לאחר שורה של הדלפות והצהרות לתקשורת, פרסמה אתמול (ראשון) הוועדה לבחינת העלאת קצבאות הנכות את המלצותיה. כצפוי, הוועדה לא נענתה לדרישות ארגוני הנכים להעלאת הקצבאות לגובה שכר המינימום.
כזכור, בשבוע שעבר מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו ועדה חדשה שתבחן את נושא קצבאות הנכים, והעמיד בראשה את יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון. בראיון רדיופוני שערך הבוקר (שני) תקף שמחון המלצות ועדת זליכה, ואמר כי "מצער מאוד לשמוע את הדברים (הכוונה למצוקותיהם של הנכים – ט.כ.), אבל צריך להגיד מאיפה מביאים כל כך הרבה כסף". דברים אלה מרמזים כי המלצות הוועדה בראשות שמחון יהיו ככל הנראה מצומצמות אף יותר מאלו של הוועדה שקדמה לה.
למרות שגורל ההמלצות של ועדת זליכה עדיין לא ברור, ניסוח ההמלצות שבו משקף תפישת עולם שגויה, המשותפת לרבים מחברי הכנסת, השרים וקובעי מדיניות הרווחה היום-יומית בישראל. הדו"ח נפתח בחזרה על טענה כי עלות העלאת קצבאות הנכים לשכר המינימום תעלה למשק 15 מיליארד שקלים, ועל כן אינה אפשרית. כפי שנכתב כבר באתר זה, הסכום הזה קיים, וניתן להוציא אותו אפילו מבלי לפגוע בתקציב הנוכחי.
עיקרי ההמלצות של זליכה ומשמעותן
עדכון הקיצבה החודשית הנוספת (קח"ן): הוועדה ממליצה לעדכן את רכיב הקצבה החודשית הנוספת (קח"ן), המשולמת כיום רק למי שנקבעו לו 100% נכות, מ-451 שקלים ל-1,650 שקלים. לאחר העדכון תעמוד הקצבה הכוללת ליחיד על 4,000 שקלים ברוטו, ולזוג 4,500 שקלים ברוטו. התוספת של 500 שקלים לקצבה הזוגית תשולם לאישה – בין אם היא בת הזוג או הנכה עצמה – על מנת לצמצם את האפליה שקיימת כיום. המשמעות: הגדלת הכנסתם של כ-38 אלף זוגות, בעלות משוערת למדינה של 220 מיליון שקלים בשנה.
מי שנקבע לו אבדן כושר עבודה מלא יהיה זכאי יקבל קח"ן אחידה בגובה 1,207 שקלים. נכים להם נקבע אבדן כושר עבודה בשיעור של 74%-60%, וכיום לא זכאים לקצבה נוספת, יקבלו קח"ן בשיעור שליש מהקצבה של בעלי האחוז הגבוה ביותר: 578 שקלים. במשפחה בה יש הורה וילד נכה, יקבל ההורה קצבה וחצי – 6,000 שקלים נטו. המשמעות: הגדלת הכנסתם של 47 אלף מקבלי קצבאות.
ביטול הוכחת סף נכות לאישה שאינה עובדת מעל שנתיים: הוועדה המליצה לבטל את הדרישה מנשים שאינן עובדות להוכיח את אובדן היכולת לניהול משק בית – מה שגברים נכים שאינם עובדים לא נדרשו. המשמעות: המהלך יבטל את אפלייתן של כ-17 אלף נשים ויגדיל הכנסה לחלקן, בעלות משוערת היא 150 מיליון שקלים.
במקום הצמדה למדד, הקיצבאות יוצמדו למדד +1%: הוועדה המליצה להצמיד את הקצבאות לעליית המדד, בתוספת אחוז בשנה. זליכה ממליץ לפרוס את ההעלאה בשלוש פעימות לאורך שלוש שנים, בנוסף לפעימה מקדמית ב-1.1.2018.
המשמעות: העלות הכוללת של עדכון הקצבאות היא כ-2.9 מיליארד ש"ח בשנה. כזכור, היעד שהציבו ארגוני הנכים וכן מספר חברי כנסת הוא הצמדת גובה הקצבה לשכר המינימום במשק. זליכה, שדחה את הדרישה, כתב במסקנותיו "איני סבור כי יש לקבוע מנגנון הצמדה שאפתני שיקטין עוד יותר את גמישותה התקציבית של הממשלה". כלומר, מבחינתו של זליכה, שעמד בראש ועדה שנועדה לבחון דרכים לשיפור מצב הנכים, הראה שבסדר העדיפויות שלו "גמישותה התקציבית של הממשלה" היא עיקרון חשוב יותר מאשר הבטחת שוויון בינם לבין שאר האזרחים.
ההצמדה למדד + 1% לא מבטיחה כלל שהנכים בישראל ישרדו מעל קו העוני לאורך זמן. בטווח הקצר תעלה הכנסתם של רבים מהנכים מעל לקו העוני, אך בטווח הבינוני והארוך הקצבאות יוסיפו להישחק ביחס לשכר הממוצע, והפער בין מקבלי הקצבאות לבין העובדים יגדל. למעשה, הנכים צפויים לשוב אל מתחת לקו העוני בתוך מספר שנים.
ביטול קיזוז הקצבאות והפטור ממס – המצב כיום הוא שכאשר נכים יוצאים לעבוד, חלק מהקצבה שלהם מקוזז בהתאם להכנסתם – מנגנון המכונה "חוק לרון". לדברי זליכה, התסריט האידאלי הוא לבטל לחלוטין את הקיזוז הזה, שלשיטתו יפנה למדינה משאבים של 1.1 מיליארד ₪. יחד עם זאת הוא בוחר שלא להמליץ על כך, מכיוון שלטענתו שהדבר אינו אפשרי עקב התנגדות במערכת הפוליטית.
לכן ממליץ זליכה על ביטול מדורג, שבו בשלב הראשון לא יתבצע קיזוז להכנסה עד גובה שכר המינימום, ואילו החל משכר המינימום ומעלה יוחל קיזוז כפי שקיים היום. במקביל וכדי לאפשר את המהלך, מציע זליכה עלות המהלך כ-200 מיליון ₪. כי הממשלה תעשה כל מאמץ לצמצום הפטור ממס הקבוע היום לרמת ביניים מירבית של עד פעמיים השכר הממוצע במשק, ומוסיף כי אישית הוא היה מעדיף הורדה לרמת השכר הממוצע במשק בלבד. המהלך יחסוך לאוצר כ-275 מיליון ₪. כיום פטורים הנכים ממס הכנסה עד לגובה של 606,000 ₪ (מיגיעה אישית) או עד 72,000 ₪ (שלא מיגיעה אישית). זליכה כותב כי "(המנגנון) כאמור מוגזם, אינו יעיל ומייצר פתח להונאות".
בשלב השני ממליץ זליכה לבטל לחלוטין את חוק לרון, ו"בתמורה" לבטל באופן מוחלט את הפטור ממס שהנכים זכאים לו.
המשמעות: ביטול מנגנון לרון מכרסם בבסיס ההיגיון שעומד מאחורי קצבאות הנכות – קצבה שנועדה להיות חלופה להכנסה מעבודה לאלה שאינם מסוגלים לעבוד. עקרונית, צריכות להיות שתי קצבאות – קצבת אי כושר עבודה, שהיא חלופה לעבודה ומתקזזת עם הכנסה משכר, וקצבת נכות, שתיועד למימון ההוצאות העודפות שנכים זקוקים להן. אם מבטלים את מנגנון לרון, קיצבת "אי כושר עבודה" למעשה מתבטלת והופכת להיות קצבת נכות, מבלי שנקבעה לה חלופה בהמלצות זליכה.
אופן חישוב הזכאות למס הכנסה שלילי יושווה להורים יחידנים – ההמלצה היא שהחל מה-1.1.18 יאומץ חישוב מס ההכנסה השלילי כפי שהוא קיים כיום להורים יחידנים. המשמעות: העלות הצפויה למדינה היא כ-200 מיליון ₪ בשנה.
הצמדת קיצבת שירותים רפואיים מיוחדים (שר"מ) לשכר מינימום – הצמדת קיצבת השירותים הרפואיים המיוחדים (שר"מ) לשכר המינימום. המשמעות: עלות כ-220 מיליון ₪.
ערבות מדינה לביטוח חיים לנכים – נכים המבקשים לרכוש דירה באמצעות משכנתא נתקלים בקשיים לא סבירים לקבל ביטוח חיים. זליכה ממליץ כי החשב הכללי יערוך מכרז בין חברות הביטוח, במסגרתו הוא יקצה מיליארד ₪ של ערבות מדינה לטובת ביטוח חיים שתישא 70% מהסיכון של כל פרמיה, בתנאים דומים למכרז הקרן לעסקים קטנים שביצע החשכ"ל ב-2003, שבו העלות למדינה קטנה והפרמיה תכסה את הסיכון.
המשמעות: התמיהה שעולה מהדוח על סירובן של חברות הביטוח למכור ביטוח חיים לנכים נראית מגוחכת, וכך גם המסקנה שהסיבה לכך היא "חוסר בתחרות". חברות עסקיות מעדיפות רווחים בטוחים על פני סיכונים, גם אם הם מלווים ברווח גבוה יותר. אחריות המדינה במקרה זה אינה לסבסד אותן, אלא לקבוע כללים שיחייבו אותן לפעול בהגינות גם אם זה פחות ישתלם להן. כדי לסבר את האוזן, משמעותה של הקצאת מיליארד ₪ לערבויות היא פחות מיליארד ₪ לערבויות מדינה לחברת החשמל, ליצואנים ולתעשיינים.
הכפלת הסיוע בשכר דירה – זליכה ממליץ להכפיל את הסיוע בשכר דירה לנכים, כך שיעמוד על 1,528 ₪ ליחיד ו-2,070 ש"ח לזוג. המשמעות: העלות למדינה היא 300 מיליון ₪. מדובר במהלך חיובי, שהיה מתאים יותר כחלק מרפורמה כוללת. כרגע מדובר בהמשך המדיניות הכללית של הממשלה – לתת לזכאים לדיור ציבורי סיוע בשכר דירה בגובה לא רלוונטי, במקום לתת להם את הדיור הציבורי שהם זכאים לו. למעשה, המדינה מתדלקת באופן הזה את הביקוש לדירות שכורות.
הגדלת קצבאות הזקנה לנכים – הוועדה המליצה כי כלל הנכים הזקנים שאינם זכאים לקח"ן (כלומר, הפכו לנכים לאחר 2002) יקבלו קח"ן בסך 603.5 ₪. יתר הנכים הקשישים יקבלו עדכון להשלמה בשיעור של 125.5 ₪. המשמעות: תוספת של 125 ₪ לקשישים נכים היא לא מספיקה ולא הולמת את צרכיהם. עלות המהלך היא 250 מיליון ₪.
הקמת וועדה להעלאת קצבאות ניידות – הוועדה המליצה להקים ועדה בין-משרדית לבחינת העלאת קיצבת הניידות. המשמעות: העלות הצפויה היא עד 200 מיליון ₪.
הגדלת הוצאה של כ-4 מיליארד ש"ח
העלות המצרפית של ההמלצות בצד ההוצאה היא כ-4.5 מיליארד ₪ אל מול המלצות מתקזזות בצד ההכנסות בהיקף של 275-550 מיליון ₪. זליכה מציין כי, "פריסה תסייע לאוצר המדינה לשאת בנטל". לא לגמרי ברור מהם לוחות הזמנים של כל מהלך או המלצה, אבל ככל הנראה, שלוש השנים של יישום ההמלצות יתחילו למעשה ב-1 בינואר 2019. כלומר, ההצעה של זליכה היא לסיים את העלאת הקצבאות עד 1 בינואר 2022 – בעוד ארבע וחצי שנים.
המלצה נוספת של זליכה היא הקמת ועדה ציבורית שתפעל ליצירת הלימה בין ההגדרות השונות למוגבלות בישראל. זליכה קורא למעבר לתפיסה תפקודית חברתית, המתייחסת לאנשים עם מוגבלות בגישה של זכויות ולא של חסד, שתתבטא בהקמת מנגנוני השמה אפקטיביים בשוק העבודה. לשיטתו, הדרך לכך טמונה בהקמת ועדה ציבורית שתעשה רפורמה בהגדרה של 'אובדן כושר עבודה', ומודה שהיה ראוי שהמלצותיו יגובשו במסגרת ועדה כזאת – מה שלא התאפשר לדבריו עקב לחץ מארגוני הנכים וניסיון של הח"כים להעביר חוק להעלאת קצבאות הנכות.
מבחינת זליכה, הרפורמות שהוא ממליץ עליהן – שינוי הקצבאות לנכים עם בנות זוג, שחיקת הדיפרנציאליות של קצבאות הנכות לפי דרגת אי כושר עבודה, השוואת מעמדן של נשים לזה של גברים לעניין סף נכות, ביטול הפטור ממס לנכים, ביטול מנגנון לרון, ביצוע שינויים בקצבת ניידות – היו צריכות להיות חלק מוועדה רחבה יותר. במקום זה, עקב "לחץ הזמן" הפוליטי, הוא ממליץ לעשות שינויים בשיטה של כבוי שריפות וטלאים ולא לגבש רפורמה קוהרנטית. לטענתו, המנדט שלו היה לקבוע את אופן העלאת קצבאות הנכות ולא ביצוע רפורמה כוללת בכל היבטי קצבאות הנכות והשתתתן על היגיון רווחתי חדש.
