לא קיימת הוראה המסדירה את משך הזמן המרבי של חייל המבקש להיפגש עם גורם רפואי נפשי, כך חושף דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). בדו"ח, שבדק את מערך בריאות הנפש מדצמבר 2015 ועד יולי 2016, מפורט כי כ-16% מהחיילים שפנו לבדיקות גורם בריאות הנפש בצה"ל נאלצו להמתין מעל ארבעה שבועות לטיפול, 6% המתינו בין שבועיים לחודש, 15% המתינו בין שבוע לשבועיים, ו-63% מהחיילים טופלו עד שבוע מרגע בקשתם.

לדעת משרד מבקר המדינה "בהמתנה ארוכה לפגישה ראשונה עם גורם בריאות נפשי קיים פוטנציאל סיכון, הואיל והחייל הפונה לא נבדק בידי גורם מקצועי, וממילא מצבו הנפשי לא מאובחן; תקופת המתנה ארוכה אינה עולה בקנה אחד עם איגרת מרכז בריאות נפשי שבה נאמר ש'על ההפניה להתבצע במועד מוקדם ככל הניתן'".

עוד ליקויים שעולים מהדו"ח מצביעים כי לא נקבעה תדירות מינימאלית לקיום ביקור יזום של גורם בריאות נפשי ולגבי 11% מהחיילים שנדרשו לביקורת זו נמצא, כי על אף שהומלץ לקיימה, היא לא נערכה בפועל. על פי הדו"ח, קביעת תדירות מזערית תאפשר למרכז בריאות הנפש לקיים בקרה, ולמנוע מצב שבו חיילים הזקוקים לטיפול לא יזכו לו, דבר העלול לפגוע במתן תמיכה וטיפול במועד. עוד נמצא כי רק כ-47% ממרשמי התרופות שרשמו פסיכיאטרים בצה"ל נופקו בפועל למטופלים. משכך גובר הסיכון כי הן לא נצרכו על ידי המטופלים, דבר העלול לפגוע בבריאותם.

יש לציין כי למרות הממצאים,  נתונים שפרסם אגף כוח האדם בצה"ל השנה מראים המשך מגמת הירידה במספר מקרי ההתאבדות בצה"ל. ממוצע המקרים בשלוש השנים האחרונות עומד על 15, לעומת ממוצע של 21 מקרים בשנים קודמות. ירידה של כ-28%. גורמים מקצועיים בתחום מעריכים לטובה את התמודדותו של צה"ל עם הנושא בשנים האחרונות.

סוגייה נוספת שהוחלט לבדוק על ידי משרד מבקר מבקר המדינה, היא שיעור המלש"בים מהאוכלוסייה החרדית, שקיבלו פטור משירות צבאי בשל סיבות נפשיות, שכאמור על פי הממצאים היא גבוה פי שניים וחצי עד פי שלושה משיעור המלש"בים שקיבלו פטור משירות צבאי, על פי הדו"ח,

משרד מבקר המדינה מעיר בדו"ח, כי "אף על פי שכבר בשנת 2012 קבעה ראשת אכ"א דאז, כי מלש"בים מהאוכלוסייה החרדית 'מערימים קשיים כנגד המערכת הצבאית במטרה לקבל פטור משירות צבאי', ועל אף הצעה לשיפור שהעלה ראש מחלקת בריאות הנפש דאז – לא נקט צה"ל צעדים משמעותיים כדי להתמודד עם תופעה זאת. כך נותר בעינו הסיכון כי חלק מהמלש"בים מהאוכלוסייה החרדית מצליחים להשיג פטור מהחובות החלות עליהם מכוח חוק שירות ביטחון באמצעות ניצול אפיק בריאות הנפש, בלי שניתן לוודא כי קיימת הצדקה רפואית ממשית לכך".

ראש מחלקת בריאות הנפש לשעבר התייחס לטיוטת הביקורת לתופעה ואמר כי "אכן כמות השחרורים מלשכות הגיוס של האוכלוסייה החרדית מסיבה נפשית, גדולה משמעותית מבכל אוכלוסיה אחרת, ויש בכך כדי לשקף – מעט תחלואה נוספת אולי, ומוטיבציה ירודה לשרת ודאי. חוסר הרצון לשרת בצה"ל נתמך על ידי גורמי הסמכות בחברה זו – רבנים, הלך הרוח בציבור החרדי… וכמובן הורים. סוגיה זו ידועה ומוכרת לגורמי ברה"ן, ואף נעשו המון נסיונות מקומיים להתמודד עימה… כל ניסיון כזה עלה בתוהו כך נוצרה וקובעה לאורך השנים בעיה בבדיקתם הברה"נית של מלש"בים חרדים".