"עדיין נותרה בעיה קשה, מאות עובדים של רשות השידור הולכים הביתה", כך אמר הבוקר מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי בוועדה המשותפת לדיון בחוק לפיצול חטיבת החדשות מתאגיד השידור הציבורי. "הבעיה בתוך הקואליציה היא שר האוצר שאמר שהוא לא יכול לאשר פריצה וחריגה של התקציב. הגישה מובנת אבל לפחות בעת הזו מצבת העובדים בתאגיד החדש ובתאגיד החדשות לא אמור לעלות, אולי בשוליים ואין רוב לדבר הזה בכנסת ולכן אנחנו במציאות שהיא טרגדיה לחלק גדול מהאנשים".

בין ההסתדרות למשרדי הממשלה פרצה מחלוקת סביב עיגון ההסכמות באשר לעובדי רשות השידור בחוק. אסף וסרצוג ממשרד האוצר הסביר כי הסיכום מול ההסתדרות היה הגדלת הקליטה מ-450 ל-510 תקנים, ובהתאם הגדלת שיא כוח האדם בתאגיד וביטול מיקור החוץ. כמו כן סוכם שעוד 100 משרות בשירות המדינה יוצעו לעובדי רשות השידור. "חלק מהדברים מעוגנים חלק לא. אנחנו עושים הסכמות עם ההסתדרות לא בחקיקה" אמר. "ההסכמות צריכות להיות מעוגנות בחוק. זאת הדרישה של ההסתדרות" אמרה נציגת ההסתדרות בדיון, מאיה פרי אלתרמן. יועצת מנכ"ל משרד התקשורת נירית איבי סירבה לכך בטענה שלא סוכם לעגן את ההסכם בחקיקה. על כך אמר יו"ר הוועדה המיוחד שהוקמה לדיונים בנושא דוד ביטן: "אנחנו רוצים פתרון לאותם 100 עובדים מצידי תיקחו אותם לתאגיד ואם תמצאו להם עבודה במשרד ממשלתי הם עוברים, אחרת לא עשינו כלום וזה רק הסכם חתום יפה. תחשבו על זה עד מחר".

"לצערי החוק שמונח לפנינו הוא גבינה שווייצרית. הוא מחורר לחלוטין" אמר משה שגב יו"ר ועד הטכנאים ברשות השידור. "אם הגעתם למסקנה שהחוק הקודם היה גרוע, החוק הזה לא פחות גרוע. אם רוצים להקים תאגיד חדשות חדש בבשורה לעובדי רשות השידור, אני לא רואה שום בשורה לעובדי הרשות. התאגיד (החדש) מעוקר לחלוטין הוא נסמך על עובדים ותקציבים מהתאגיד. זה אפס מבחינת העובדים שאני מייצג". לדברי יו"ר הוועדה ויו"ר הקואליציה דוד ביטן, בעקבות דרישת ההסתדרות יפעל כך שנוסח הצעת החוק יתייחס מפורשות להגדלת מספר עובדי רשות השידור שייקלטו.

עובדים רבים מבין עובדי רשות השידור העידו בפני הועדה על ניסיונם העשיר במקצועותיהם, וטענו כי הליכי הגיוס והסינון בתאגיד נעשו באופן מפלה ומשפיל. "הייתי העובדת הראשונה שנקראה לתאגיד לראיון, לא בשום ועדה, מול גל שהייתה סמנכ"לית משאבי אנוש" סיפרה מירי אדרי יו"ר הועד המשולב ברשות השידור, "בצעקות נאמר לי שאני לא מתקבלת לתאגיד בגלל שאני נציגת עובדים. איפה ההגינות והיושרה"? בתגובה השיב המנכ"ל קובלנץ: "אם זה נאמר לך זה מאוד מאוד מאוד חמור. התהליך היה תקין, היו מספר טעויות מינוריות".

ליאת רגב, המשדרת ומגישה ברשות השידור מזה 19 שנה העידה אף היא כי צפתה בתקשורת כיצד מוחתמים בתאגיד עשרות עיתונאים מגופי תקשורת מסחריים שונים, בשעה שאליה כלל לא פנו. לדבריה כשכבר פנו אליה לבסוף היה זה לאיוש התקן האחרון שנותר ברשת ב', "זו הייתה אחת הצעות המבישות שקיבלתי בחיי" אמרה. "אני משדרת כרגע ב-8:00 בבוקר, שיא הרייטינג של יום שישי. הזמינו אותי לשדר ב-17:00. מה שנעשה שם זו ביזה של משרות שנפלטו לשוק התקשורת. אני לא אדם פוליטי – אבל אני אומרת לכם המנהלים שאם הייתם מכבדים את אנשי רשות השידור כל המעמד הזה היה נמנע".

יו"ר התאגיד גיל עמר השיב לטענות באשר להליך המיון והסינון של עובדי הרשות ואמר כי בוועדה לא נשמעו העובדים הרבים שכן נקלטו בתאגיד מבין עובדי רשות השידור. "עבר חוק שקבע בהתחלה ש-25% מהתאגיד החדש יהיו מהרשות. לאחר מכן לפחות 51%. צריך להבין שמי שסגר את הרשות זה לא אנחנו. אם באיזה שהוא שלב מישהו רצה לעשות העתק הדבק – לא היה צריך להקים תאגיד, אפשר היה לעשות רפורמה. מישהו כאן חשב שלא נכון לעשות העתק הדבק, אלא לעשות תמהיל. וכשעושים תמהיל יש אנשים שבצר לי, צריכים ללכת הביתה. לא אני החלטתי על זה". אלעד טנא מנהל מחלקת הדיגיטל בתאגיד הגיב לטענה שעובדים רבים מבין עובדי רשות השידור נקלטו בתאגיד בתנאים פחותים בהרבה ואמר כי "התאגיד החדש נועד להיות חסכן יותר, ואני חושב שזה לטובת הציבור. ולכן כל רמות השכר נמוכות מאלה שהיו נהוגות ברשות".

יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי המייצג את עובדי תאגיד השידור "כאן" אמר כי לצערו נאלץ הארגון להפנות מאמציו בחודשים האחרונים למאבק בחקיקה ולא להתקדמות במו"מ לקראת הסכם קיבוצי לעובדי התאגיד. כמו כן הבהיר כי הכוונה לפצל את חטיבת החדשות מן התאגיד ולהקים חטיבת חדשות פוגעת בכוחם הארגוני ובעצם ההתאגדות של עובדי תאגיד כאן. לדבריו את ההישגים החיוביים בחוק, וביניהם הגדלת מספר עובדי רשות השידור הנקלטים בתאגיד והקמת ועדה מפקחת על חטיבת החדשות – ניתן לבצע כבר במסגרת החוק הקיים, ואין צורך בשמם לפצל את התאגיד לשתי ישויות משפטיות, תוך פגיעה בתאגיד, בזכות ההתארגנות של העובדים ובשידור הציבורי.

באשר לשידורי החדשות והתוכן בערבית, אשר לא ברור כיום באיזה תאגיד הם צפויים להיות – כאן או תאגיד החדשות, הביעו המשתתפים בדיון דעות חלוקות. מיכאל דנה ראש דסק החדשות בערבית ברשות השידור, המיועד לנהל גם את החדשות בערבית בתאגיד, סבר כי חטיבת החדשות בערבית חייבת להיות צמודה למערכת החדשות בעברית שכן היא נסמכת עליה ברבים מהחומרים שהיא מפיקה. לדבריו הפרדת המערכות תפגע ביכולת לקיים מערכת חדשות בערבית. מנגד אמר יאסר עטילה -כיום מנהל הטלוויזיה והרדיו בערבית אשר צפוי להיות מנהל המדיה בערבית בתאגיד – כי יש חשיבות לשמירתה של החטיבה הערבית בשלמותה – חדשות ומדיה אחרת יחד. "אף אחד לא יקשיב לחדשות לבד – צריך לעטוף את החדשות עם מעטפת שידור רבגוני. כי חדשות בלבד יחשבו כחדשות מטעם" הסביר, והוסיף כי מדובר בקהל יעד ייחודי שיש להתאים לו את תוכן השידורים.

נושא נוסף שעלה על שולחן הועדה הוא עתיד ארכיון הטלוויזיה של רשות השידור. בהצעת החוק המקורית נקבע כי התאגיד ידאג לדיגטציה שלו, אולם המכרז בנושא תקוע כיום בבג"צ עקב עתירה של החברות שלא זכו בו, ובכל מקרה כעת לא תוכל להתבצע בלוח הזמנים הנוכחי. בילי סגל, מנהלת הארכיון ברשות השידור הביעה דאגה רבה, לדבריה הארכיון משמש לעבודה השוטפת של היצירה הטלוויזיונית. "אנחנו נכנסים לשנת ה-70 למדינה – ואני אומרת היום ליוצרים שהוא עלול להסגר. זו איוולת להזיז אותו עכשיו – זה אומר לסגור אותו לכשנה כמעט. זה לא ארגזי סופר שאפשר להעביר מהר. אני חושבת שלאורך תקופת הדיגיטציה חבל להזיז את הארכיון הזה שנמצא ברוממה, 3000 מטר רבוע. התייעצתי גם עם קולגות בעולם. אם השידורים מתחילים ב-15 או ב-1.6 זה אומר הורדת השאלטר על תוכנות הארכיון. בחוק הארכיון אמור לזוז תוך חצי שנה ממקומו כיום. זה תהליך בלתי אפשרי". לדבריה תהליך הדיגיטציה עשוי לערוך גם ארבע או חמש שנים. היועצת המשפטית לועדה הבהירה ליו"ר ביטן כי הצעת החוק כיום וכן התיקון אינם נותנים מענה לבעיה זו. נציג האוצר הביע נכונות לדון בהשארתו הזמנית של הארכיון במקומו, אך הבהיר כי באוצר יהיה צורך להתייעץ על כך. לדבריו ייתכן ועדיף למצוא לזה פתרון מחוץ לחוק. ח"כ ביטן הבהיר כי במידה ולא יימצא לכך פתרון ידאג לשילוב פתרון לסוגיה זו במסגרת התיקון לחוק.