MOOVIT, אתר מדל"ן, "צבע אדום" ו"כנסת פתוחה" – אלו הן רק חלק מהאפליקציות הפרטיות שנשענות על מאגרי מידע ממשלתיים שכבר נגישים למתכנתים וניתן להפיק מהם מידע מועיל לציבור. משרד מבקר המדינה מצא כי למרות ההתקדמות שחלה בתחום התקשוב, תכניות רבות לייעול שירותי הממשלה באופן ממוחשב תקועות בשלבים ראשוניים ולא מתקדמות בקצב הנדרש וגם העשייה בתחום היערכות לסיכוני סייבר לוקה בחסר.

לתכניות התקשוב יש משמעות רבה בתחומי שיפור השירות לאזרח, יעילות הפעולה בתוך משרדי הממשלה ובתי החולים הממשלתיים וגם לגבי היכולת שלהם לשתף פעולה זה עם זה. חלק גדול מאוד מהמידע של גופי הממשלה כבר עבר מחשוב, אך בידי כל משרד בנפרד, ולא בתשתית אחודה.

לשם כך הוקמה רשות התקשוב, אשר נבדקה על-ידי מבקר המדינה על מימוש יעדיה בביקורת בספטמבר 2016 אשר מתפרסמת היום. מהדו"ח עולה כי חלו התקדמויות משמעותיות בתחום זה אך ישנם גם כשלים וכי "בידי רשות התקשוב אין עדיין תמונה מערכתית מקיפה על מצבם של כל הפרויקטים בנושא התקשוב בממשלה; אין לה תמונת מצב על הסיכונים בתחום התקשוב בממשלה שהתממשותם עלולה לגרום נזקים ולפגוע ביעדי המשרדים ובאיכות השירות הניתן לאזרחי המדינה; הרשות מעורבת באופן חלקי בלבד בפיקוח על פרויקטים מרכזיים ועל הפעילות של יחידות המחשוב בממשלה; הרשות טרם גיבשה מתודולוגיה מלאה לניהול מחזור החיים של מערכות מידע ולניהול יעיל של פרויקטים; מרבית השירותים הממשלתיים הניתנים לאזרח אינם מקוונים מקצה לקצה, והוא עדיין נדרש להגיע למשרדים הממשלתיים כדי לקבל את השירות".

בין ההתקדמויות שמציין המבקר ניתן לראות את הקמת האתר gov.il המיועד לארח את שירותי משרדי הממשלה המקוונים לציבור ופרסום תכנית אסטרטגית של הרשות לתקשוב במשרד ראש הממשלה. המבקר מוצא שהעברת מטה "ישראל דיגיטלית" למשרד לשוויון חברתי מהווה כפל תפקידים מיותר. יש לציין כי הפיצול נעשה בהחלטת ממשלה במאי 2015 ללא דברי הסבר, כנדרש בכל החלטת ממשלה. המבקר ממליץ לכנס את ועדת השרים לתקשוב כדי שזו תגבש מדיניות תקשוב ממשלתית אחודה ותקבע מנגנוני אכיפה שיאפשרו להתמודד עם משרדים ממשלתיים שלא יעמדו בדרישות.

בדיקת "דבר ראשון" מעלה כי המסמך של "התכנית האסטרטגית של רשות התקשוב לשנים 2016-2018, מופיע ברשת בפורמט לדפדוף בלבד. מי שינסה לקרוא אותו בפורמט המקובל PDF, ייתקל בהודעת השגיאה: "גולש יקר, הפעולה אותה ביצעת אינה נתמכת ובשל כך לא ניתן להציג את הדף המבוקש".

ומה קורה במשרדים עצמם ?

התכנית עצמה כוללת בעיקר עקרונות וחזון, ואין בה יעדים ולוחות זמנים המאפשרים להבין למה אנחנו האזרחים יכולים לצפות מהממשלה בתחום הזה. לרשות התקשוב עדיין חסרה עוצמה כדי לחייב את משרדי הממשלה להתקדם בתחום. כדי להבין יותר מה מתרחש במשרדי הממשלה עצמם בתחום התקשוב, דו"ח המבקר לא מספר הרבה.

מסמך של רשות התקשוב עצמה, על אף שאספה מידע חלקי בלבד, מציג תמונת מצב מעניינת. שמו הוא "תקשוב ממשלתי – מבט על פעולות 2016" (בפורמט PDF), והוא מספר קצת יותר. כך לדוגמא, מאגר BIG DATA של רשות המסים, מאפשר להגביר את המאבק במעלימי מס, ולהצליב בין מידע גלוי ברשת האינטרנט לבין המידע ששמור ברשות המיסים. מאגר של משרד הבריאות מעניק "כלים לתחקור עצמי", אשר בתורם יכולים לתרום תרומה אדירה לזיהוי כשלים במערכת הבריאות ולהציע דרכי טיפול טובות יותר. מעניין שכבר קרוב ל-300 מאגרי מידע ממשלתיים הונגשו למתכנתים חיצוניים (בעזרת ממשק API), המאפשר ליוזמות ציבוריות או מסחריות נגישות נוחה למידע. כך אפליקציית MOOVIT יכולה לחשב את סנכרון המעברים בין כלי תחבורה ציבורית, היוזמה "כנסת פתוחה" מסוגלת לעקוב אחר הצבעות, הצעות חוק ופעולות אחרות של הכנסת ואתר מדל"ן יכול לעקוב אחר מספר מאגרים שונים כדי להציג נתונים מוצלבים לגבי עיסקאות נדל"ן בפילוח עירוני, שכונתי ואחר. דווקא התקדמות זו זוכה לתשומת לב וביקורת נוספת של מבקר המדינה על כך שלמרות שהעניין נדון כבר קרוב לשלוש שנים, טרם גובשה ויושמה מדיניות התמודדות עם הסיכונים הכרוכים ברמות התקשוב הגוברות וטרם מונו האנשים האמונים על כך. בעידן בו מערכות אזרחיות, מסחריות וממשלתיות מאוימות על ידי פצחנים, והחדירות מגיעות גם לתוך הגופים המיומנים ביותר כמו גופי הביון האמריקאים, מדינת ישראל זקוקה להגנה איכותית על שירותי המחשוב שלה.

בארה"ב עשו את הטעות ולא הגנו כראוי על מאגר מרשם עובדי המדינה האמריקאי. פצחנים הצליחו בשנת 2015 לשלוף מתוכו פרטים של כ-4 מיליון עובדים בהווה ובעבר, וגרמו לנזק בלתי ניתן לתיקון במשך שנות דור. החשש הוא, שבשילוב עם הצלבות מידע אישי מביך, עובדים אלו יהפכו לקורבנות סחיטה בעבור גופים שירצו להשיג מידע מרשויות אמריקאיות באופן בלתי חוקי, ויצרו סיכון בטחוני משמעותי. נושא חשוב אחר, שלא מופיע כלל בדו"ח המבקר, או ביעדים המוצהרים של רשות התקשוב הוא הסוגיה החברתית החשובה של אזרחים שלא יודעים כיצד להשתמש בתשתיות ממוחשבות. סוגייה זו מטופלת בסרט הקולנוע "אני, דניאל בלייק", בה שירותים ממוחשבים שמחליפים פקידים אנושיים עלולים להפוך למנגנון שמביא את האזרח לחסור אונים גמור אל מול מערכת אטומה.

דברו איתם בפקס

מבין 28 המשרדים והרשויות שכבר העבירו מאגרים לתצורה מונגשת בולט בהיעדרו משרד התקשורת, אשר מתקשה לעבור לעידן התקשוב, וחלק משירותיו ניתנים בפקס בלבד, מכשיר אשר הפטנט הראשון לגביו פותח לפני כ-170 שנה, ושיא השימוש העולמי בו היה בין 1980 ל-1990, עד שהחל שהוחלף בהדרגה בדואר האלקטרוני. גם שלוחות הפקס, יש לציין, תפוסות שעות רבות ביום.