הדיון השני בערעור על עונשו של אלאור אזריה, החייל היורה מחברון, נערך אתמול (שני) בבית הדין הצבאי לערעורים בקריה שבת"א. בפתיחת הדיון סיפר צ'רלי אזריה, אביו של החייל, כי המשפחה ממשיכה לקבל איומים מאז פירסום המקרה, "הגשנו שמונה תלונות, אנחנו מקבלים איומים ואין לנו אבטחה, זאת בזמן שלתובעים יש אבטחה. המפכ"ל מכיר את הסיפור", אמר.

עו"ד יורם שפטל, ראש צוות ההגנה, המשיך לשטוח את טענות ההגנה. כזכור ביום הדיונים הראשון שנערך בשבוע שעבר, דחה בית המשפט את בקשת ההגנה להגיש 17 מקרים דומים מהעבר כראיות, וכן להציג ראיות חדשות בתיק.

עו"ד יורם שפטל וצוות הסנגורים (לשעבר) של אלאור אזריה, לאחר גזר הדין (צילום: מוטי מילרוד "הארץ")

שפטל חזר על הדמיון בין האירוע בו השתתף אזריה לבין אירועים אחרים בהם אנשי כוחות הביטחון ירו במחבלים, "אני טוען שישנם מקרים כל כך חדים וברורים בהיבט של אין להעלות על הדעת ששם או נסגר תיק בלי חקירה או בסיום חקירה הוחלט לא להעמיד לדין ולא לרשום אפילו הערה פיקודית. זה מה שמראה שלפנינו אכיפת חוק בררנית, ותחושה הצדק הטבעי שחייבת להיות מנחה, לא יכולה לשאת את העובדה ששלושת הנ"ל יצאו בלי פגע ואזריה הורשע בהריגה. הדעת איננה סובלת תוצאה כזאת."

בסוף דבריו התייחס שפטל לטיעון קדושת חיי אדם, "החוק הישראלי מבחין בין נרצח לנרצח", טען הפרקליט, ונתן כדוגמא את משפטו של רוצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, "הרציונאל אומר שחיים של ראש ממשלה שווים יותר מחיי אדם רגיל. כך בדיוק באותה מידה כשמדובר במחבל רוצח, שבא לרצוח והצליח לפצוע, חייו בעניין גזירת העונש שווים פחות."

המניע

השופט סגל ביקש להבין מה הניע את אזריה, "האם הטרידה אתכם השאלה, 'חייל מצטיין, למה הוא התעלם ולקח את החוק לידיו ועשה את מה שעשה?' מעבר למה שעשה, ברור שכשיש מפקדים בשטח אתה קודם כל מפעיל אותם אם יש משהו שהם אדישים אליו. אתה מבקש מהם לעשות משהו. מה גרם לאלאור אזריה לעשות את מה שהוא עשה איך שהוא עשה? וכשאני צופה בקלטת שנייה אחרי שנייה, האם הטרדתם עצמכם בשאלה, זה לא ארחי פרחי, זה חייל מצטיין. לא למה עשה את זה, אלא האיך שהוא עשה את זה?"

התובע במשפטו של אלאור אזריה, סא"ל נדב וייסמן (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

התובע סא"ל נדב וייסמן השיב: "חשבתי על זה ביני לבין עצמי… אני חושב שהשאלות האלה זה מתחום הפסיכולוגיה… אני טיפלתי בתיק שחייל מצטיין בהנדסה קרבית על ריב פעוט, ירה מחסנית שלמה על חייל. בסוף התשובה היא שקשה מאוד להתחקות אחר האופי הפסיכולוגי. קשה להגיע לרבדים האלו, ובגלל זה המשפט לא עוסק ברבדים האלו וההגדרה ליסוד נפשי היא מודעות."

לקראת סוף הדיון, הקשה השופט סגל על סא"ל וייסמן, כאשר הציג אפשרות לפיה אזריה חש סכנה ממשית, אבל "סיבך את עצמו" כשטען שחשש באופן ספציפי מסכין ומטען אצל המחבל. ויסמן השיב, "זו בדיוק הסיבה שהתחלתי ממכלול הראיות. אם בן אדם לפני הירי לא מתנהג כמו מי שחושש ממטען, ושואלים אותו 'למה הוא לא אומר שהוא חושש ממטען?', אני טוען שאנשים פועלים מסיבה אינטואיטיבית. זה היה צץ ועולה. כשבא בן אדם ומעלה שלוש גירסאות בהתחלה, ואז משקר, כל הדברים הללו מפריכים את הטענה".

בשבוע הבא יערך דיון נוסף, בו צפוי צוות התביעה לטעון בעד החמרת עונשו של אזריה.