דוח מבקר המדינה מעביר ביקורת על המשרד לשירותי דת, על כך שמזה עשרים שנים אינו פועל כחוק להקמת בתי קברות אזרחיים. חוק הקבורה האזרחית נחקק בישראל בשנת 1996, ובלשונו הוא מורה לשר הדתות להכריז על בתי קברות שיוגדרו כאזרחיים. שירותי הקבורה בישראל מעוגנים בחוק רק לנקברים יהודים, וכל הנוגע לקבורה של חסרי דת ועדות לא יהודיות המבקשים להיקבר, שירותי הקבורה אינם מוסדרים ולא נקבעו תקנות בנושא.

"אף שחוק הקבורה האזרחית מטיל על השר לשירותי דת לקבוע מקומות שיועדו לשמש כבתי עלמין אזרחיים .. ואף שתקנות הקבורה האזרחית קובעות במפורש כי על בית עלמין אזרחי להימצא 'במקום שהכריז עליו השר בצו', הועלה כי במועד סיום הביקורת – עשרים שנה לאחר חקיקת החוק – אף לא אחד מהשרים לשירותי דת שכיהנו בתקופה ארוכה זו הכריז על אתר בארץ כמיועד להקמת בית עלמין לקבורה אזרחית" נכתב בדוח מבקר המדינה.

המבקר קובע כי הממשלה לא התוותה יעדים ליישום הוצאת חוק הקבורה האזרחית לפועל, ולא קבעה מסגרת תקציבית ומקורות תקציביים ליישום החוק.

עד 2020 – מחסור של מעל 17,00 מקומות קבורה

המחסור הכלל-ארצי הצפוי במקומות קבורה בשנים 2020-2016, בהנחה ששיעור המעוניינים בקבורה אזרחית הוא 10% מהנפטרים עומד על 3,120 מקומות קבורה. המספר מתייחס רק רק לאזרחים היהודים שמעוניינים בקבורה אזרחית שכן המבקר מציין שהנתונים שנאספו אינם לקחו בחשבון את התרחיש שהאזרחים הלא היהודים בישראל, המהווים כ 20% מהאוכלוסיה ובינהם ערבים נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים ועוד גם יבקשו אפשרות לקבורה אזרחית. בהנחה כוללת, מציין המבקר שסה"כ עומד שיעור המבקשים להיקבר קבורה אזרחית בישראל מסך תושבי הארץ על  17% – 17,120 מקומות קבורה. המבקר מדגיש את אזור גוש דן וירושלים כהמקומות הבולטים ביותר במחסור ההיצע לקבורה אזרחית.

נכון להיום, פועלים 21 תאגידי קבורה בעלי רישיונות לקבורה אזרחית, באתרי קבורה שלא הוכרזו. הפעלת בתי עלמין האזרחיים בארץ ממוסדרת ברישיון, אך בפועל הקבורה מתבצעת באתרים שהשר לא הכריז כי הם מיועדים לכך ועל כן, מדגיש המבקר, פעילות זו אינה מתיישבת עם הוראות החוק ואינה תקינה מבחינה מנהלית.

המבקר: לאפשר לאזרחים להיקבר לפי השקפת עולמם

המבקר העיר על אי יישום החוק כבר בשנת 2010, אך מאז הנושא לא זכה לקידום של ממש. ממצאי הביקורת מעלים כי פעילותם של גופי הממשלה – ובראשם המשרד לשירותי דת, האחראי ליישום החוק – התאפיינה באוזלת יד מתמשכת. בכך כשלה המדינה בהבטחת מיצוי אחת הזכויות הבסיסיות של אזרחיה – זכות הקבורה בכבוד באופן התואם את השקפת עולמם, תפיסתם ואמונתם.

המבקר קורא למשרד לשירותי דת "לגבש מדיניות ממשלתית אחודה, בעלת יעדים מוגדרים, מתואמים ומחייבים כדי לטפל בסוגיית המחסור החמור במקומות קבורה ברוב אזורי המדינה, ובכלל זה בעיר הבירה – ירושלים, ולהגביר את נגישות בתי העלמין האזרחיים לאוכלוסייה… הליקויים שעלו בדוח זה", מסכם המבקר, " ובכלל זה הסחבת המתמשכת לאורך שנים רבות ביישומו של החוק מעלים ספק אם נכון שהמשרד לשירותי דת ימשיך להיות הגורם האחראי על הקבורה האזרחית במדינה. עולה החשש ש"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין כל חדש תחת השמש."