד שמצא את מותו.    נפל ב-י"א בתשרי תשל"ד, 7 באוקטובר 1973, כשהוא בן 25, במלחמת יום הכיפורים.

את השיר הלחינה וביצעה רב"ט שיר שני, מדריכת קרב מגע בחיל הרגלים.
הפקה מוזיקלית: עודד דוידוב

סמ״ר צפריר שובל ז"ל  1975-1997

'שיר ערש'

"שני לך ילדה קטנה, שני בשלווה / כי בשמיים מלאך שומר עלייך באהבה"

צפריר אהב מכוניות והתעניין בהן עוד משחר ילדותו, במהלכה השקיע מרץ רב כדי להכיר את כלי הרכב על כלל חלקיהם. בתיכון אף למד במגמת מכונאות רכב וסיים אותה

סמ"ר צפריר שובל (צילום: אלה האחים שלי – גל"צ).

בהצטיינות. צפריר זכה להערכה רבה מצד מכריו, שכן היה אוזן קשבת לאנשים רבים, והיה נכון לעזור לכל אחד. באופן בלתי נמנע, שירת צפריר בחיל החימוש כמכונאי טנקים. את רוב שירותו עשה במוצב הבופור בלבנון. ב-4 בפברואר 1997 עלה צפריר, ברגע האחרון, על אחד משני המסוקים שיועדו לבסיסי צה"ל בלבנון. בשעת ערב מוקדמת התרסקו המסוקים מעל קיבוץ דפנה והמושב שאר ישוב. 73 חיילים, בהם צפריר, נהרגו.
לאחר נופלו, נמצאו בחדרו כשלוש מאות שירי נעורים, שכתב במשך שנים – העוסקים באהבה, בדידות, תקווה, ידידות ומוות.
נפל ב-כ"ח בשבט תשנ"ז, 4 בפברואר 1997, כשהוא בן 22, באסון המסוקים

את השיר הלחינה וביצעה רב"ט ליאל ארבוב, מש"קית שלישות בחיל הרפואה
ההפקה המוזיקלית: שמוליק נויפלד.

רב״ט אריאל רביב ז"ל  1981-2001

'רוצה להיות שם'

"אולי הם מחייכים שם למעלה, רגועים שם למעלה / רוצים שלא נבכה על זה, שלא ניפול מזה / אולי זה העולם הזה"

אריאל נולד וגדל ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. היה חניך בתנועת ״בני עקיבא״ וכנער השתתף בסמינריונים ובמפגשים בין חילוניים לדתיים. היה מוקף חברים, עמם

רב"ט אריאל רביב (צילום: אלה האחים שלי – גל"צ).

אהב לבלות ולטייל ברחבי הארץ – בהרים, בנחלים ובעמקים, ובמיוחד באזור הגולן.
הוא הכיר היטב את המקומות הללו והתמצא להפליא בשמות ההרים והנחלים. את אהבתו למוזיקה מימש כשניגן להנאתו בגיטרה וכשכתב שירים. אחד מהם הוא השיר "רוצה להיות שם", שכתב עם חברו לישיבה אודי בן-שושן בעקבות פיגועי ההתאבדות בירושלים בשנת 1996. אריאל המשיך את המסורת של אביו ואחיו – והתנדב לשירות בנח"ל. נהרג בתאונת אימונים סמוך לתל ערד, באחד מתרגילי המחלקה במהלך האימון המתקדם. הוא נורה בשגגה על ידי כוח הרתק בעודו משמש כ״סמן״ לכוח המסתער.
נפל ב-ט"ו באייר תשס"א, 8 במאי 2001, כשהוא בן 20, בתאונת אימונים

את השיר הלחינה וביצעה רב״ט לידור ויצמן, חייל באגד 215, חיל התותחנים.
ההפקה המוזיקלית: סהר טוויטו

טוראי אבי אלטמן ז"ל  1923-1948

'לאן'

"נטעתי עץ / נסעתי בטרם הניב / ילד הולדתי – לא ראיתי גידולו"

אבי נולד בוינה. עם פלישת הנאצים לאוסטריה, הצטרף לתנועת "המכבי הצעיר", שבמסגרתה נשלח בשנת 1940 להכשרה חלוצית בדנמרק. באביב 1941 הגיע ארצה

טוראי אבי אלטמן (צילום: אלה האחים שלי – גל"צ).

עם חבריו, שהקימו לימים את קבוצת גזר. ההתלהבות מהחלטת עצרת האו"ם לאמץ את תכנית החלוקה מילאה אותו נכונות לסכן את חייו למען שחרור הארץ, ולמען לא יידע עמו עוד רדיפות. מיקומה של גזר בסמוך לכביש רמלה-לטרון המוביל לירושלים גרם לכוחות הלגיון באזור לראות בה איום, ועל כן ביקשו לכובשה לקראת ההפוגה המתקרבת.
אבי נפל בקרב על הגנת הקיבוץ.
נפל ב-ג בסיון תש"ח, 10 ביוני 1948, כשהוא בן 25, במלחמת השחרור

את השיר הלחין וביצע סרן יובל, נווט קרב בטייסת "אבירי הזנב הכפול" בחיל האוויר
הפקה מוזיקלית: רן לויה

סגן שאול אלקנה ז"ל  1946-1967

'עם ערב'

"ופוקח הנער, שמורות עפעפיו / ליבו אל האודם נמסך, ותוהות ומבקשות ברקיע עיניו / את כל שרחק, רחק ונשכח"

שאול נולד במושב נהלל, שם גדל והתחנך עד שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי

סגן שאול אלקנה (צילום: אלה האחים שלי – גל"צ).

והתיכון החקלאי. השתייך לתנועת "הנוער העובד", ובשעות הפנאי עסק בעיקר בעבודה במשק, בספורט, בהדרכת נוער במושב, ובכתיבת שירים ומאמרים. חבריו מספרים שהיה חביב על כולם בזכות צניעותו ונועם הליכותיו. שאול סיים את קורס מפקדי הטנקים ואף את קורס הקצינים כחניך מצטיין. בהמשך עלה לדרגת סגן ובמלחמת ששת הימים, בעת שפיקד על מחלקת טנקים בקרב שנערך במוצב "אוקלנד" שבסיני, פגע פגז מרגמה בצריח הטנק שלו וכך השיגו המוות.

נפל ב-כ"ו באייר תשכ"ז, 5 ביוני 1967, כשהוא בן 21, במלחמת ששת הימים

את השיר הלחין וביצע סמ"ר עוז אויזרט, קמ"ד שליטה במטה חיל האוויר
הפקה מוזיקלית: רן לויה

סרן איתמר גולני ז"ל  1928-1948

'ירח שט'

"אי בבית אם בוכה / בן יקר, תוגה צלמוות / לא ישוב, לא, לא ישוב עוד לחיקה"

משפחתו של איתמר עלתה ארצה מברית המועצות, והשתקעה בקיבוץ אפיקים. איתמר הרבה להביע את הגיגיו ומחשבותיו בשירים וסיפורים, שנגעו לבעיות הקיבוץ ולשאלות

סרן איתמר גולני (צילום: אלה האחים שלי – גל"צ).

חברתיות. מכתביו ושיריו התאפיינו ברמה ספרותית גבוהה. הצטיין בספורט בכלל ובשחייה בפרט, ותרם רבות להדרכת הילדים במשק. משסיים את בית-הספר התגייס לפלמ"ח והשתתף בפעולות תגמול רבות ובקרבות נועזים – בכולם הפגין קור רוח ואומץ לב. איתמר השתתף בקורס הצניחה הראשון בתולדות צה"ל, אולם בצניחתו השנייה בלבד, אחד ממיתרי המנצח שלו הסתבך בזנב המטוס. זמן רב היטלטל איתמר באוויר, קשור לחוטיו. אחרי עשרים ושבע דקות נוראיות, כשחבריו מביטים מתוך המטוס ללא יכולת להושיט עזרה, הוא נאלץ להשתחרר מכבליו, נחת לים, ונעלם. גופתו לא נמצאה מעולם.
נפל ב-י"ד בחשון תש"ט, 16 בנובמבר 1948, כשהוא בן 20, בתאונת צניחה

את השיר הלחינה וביצעה טוראית שי המבר, חיילת בלהקה צבאית בחיל החינוך
הפקה מוזיקלית: עודד דוידוב

סמ״ר יוסי ויסברוט ז"ל  1951-1973

'אל תגע בשירים הצעירים'

"הן ידעת, המילים / אינן יודעות שיבה / רק ידך שכתבו אותן / זקנות וחבולות"

יוסי גדל בקיבוץ עמיר, והביע את אהבתו למוזיקה ולשירים. היה תלמיד חרוץ, מעמיק ומתמיד, אהוב על מוריו ומקובל בקרב חבריו. הוא שקד על לימודי מדעי החברה, מתוך

סמ"ר יוסי ויסברוט (צילום: אלה האחים שלי – גל"צ).

אמונה שבדרך זו יוכל, בבוא היום, לתרום למאבק במצוקה, בעוני ובפערים החברתיים.
יוסי למד במוסד החינוכי של הקיבוץ, ואף ערך את העיתון של המוסד, בו פרסם את שיריו הראשונים. כמו כן נמנה עם חברי תנועת "השומר הצעיר", ולאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון יצא לשנת שירות שבמהלכה הדריך בקן התנועה ברחובות.
בשירותו בחיל השריון שימש כמפקד טנק. במלחמת יום הכיפורים השתתף יוסי בקרבות הבלימה נגד הסורים. הוא נהרג בקרב האחרון לכיבוש מוצב החרמון בימיה האחרונים של המלחמה.
נפל ב-כ"ו בתשרי תשל"ד, 22 באוקטובר 1973, כשהוא בן 20, במלחמת יום הכיפורים

את השיר הלחינה וביצעה טוראית דנה שוורץ, מורה חיילת במסלול קליטה ועלייה בחיל החינוך. הפקה מוזיקלית: שמוליק נויפלד

סגן שמשון (היינריך) לרס ז"ל  1954-1975

'קל לתפוס רכבות'

"כמו שאמרתי / קל לתפוס רכבות שנוסעות לשום מקום"

כשהיה בן שלוש, נהרג אביו בתאונת דרכים, ושמשון נאלץ להתבגר במהרה ולסייע לאמו שושנה בגידול אחיו הקטן. שמשון היה תלמיד חרוץ, אהוב על חבריו ומוריו. הוא היה נער

סגן שמשון (היינריך) לרס (צילום: אלה האחים שלי – גל"צ).

רגיש, ישר ובעל מצפון, שנחבא אל הכלים, והתברך בכשרון כתיבה. את מרבית שעות הפנאי הקדיש לשני תחביביו: פיסול וכתיבת שירים. שמשון התגייס לצה"ל ביולי 1972 והתנדב לחיל האוויר. לאחר הטירונות עבר בהצלחה את קורס הטיס ושובץ כטייס מסוקים בטייסת 1255 בשדה דב, שם פגש והתאהב בענת, פקידת מבצעים, והם התארסו. באחד מאימוני הטייסת, שמשון מחליף עם טייס אחר את מקומו בטיסה ברגע האחרון. בטיסה הזו הוא גם מצא את מותו. המסוק מתרסק, שמשון, והטייס שלצדו – נהרגים במקום.
נפל ב-כ"ג בטבת תשל"ה, 6 ינואר 1975, כשהוא בן 21, בתאונת מסוק

את השיר הלחינה וביצעה סג"מ גולן אנקורי, קצינת מבצעים בחיל האוויר
הפקה מוזיקלית: סהר טוויטו