ניצחונו של מקרון בבחירות לנשיאות צרפת, ביום ראשון, היה הקלה לאירופאים רבים. אך עם זאת, ביום שאחרי, נערכים איגודי העובדים הצרפתיים למאבק נגד המדיניות הכלכלית של מקרון. חברי האיגודים מתנגדים בייחוד לתכניות של מקרון להמשך הרפורמה בשוק העבודה, מהלך שהתחיל עוד בהיותו שר הכלכלה תחת פרנסוואה הולנד. "לא יהיה זמן חסד, ולא יהיו פשרות" אמר נציג ה-CGT, אחד האיגודים הגדולים בצרפת.

תכניתו הכלכלית של מקרון עדיין מעורפלת ופרטיה טרם נחשפו במלואם. מה שמקרון כן חשף זו העובדה כי התכנית כוללת צמצום בהיקפי ההשקעה של המדינה ושינוי חוקי העבודה כך שהמעסיקים יוכלו לפטר את עובדיהם ביתר קלות. מקרון הצהיר כי יוריד את מס החברות מ-33% ל-25%, ויבצע קיצוץ נרחב בתקציב המדינה שאמור להקטין את ההוצאה הציבורית בכ-60 מיליארד יורו לאורך חמש שנים. מקרון אמר בעבר כי יביא את צרפת לעמידה ביעדי הגירעון האירופיים המעוגנים בהסכמי האיחוד האירופי. חוקים אלו דורשים מכל חברה באיחוד לצמצם את הגרעון התקציבי ל-3% מהתמ"ג. עד כה צרפת נמנעה מהקיצוצים הנדרשים לעמידה ביעד זה, וגרעונה נותר מעט גבוה מהקבוע בחוק האירופי. עם זאת, מקרון הצהיר כי יבצע את הקיצוצים הנדרשים בכדי לעמוד ביעד הגרעון של 3%.

בנוסף לכך הבטיח מקרון לפטור את הרווחים מהשקעות פיננסיות ממיסוי ההון הצרפתי, ה-ISF. כך, השקעות פיננסיות יהיו פטורות ממס בפועל. "הרעיון של לפטור ממס את העסקאות הפיננסיות הוא גרוע מאוד" אומר תומאס פיקטי, הכלכלן הצרפתי המפורסם. "כשמסתכלים על השקעות של מעל ל-10 מיליון יורו, 90% מהנכסים הם פיננסיים. אז כשאתה מוריד את הפיננסים מה-ISF, אתה בעצם מבטל את ה-ISF". פיקטי טוען כי "מקרון הוא בנקאי לשעבר, והוא הולך להעניק מתנות גדולות לבנקאים ולמגזר הפיננסי".

הרפורמה בשוק העבודה

איגודי העובדים זוכרים למקרון בעיקר את מאמציו לשנות את חוקי העבודה במדינה, ותמיכתו ברפורמות הלא פופולריות בחוקי העבודה שנכנסו לתוקף החל מתחילת 2017.

בשנת 2015, בהיותו שר הכלכלה תחת הממשלה הסוציאליסטית של הולנד, העביר מקרון חוק הידוע בתור "חוק מקרון". חוק זה נועד לשנות את "קוד העבודה" הצרפתי, הקובע בחוק שורה של הגנות על העובדים הכוללים שכר מינמום גבוה יחסית, ומגבלה על שעות העבודה בהם מותר להעסיק עובד בצרפת. "חוק מקרון" כיוון לשינוים בחוקי העבודה ביניהם ביטול עונש המאסר על מעסיקים אשר הורשעו בעבירה על חוקי העבודה, ומתן אפשרות שלמעסיקם להעסיק עובדים ב-12 ימי ראשון לאורך השנה.

בנוסף, "חוק מקרון" נועד להקל על המעסיקים לזכות בתביעות אשר הוגשו נגדם על ידי עובדים, ומקל על פיטורם של עובדים – נושאים עליהם היה ונותר פיקוח נוקשה. בנוסף לחוק זה, תמך מקרון בשנת 2016 ברפורמה נוספת בחוקי העבודה הידועה בתור "חוק אל-חומרי", הנקרא על שם שרת העבודה מרים אל-חומרי.

רפורמה זו כללה שורה של צעדים אשר מקלים על המעסיקים לשנות את תנאי ההעסקה של עובדיהם, לפטר אותם או להוריד משכרם. החוק ביטל הגבלות גורפות שהיו נהוגות עד אז ברמה הלאומית, וקבעה כי מעסיקים יהיו רשאים להיכנס למו"מ עם עובדיהם ועם האיגודים המייצגים אותם על תנאים אלו. צעד זה עורר התנגדות עזה מצד האיגודים והעובדים, היות והוא מגביר מאוד את כוחו של כל מעסיק מול עובדיו, ותולה את תנאיו של העובד ביכולתו להתמקח בעצמו עם המעסיק, בלי גיבויה של המדינה.

החוק הרחיב את מספר השעות השבועיות בהם רשאיים המעסיקים להעסיק עובדים. החוק ביטל את ההגבלה של 35 שעות עבודה שבועיות, וקבע כי מעסיקים יוכלו להעסיק עובדים עד 46 שעות שבועיות, כל עוד ממוצע השעות הארצי נותר בסביבות 35 שעות, ועם שכר מוגבר. עם זאת, החוק איפשר למדינה להרחיב את מספר השעות השבועיות ל-60 באופן זמני, במידה ו"יהיה צורך בכך".

חוק "אל-חומרי" ביטל גם הגבלות על יכולתם של מעסיקים לפטר או להוריד את שכר עובדיהם, הקל על הורדת הפיצויים על פיטורים בהם חייבים המעסיקים וקבע כי מספר ימי החופשה שינתנו לעובדים יקבעו במו"מ עם העובדים עצמם או איגודיהם, ולא באופן מרוכז ע"י חוק מדינה. "חוק אל-חומרי" עורר התנגדות מצד האגף השמאלי במפלגה הסוציאליסטית (PS)  והצית הפגנות ענק בכל רחבי המדינה. בעקבות הנתנגדות זו ריככה הממשלה את החוק, והוא עבר בגרסה מעודנת. השבוע מקרון הצהיר כי המשך החקיקה לשינוי חוקי העבודה בצרפת יעמוד בראש סדר עדיפויותיו.

ארגוני המעסיקים בצרפת הביעו תמיכה בכוונתו של מקרון להמשיך ולהקל על חוקי העבודה. מקרון הודיע כי ינסה להעביר שינויים נוספים לחוקי העבודה באמצעות צווים ממשלתיים, כלי חקיקתי מוגבל העוקף את הפרלמנט. זאת על מנת להימנע מהתנגדות שעשויה לעלות בפרלמנט, דבר העשוי לעכב את החוקים מלהתקבל. מקרון נבחר לנשיאות מטעם מפלגה חדשה שהקים בשנה שעברה, והיא טרם זכתה במושבים בפרלמנט. הבחירות לפרלמנט יתרחשו ביוני הקרוב.

האיגודים מתנגדים

כבר השבוע החלו איגודים צרפתיים לארגן הפגנות נגד מדיניותו הצפויה של מקרון. בבוקר שלאחר הבחירות הגיעו מאות מפגינים לפריז למחות נגד מדיניותו של מקרון. "אנחנו כאן כדי למנוע ממקרון לפגוע בעניים. רק בגלל שהוא ניצח בבחירות, לא אומר שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה" אמר אחד המפגינים. "מקרון עדיף על הימין הקיצוני, אבל עכשיו נצטרך להאבק בו רחובות".

כוונותיו של מקרון, על אף העובדה שטרם הובהרו, מהווים נקודת מחלוקת קשה בחברה הצרפתית. מסקר שנערך השבוע עולה כי 49% מהצרפתים תומכים בהמשך ההקלות על חוקי העבודה, ו-51% מתנגדים. איגודי העובדים הצהירו כי יתנגדו בחריפות למהלך זה והזהירו את מקרון שלא "לנסות ולשלוט ללא הסכמתו של העם הצרפתי".