רבים המעוניינים ברכישת כלב חדש נתקלים בהצעות לרכישת "כלב גזעי ללא תעודות", בלא שהם יודעים שכלב ללא תעודות איננו למעשה גזעי. כך גם נפתח סיפורה של ר' ממרכז הארץ, סיפור שמתחיל ממודעה למכירת כלב בפייסבוק ונגמר בדיון משפטי נוקב בבית משפט השלום בנתניה, פיצוי של כ-22 אלף שקלים ובכלבת פומרניין אחת, שככל הנראה – אינה גזעית.

התובעת ר' התעניינה בקניית כלב פומרניין ופנתה לנתבע ס' בעקבות פרסום בפייסבוק לפיו "יש לו כלבים ברמה גבוהה ומפורסמים". על פי פרוטוקול המשפט העידה על עצמה "אני התלהבתי כי רציתי כלב גזעי". הנתבע הציג בפני ר' שתי אפשרויות לרכישת כלבים: גור גזעי עם תעודות אשר מחירו 16 אלף שקלים, או "גור גזעי ללא תעודות" בעלות של 8,000 שקלים בלבד. לדבריה, בתשובה לשאלתה אף אמר כי "זה כלב גזעי לכל דבר ושאני יכולה לקחת אותו לעשות גורים, לתצוגות".

מה שר' לא ידעה, הוא שהחוק ברור מאד ביחס למושג "כלב גזעי", וקובע כי כלב גזעי "רשום ככלב טהור גזע בתאגיד שאינו למטרת רווח" שמטרתו היא איסוף מידע על כלבים גזעיים. את עובדתה היותה של הכלבה לא גזעית גילתה רק מאוחר יותר, כשהלכה עם הכלבה לווטרינר שאמר לה היא כי אינה גזעית. ר' פנתה לנתבע בבקשה לקבל לפיצוי על כך שהטעה אותה. הנתבע סירב, והציע לר' להחזיר לו את הכלבה ולקבל בחזרה את סכום הרכישה. ר', שכבר נקשרה לכלבה, סירבה ופנתה לבית המשפט.

התביעה בתיק ניסתה להוכיח כי ס', מוכר הכלב, נוקט בגישה בעייתית כלפי המושג כלב גזעי:

ש: איך אתה יודע שהכלבה גזעית?

ת: אני יודע שההורים של הכלבה הם גזעיים לא מעורבים. אני יודע את זה לפי המראה של הכלב…

ש: איך אתה יודע שההורים של גזעיים?

ת: גזעיים מבחינתי זה לא גזעיים מבחינתך. לא מכרתי כלבה גזעית לפי הוראת החוק.

ש: מכרת כלבה מעורבת לפי הוראת החוק.

הנתבע אף אישר כי מדובר בכלבה גזעית מסוג "פומרניין טדי בר", סוג שלמען האמת אינו קיים. את ההיגיון שהנחה את הנתבע ניתן להביא מתמליל שיחה שצורף לתביעה בו הוא אומר לתובעת: "הכלבה הזאת גזעית במיליון אחוז…. כלבה בלי תעודות נראית לא גזעית. כמו רכב בלי רישיונות, הוא רכב, אבל הוא בלי רישיונות. הבנת? הוא לא חוקי כי הוא בלי רישיונות אז הכלבה שלך היא גזעית אבל אין לה תעודות".

בנוסף ניסתה התביעה להוכיח את בורותו של הנתבע ביחס לכלב הפומרניין:

ש: מה מוצאו של כלב הפומרניין?

ת: אין לי מושג.

ש: אתה יודע מה זה פומרניין?

ת: זה סוג של כלב שהוא לא מעורב עם כלב אחר

…

ש: שאלתי אם יש לך השכלה כלבנית פורמאלית ואמרת שאין.

ת: נכון

יש לציין כי הנתבע טען שהוא קבע את גזעיותה של הכלבה על ידי צפייה בסרט בו ראה את שני הוריה מזדווגים, שיטה שאינה נחשבת כמקובלת ומספיקה לקביעה מסוג זה.

התובעת אף ביקשה פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה. כנגד זה צירף הנתבע תמונות מעמוד הפייסבוק של התובעת, שמלמדות לטענתו כי היא משתפת באהבה לכלבה שנרכשה והתלהבותה מיופייה. השופטת לא קיבלה טענה זו וכתבה בפסק הדין כי היא "סבורה כי מדובר בהתקשרות טבעית הנובעת מגדילתה של הגורה בביתה. אין בכך כדי לאיין את הטענה בדבר עגמת הנפש. כך גם קיבלה השופטת את טענתה של התובעת כי לא רצתה להחזיר את הכלבה בתמורה להחזר הכסף, וזאת מאחר ונקשרה אליה.

בסופו של דבר קיבלה השופטת ליאר הר ציון את עיקרה טענותיה של הנתבעת ופסקה לה 7,500 שקלים בגין ביטול ההעסקה, פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 15,000 שקלים והוצאות משפט של 5,000 שקלים, סה"כ 27,500 שקלים.