דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יום הזיכרון התשע"ז

יום הזיכרון התשע"ז / מילים לזכרו של צביקה - ה'קוְוניק' שלא פחד ממפגש עם האחר

אור פז עברי הדריך את סרן צביקה קפלן ז"ל במסע בקורס מ"פים, שנתיים לפני שנפל במבצע צוק איתן | כעת הוא נזכר בדברים שאמר קפלן בסיום המפגש המשותף ושואף לשאוב מהם השראה להמשך המסע

סרן צביקה קפלן ז"ל (מתוך אתר הזיכרון לזכרו של של סרן צביקה קפלן).
סרן צביקה קפלן ז"ל (מתוך אתר הזיכרון לזכרו של של סרן צביקה קפלן).
אור פז עברי

בשבע השנים האחרונות זכיתי להדריך ולרכז את מסע 'מגלים עצמאות', מסע שמוביל מרכז הדרכה 'המעורר' במכללה לפיקוד טקטי בצה"ל. מטרתו העיקרית של המסע היא להקנות למ"פים לעתיד מגוון כלים חינוכיים להתמודד עם משימת הפיקוד המורכבת הצפויה להם בתפקידם. את הקטע הבא כתבתי בשעתו כסיכום למסע של שנת 2012 והיום, בערב יום הזיכרון, אני חוזר אליו ומקדישו לזכר אחד החניכים בצוות שהדרכתי – צביקה קפלן ז"ל, שנהרג במבצע 'צוק איתן' והיה לאחת מדמויות המפתח עבורי כמדריך באותו המסע.

הסוד הוא בתפיסה האליפטית

במסע פגשתי את צביקה, איש סיירת גולני, בוגר המכינה בעלי וללא ספק החניך הבולט בצוות. כבר ביום הראשון הוא התבלט כאדם מוביל, חושב, ערכי ובעל תפישת עולם מגובשת. הוא תפס אותי כבר על ההתחלה ולקח אותי רגע הצידה על מנת לעשות לי – המדריך, "תיאום ציפיות". הוא הסביר לי בביישנות נחרצת שאכן קלטתי אותו נכון והוא מה שקרוי בעגה הדתית 'קוְוניק', כלומר בוגר של ישיבת קו, וככזה הוא מגיע למסע, כפי שהצגתי אותו ביום הראשון, עם ציפיות נמוכות, שהרי זהותו ותפישת עולמו מוצקות דיין. ניסיתי להתווכח איתו ולהסביר שזה לא כך, שזה מסע ושהוא צריך לתת לעצמו הזדמנות להיכנס לתהליך החינוכי, אבל הוא ביטל אותי בחיוך ואמר לי 'עזוב, תשקיע בשאר החבר'ה בצוות, לגבי, חבל לך על הזמן…'

מהנקודה הכנה אך המדכדכת הזאת יצאנו לדרך, ובכל זאת, לאחר יום של הליכה במדבר בסיכום יום שכולו עסק בתהליך היווצרותו של עם ישראל במדבר סביב ערכים מופשטים של מוסר וצדק, צביקה בתורו סיפר מסביב למדורה בחניון מצדה על כך שבעצם להפתעתו היה לו יום מעניין. הוא ממש נהנה לאורך היום להיחשף לתפיסות שונות משלו, לנושאים שלכאורה מבחינתו הם פתורים וידועים. למשל כמה משמעותי היה הדיון המסכם שהוביל חבר אחר בצוות על מה מגדיר אותנו כעם – הייעוד המשותף שלנו, הקשר לארץ ישראל, או האויב המשותף והגורל שלנו. בנושא זה יש לו לצביקה נוסחה מגובשת מבית, אבל זה היה מעניין להיפגש עם השקפות אחרות. השבתי שזה מצוין ושאנחנו רק ביום הראשון, המסע הזה מתחיל הכי חזק שאפשר, אבל אז עוד מתגבר… בכל זאת גם לי יש שורשי יניקה.

למחרת ממרומי מצדה ערכנו 'דיבייט' בין רבי יוחנן בן זכאי לאלעזר בן יאיר, וניסינו לחרוץ דין: האם בן זכאי של יבנה וחכמיה אשם, ובן יאיר על מאבקו הקנאי זכאי, או בכלל להיפך. המהלך בנוי כך שלאחר העלאת טיעונים לכאן ולכאן, אנחנו אמורים להגיע למסקנה שבשתי הבחירות ניתן למצוא ערך, ושאין פה סיפור פשוט של טוב ורע מוחלטים. להפתעתי, או שלא, גיליתי שצביקה בקיא מאוד בהיסטוריה של הבית השני ושל הקנאים בפרט, והוא הביא תזה קצת שונה לתוך הדיון. הוא טען שבחירת הקנאים להתאבד הייתה מתבקשת ביחס למה שידעו שצפוי להם מידי הרומאים אם יפלו לידיהם חיים, ושכל המאבק שלהם כלפי פנים גם הוא היה מוצדק בנסיבות ההן. כשהתעקשתי איתו על כך שייתן דוגמא למשהו בקנאים שהוא בכל זאת פחות מעריך הוא חשב לרגע ואמר כי "מנקודת הקצה על המצדה בשנת 72 כבר לא ניתן היה לסגת, ושם לבסוף הם עשו בחירה נכונה ומעוררת הערצה. אבל אולי כמה שנים אחורה היה ניתן לקבל החלטות אחרות שלא היו מובילות אותם אל קצה ההר ואל סוף הדרך. מהבחינה הזו הבחירה של ריב"ז מלמדת שלכל מציאות יש כמה חלופות, למרות שלנו לפעמים נראה שבחיים יש רק דרך אחת נכונה…".

מצדה, מבט מהאוויר (צילום: אדי ישראל/ פלאש 90).
מצדה, מבט מהאוויר (צילום: אדי ישראל/ פלאש 90).

הימים חלפו, וביום האחרון למסע נפגשנו לשיחה עם הרב יואל בן נון. יש לו הרצאה מעניינת שבה, בין השאר באמצעות דימויים גיאומטריים, הוא הציג את עיקרי השקפת עולמו. הוא מציע להיפרד מהתפיסה היוונית האריסטוטלית החותרת לשלמות, ולאמץ השקפה אחרת, מורכבת יותר על ידי הקבלה בין עיגול מושלם בעל מרחק זהה בין כל הנקודות האינסופיות המרכיבות את ההיקף שלו למרכזו, לבין אליפסה שהינה צורה בעלת שני מוקדים המאפשרת התמקמויות שונות ביחס למרכז שלה. הוא טוען שהמודל האליפטי אמנם פחות נאה ואינו מושלם אבל בעולמנו ממילא לא ניתן להשיג שלמות והוא מציע 'להסתפק' בחתירה מתמדת לתיקון, ולא לשגות במחשבות על השגת שלמות. הוא אפילו מעיד על סכנה גדולה הטמונה בקביעת השלמות כאידיאל, וזאת משום שלמעגל מושלם יש כאמור מרכז יחיד ועל כן הוא אינו יכול להכיל שונויות ולהתמודד עם המורכבויות הקיימות במציאות הממשית.

כשהרב נשאל על רצח רבין, שאותו ציינו באותו שבוע, ועל מה שהוא מלמד אותנו ביחס למידת היתכנותו של המודל המורכב שהוא מציג, הוא השיב כי מרצח רבין הוא למד שני דברים – הראשון הוא שבכוחם של בודדים ומעטים לסכן את שלומו ושלמותו של המפעל כולו, ואולי אף להחריבו, והשני הוא כמה גדול פוטנציאל הנפיצות הקיים בלהט אל המוחלט, ושכדי להתמודד איתו ולמתן אותו יש לסגל השקפת עולם מורכבת יותר, כזו שאינה חד-ערכית ובלתי מתפשרת, כזו שאינה קנאית. מה שנקרא, תפיסה אליפטית.

כמעט מיד אחרי השיחה הזאת נכנסנו לשיחת סיכום למסע כולו. אציין רק את דבריו של צביקה באותה השיחה. כששאלתי על נקודה משמעותית אחת שהם רוצים לחזור אליה מכל המסע, ציין צביקה אמירה אחת של הרב בן נון שהותירה בו רושם בנושא משמעות השירות הצבאי כלפי הציונות הדתית, שכן רק במהלכו הם זוכים להיחשף למי היא החברה הישראלית באמת, וכך גם לומדים להתמודד עם המתחים שנלווים לניסיון ולבחירה של כולנו לחיות יחד על אף השוני שבינינו. זו תובנה שקולעת למטרת המסע, כך שבתורי גם אני חוזר אליה. במסע הזה לא באנו רק לייצר שיח בסוגיות של זהות לשם הבירור בלבד, או לעורר מחשבה ביקורתית השואפת לתיקון ולהגברת המעורבות החברתית, ואפילו לא רק על מנת ליצור זיקה לערכים ציוניים ולתחושת האחריות החברתית של יותר ויותר צעירים בישראל.

במסע נדרשנו להתמודד עם מגמות של הקצנה ופירוק הקיימות כיום בחברה הישראלית, ומאיימות על שלמותו של הבית השלישי שלנו. ואת זה בחרנו לעשות על ידי חישול מרכזה של החברה, העמקתו וביסוסו דרך רקימת השותפות בין האנשים שעם ישראל והחברה הישראלית היהודית-דמוקרטית יקרים לליבם והם מוכנים להיות אחראים לה. שותפות כזו תדע גם להתמודד עם מגמות של הקצנה, התבדלות וביטול האחר, ותוכל להן. כשאמרתי את זה הפניתי את הדברים לכל הצוות, אבל הסתכלתי על צביקה. בסופו של דבר בכל זאת עשינו יחד כברת דרך באותו שבוע… המסע הסתיים ונפרדנו בחיבוק.

(מתוך סיכום מסע 'מגלים עצמאות', המכללה לפיקוד טקטי, מחזור י"ג, נובמבר 2012)

סוף דבר

צביקה סיים את המלט"ק בהצטיינות, כצפוי. בקיץ 2014, לאחר שסיים תפקיד מ"פ בגדוד הסיור של גולני, הוא שירת כקצין האג"מ הגדודי, תפקיד אשר מילא גם במבצע 'צוק איתן', במהלכו נהרג בקרב בסג'עיה ביום כ"ב בתמוז תשע"ד (20.7.2014). באותה תקרית נהרג גם הסמג"ד רב-סרן צפריר בר אור ונפצע המג"ד, כאשר הבית בו שהתה חוליית הפיקוד ספג מטח טילים ישיר. כמ"פ שריון במילואים הובילה אותי יד המקרה להחליף את צביקה ואת הגדוד שלו בתעסוקה בצפון כשהחל מבצע 'צוק איתן', אך כאשר הגענו לגזרה לאחר גיוס בצו 8, צביקה כמובן כבר לא היה שם. הוא לא חיכה שאנו המחליפים נגיע, וירד דרומה להיערך לקראת המשימות הבאות הצפויות לו. מספר ימים אחר כך, ביושבנו במשרד שהיה שלו עד לפני רגע, קיבלנו את הידיעה על המכה הקשה שספג הגדוד שהחלפנו, ועל נפילתם של צביקה וצפריר. מסביב נשארו עוד חפציהם האישיים, הם ירדו דרומה ללא שהות והשאירו במוצב מדי א' על קולב וארוניות עם ציוד אישי, שהיינו צריכים אחר כך להעביר ליקיריהם.

צביקה, שגדל בשכונת נווה שאנן בחיפה, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעיר. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים ושתי אחיות. כיום, למעלה מחמש שנים לאחר המסע וכשנתיים וחצי לאחר מותו, ולאחר שלאחרונה 'הקווניקים' עלו לכותרות, ולא בהקשרים חיוביים, אני חוזר אל דבריו המדויקים של צביקה ז"ל בסיכום המסע. מעבר לדימויים ולסערות ציבוריות, כאשר אנו מעיזים לערוך מפגש ושיח של אמת אנחנו מגלים כי קיימת דרך להגיע להסכמה, קיימת נכונות להתפשר בעבור כך, ורב ביננו המשותף על פני המפריד. זוהי דרך שעל כולנו ללכת בה יחד, בלי לוותר על המחלוקות – אך עם רצון עז למצוא ולבנות את המשותף. בסופו של יום אנחנו חולקים כמה הנחות מוצא מהותיות ביותר לחיינו כאן.

הדרך בה הלך צביקה ז"ל דורשת הרבה מאוד אומץ, ראשית לכל אומץ לעמוד מול האש, אך גם אומץ לבנות שותפות יחד עם אנשים השונים ממך. תקופה זו של ימי הזיכרון והעצמאות שלנו היא הזדמנות טובה להיזכר בכך, ולשוב ולקבל השראה וכוח להמשך מדמותם של חברים וחניכים ממעלה הדרך אשר אינם איתנו עוד.

"אָנָּא יִשָּמַע בְּחַיַינוּ הֵד גְּבוּרָתָם וּמְסִירוּתָם וְיֵרָאֶה בְּמַעֲשֵׂינוּ טֹהַר לִבָּם."
(מתוך תפילה במחזור ליום הכיפורים)

יהי זכרם ברוך.

_______________________________________________

אור פז עברי מרכז את פעילות מרכז ההדרכה 'המעורר' במשטרה ובצה"ל, ראש המכינה הקדם צבאית 'יפת"ח' ברביד, מ"פ מילואים בחיל השריון וחבר תנועת 'דרור ישראל'.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!