אדריאן הלל, מהנדס המעוניין להקים מפעל אמוניה בנגב, טוען שחיפה כימיקלים מוליכה שולל את עובדיה ואת רשויות המדינה. לדבריו, המפעל של החברה אינו יכול להתקיים ללא מיכל האמוניה במפרץ חיפה, ולכן כל ניסיונה של החברה הוא להשאיר את המיכל פעיל כמה שיותר זמן. לשיטתו, הפתרון הוא העברת כלל הייצור של החברה לנגב, ורק אז יהיה גם הגיון במפעל אמוניה מגז טבעי, סמוך למתקני ייצור הדשנים ותוך הפחתת השינוע בכבישים. היום הוא המועד האחרון להגשת תגובות עירית חיפה ועמותת צלול להודעת המדינה, ובית המשפט העליון יוכל להכריז האם אניית אמוניה תוכל למלא את המיכל במפרץ.

"אני בעד יוזמה פרטית ובעד תעשייה, אני לא סוציאליסט גדול. אבל זה לא הקטע, הקטע זה מה היא האמת והיא אחת – יש לחיפה כימיקלים רווחים מטורפים שנעשים בצורה חוקית לחלוטין וזה בסדר, אבל להגיד שזה לטובת העובדים זה בערך כמו שהכנסייה מספרת שהכול זה למען העניים ויהיו להם חיים טובים בעולם הבא".

אדריאן הלל (צילום: דבר ראשון).

כך חושב אדריאן הלל על מכלול טענותיה של חיפה כימיקלים ועל המאבק של עובדיה, אשר תובעים מהמדינה למצוא פתרון למשבר האמוניה במשק. הלחץ משפיע, ואחרי מעט יותר מחודש ללא אספקת אמוניה, מדינת ישראל כבר מוכנה, בינתיים לזמן מוגבל, לחדש את פעולת המיכל, ורק החלטת בית המשפט העליון מעכבת את האישור לעשות זאת.

אדריאן הלל הינו מהנדס ותיק, ממייסדי חברת הפרויקטים ברן שהיה שותף להקמתם של מפעלים רבים במפרץ חיפה, כולל מתקנים שונים בחיפה כימיקלים ואף במיכל האמוניה עצמו. לשיטתו, כל מהלכיה של חיפה כימיקלים מכוונים להשגת יעד אחד בלבד – הארכת השימוש במיכל האמוניה ככל שניתן. בלעדיו, הוא אומר, חברת חיפה כימיקלים לא תצליח לקיים את המפעל הצפוני מפני שאין בו מקום לאחסן אמוניה בכמות מספיקה. (במפעל יש כושר אחסון ל-90 טון אמוניה, פחות מהצריכה היומית של המפעל שיכולה להגיע ל-300 טונות). לטענת הלל, עוד ב-2013 ראו בחיפה כימיקלים את המכרז להקמת מפעל אמוניה והסיקו, בצדק, שהמכרז ייכשל. "אז אם חיפה כימיקלים מבינה שזה המצב, אז הם יושבים בשקט ומבחינתם לא צריך לעשות כלום".

המפעל בהשבתה כבר חודש ומשהו – גם זה חלק מהתכנית שלהם ?

"כל המפקחים נרדמו בשמירה וביום בהיר אחד, יונה יהב התחיל לעשות רעש וסיבותיו אתו. ואז זה הגיע לבתי המשפט וזה יצא משליטת הגורמים שכל הזמן העבירו את הכדור ביניהם בלי שאף אחד התכוון להתקרב לשער ולהבקיע גול, גילו שמשהו הכניס להם גול. מה שמנסים עכשיו לעשות זה להוציא את הכדור מהרשת ולהגיד שלא היה גול. הכי מעניין בסיפור הזה, זה שראש הממשלה התערב כדי להאריך, לא ברור בכמה, את זמן השימוש במיכל. ההודעה אמרה, מספר שבועות, כדי למצוא פתרון. תחשוב מה יקרה אחרי 3 שנים".

מה יקרה אחרי 3 שנים ?

"הם רוצים ליצור עוד מונופול, בעידוד המדינה, לאספקת אמוניה. העובדה היא שהיום כבר יש מונופול והיו אמורים לפקח עליו וזה הגיע למצב שהכל מושבת". אם מפעל כזה אכן יקום, הלל לא יוכל להקים את המפעל שהוא מתכנן להקים כבר מ-2012, בהיקפי ייצור קטנים יותר, מתוך תפיסה שלא רצוי לשמר את המונופול של אספקת האמוניה במשק. הלל מפנה את תשומת הלב לדו"ח שהוגש בתגובה האחרונה של חיפה כימיקלים לבין הדין שהוכן בעבורם ע"י בכיר לשעבר במשרד האוצר, ירום אריאב. הדו"ח פורס נתונים כלכליים רבים על היקפי הפעילות של חיפה כימיקלים, היקפי הרכש שלה בישראל והוצאות השכר בחברה, תוך ניסיון להדגיש את תרומתה הגדולה לחברה הישראלית. לפי אריאב, מחזור המכירות השנתי של החברה הוא הוא 2.4 מיליארד ש"ח. על רקע נתון זה בולט מיעוט תשלומי המס של החברה העומד על 85 מליון ש"ח בלבד, כולל ארנונה, נושא שקשור גם להפיכת חיפה כימיקלים מחברה ממשלתית לחברה בבעלות פרטית וזרה בשנות ה-80.

בנוסף, הלל מתפלא על ההצעה המגולמת בדו"ח להקמת מפעל אמוניה בנגב ע"י שותפות של כי"ל וחיפה כימיקלים. "המחיר שהם נוקבים בו, 350 מליון דולר, הוא מחיר מנופח. בנוסף, לא יהיה מי שיקנה אמוניה בהיקף של 150,000 טון כמו שהמפעל מתוכנן. כל מי שהשקיע במכרז הכושל צפוי להגיש בג"ץ נגד העיסקה הזו, ולא הגיוני שכי"ל ישתפו פעולה וישימו כסף על זה. הבעלים שלהם (האחים עופר, א.ר.) מחזיקים בבתי הזיקוק. חיפה כימיקלים יושבת על קרקע של בתי הזיקוק והחוזה כבר נגמר. בתי הזיקוק צריכים את הקרקע הזו ואין סיבה שכי"ל יקיימו איתם שותפות, אם חיפה כימיקלים נשארת על הקרקע הזו".

גם אם כל המכשלות האלו יפתרו, מסביר הלל שיש בעיה גדולה יותר "המיכל במפרץ הוא האחסון התפעולי של חיפה כימיקלים, אין להם אחסון תפעולי במפעל עצמו. אין להם קרקע פנויה להכניס לשם מיכלים קטנים (איזוטנקים) אפילו לתקופת הביניים. המיכל לא שייך להם, אין לו היתר בניה והוא מגביל את הפיתוח של הנמל ואת שדה התעופה. הכי נכון גם מבחינתם זה להעביר הכל לנגב, אבל המעבר יעלה מיליארד דולר והם רוצים לדחות את זה". לפי דו"ח אריאב, כחלופה לתקופת ביניים, ניתן להפעיל את המפעל הצפוני של החברה בעזרת תוספת של 35 מיכלים קטנים, אך דווקא בפתרון ארוך הטווח מוסבר כי הקמת מפעל אמוניה בדרום תספק את כל צורכי המשק, ללא צורך במיכלים קטנים. הלל חושב שהדו"ח מטעה במכוון, אך במידה ואכן אפשר להפעיל את המפעל הצפוני בעזרת שינוע אמוניה במיכליות מדי יום, חיפה כימיקלים תוכל להסתדר גם ללא המיכל במפרץ חיפה. לפי הלל גם זה לא מספיק, מפני שקו הולכת הגז הטבעי הקיים לא יוכל להוליך את כמויות הגז הנדרשות ויש להניח צינור שני. כלומר, אם יוסכם על הקמת מפעל, הפעלתו תידחה שוב ושוב, כך שמיכל האמוניה במפרץ יוכל להמשיך לפעול עוד שנים רבות אל העתיד.

היעד המידי הניצב בפני החברה כעת הוא עמידה במשוכות שהציב בית המשפט כדי לאשר כניסה נוספת של אניית מילוי למיכל האמוניה, ואלו כוללות הסכמה של בית המשפט לתכניות הביניים, שהלל טוען שכולן אינן ישימות, למעט המשך השימוש במיכל – כפי שממליץ גם המומחה האמריקאי ג'ורג' פמיני, אשר שכרה החברה.

תגובת חיפה כימיקלים:
"חיפה כימיקלים מחוייבת להשיב רק למשרד להגנת הסביבה ולהנחיותיו וערוכה ליישם כל פיתרון ביניים וארוך טווח שיגדיר. החברה מחוייבת למימושו של מפעל לייצור אמוניה בדרום ומחוייבת ל-4500 משפחות בחיפה ובנגב.

אנו לא נגיב לטענות ולתאוריות של נציגה העסקי של בז"ן, המגובה על ידי יונה יהב, שנראה כי הוא מעוניין לחסל את פעילותה של חיפה כימיקלים במפרץ חיפה ולהרחיב על חשבונה את פעילותה של בז"ן"

לשאלת 'דבר ראשון' לגבי התביעה של בתי הזיקוק להשבת הקרקע עליה יושב מפעל חיפה כימיקלים צפון השיב עורך הדין של חיפה כימיקלים יוסי בנקל: "בשביל זה משלמים לי, זה תיק שאני מחזיק עוד מ2009 והוא יכול להימשך גם עוד 15 שנה".

עד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובת כי"ל.