בדצמבר האחרון הממשלה קיבלה החלטה להקצות 15 מיליארד שקלים לקידום הצפון. מדיון שהתקיים הבוקר (שלישי) בוועדת הכלכלה נראה כי חלק גדול מהתכנית מתבסס על הוצאות שכבר תוכננו קודם להחלטה.

את הדיון פתח יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) ואמר כי השאלה המונחת בפני הוועדה היא "האם התקציב המונח לפנינו הוא תקציב תוספתי או שממילא היה מתקיים בלו"ז כזה או אחר". בהתייחס לאפשרות כי אכן מדובר ב-15 מיליארד שקלים תוספתיים, כלומר כסף שנוסף לתקציב במיוחד בשביל התכנית, העיר כבל "אנחנו יודעים שזה לא בדיוק העניין".

על פי דו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור ועדת הכלכלה עולה כי 12 מיליארד שקלים מתוך התכנית מיועדים לפרויקטים של תשתיות תחבורה. פרויקטים אלה תוכננו עוד קודם לתכנית הצפון ובגלל אופי התקצוב של תשתיות יש קושי לקבוע האם מדובר בכסף תוספתי או בתכניות שהיו יוצאות לפועל גם ללא החוק. באשר לשאר חלקי התכנית, עולה כי רק בנוגע ל-32% מהתקציב (קצת פחות ממיליארד שקלים) ניתן לקבוע כי מדובר בתקציב תוספתי. שאר התקציב 68% מוגדר עדיין בהליכי עבודת מטה כך שלא ניתן לקבוע שאכן מדובר בתקציב תוספתי.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד הגיב לטענות ואמר כי "לא היו בהחלטה 15 מיליארד שקל חדשים שנולדו מעצם ההחלטה, אבל כן היו 15 מיליארד שקלים יותר לצפון לעומת שנים קודמות", אך עם זאת הודה כי התקציב המיועד לתשתיות תחבורה בסך 12 מיליארד שקלים כנראה היו מגיעים בכל מקרה לצפון.

בדו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת מופיעים גם מספר נתונים באשר למצב האוכלוסייה במחוז הצפון המעידים על הצורך הדחוף לקדם שקעה משמעותית בצפון. בין היתר נכתב שם כי תוחלת העוני של משפחות בצפון עומד על 29.4% לעומת שיעור ארצי של 19.1%. השכר החודשי הממוצע בצפון בשנת 2014 עמד על 7,035 שקלים לעומת השכר הממוצע הארצי באותה השנה שעמד על 8,465 שקלים בחודש.  42% מהשכירים בצפון משתכרים מתחת לשכר המינימום. ביחס לנתונים הללו לא מפתיע לגלות כי במהלך העשור 2005-2015 סבל מחוז הצפון מהגירה שלילית כך שעזבו אותו 22,000 תושבים יותר ממספר התושבים שהיגרו אל הצפון.

בסיום הוועדה אמר כבל כי הוא "לא מתכוון להתווכח אם מדובר בכסף תוספתי או לא, אלא לבדוק מה קורה בשטח" ודרש כי ועדת המנכ"לים תעביר לוועדת הכספים דיווח לגבי התקדמות יישום התכנית אחת לשלושה חודשים.