הדוח השנתי של מבקר המדינה, שפורסם ביום שלשישי האחרון, חשף את העובדה שמשרדי הממשלה לא עושים די על מנת למנוע הפליה באספקת שירותים ומוצרים
ובכניסה למקומות ציבוריים. על פי הדוח, ב-17 השנים מאז חוקק החוק לאיסור הפליה, 
לא הוגש בגינו אף לא כתב אישום אחד, והיקף התביעות האזרחיות על הפליה במקומות ציבוריים לא משקף את היקפה האמתי של התופעה.

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים נחקק בשנת 2000, ונועד להתמודד עם מקרי הפלייה וגזענות במוסדות המדינה ובמרחבים הציבוריים. אך לטענת המבקר, רוב הביקורת הצטמצמה לכדי שיח על "סלקציה" בכניסה למועדונים והביקורת על אחריות המדינה בנושא, נזנחה.

הפליה בשירותי בריאות ובשירותים עירוניים. (גרפיקה: משרד מבקר המדינה)

בפתח הדוח, מציין המבקר כי בפני בני אדם שהופלו "ניצבים חסמים משמעותיים, בהם חסמים כלכליים, תרבותיים, לשוניים ופסיכולוגיים. חסמים אלו מונעים מהם הגשת תלונה, הגשת תביעה או מסירת עדות. מכאן שמספרם של מקרי ההפליה שאירעו בפועל גבוה בהרבה ממספר האירועים המתועדים". כדוגמה לכך, ציין המבקר את מחקר "מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל", שפורסם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה, לפיו כמחצית מהמרואיינים הערבים, בשנים האחרונות, העידו כי נתקלו בהפליה ובנוסף, קרוב לחצי מהמשיבים שנתקלו בהפליה, דיווחו כי נתקלו בהפליה נשנית.

הדוח ציין אמנם שכל משרדי הממשלה נגישים מאוד בכל הקשור לאפשרות הניתנת לאזרחים להגיש תלונות על תפקודם, אך קבע כי המשרדים לא מבצעים פעולה שיטתית ומרוכזת לאיסוף מידע ומעקב אחר מקרי ההפליה והטיפול בהם. זאת למרות קיומו של אגף המידע ומרכז הידע הארצי, שנותנים למשרדים אלו את הכלים לבחון לעומק ולרוחב את גודל התופעה.

על פי החוק, שר המשפטים הוא זה שאמון על איסוף המידע השיטתי של תלונות על הפליה, אך לטענת המבקר, הדבר לא נעשה. עוד כתב המבקר שהמשרד לא פועל דיו למיגור תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי. ומצביע על כך שהמשרד  לא יזם אכיפה פלילית בנושא, ומשרדי הממשלה האחרים כמעט שלא הפעילו סנקציות מנהליות או פליליות, שבסמכותם לבצע.

מיעוט של סנקציות מנהליות

על פי הדוח, גם משרד החינוך לא מרכז תלונות מסוג זה באופן מסודר, שיטתי ומרוכז כדי לבחון את מקרי ההפליה, למרות שהמשרד מחזיק במידע רלוונטי רב הנאסף על ידי מדען הראשי של המשרד והרשות למדידה והערכה. עוד ציין המבקר, שהליך הבדיקה הנהוג במחוז החרדי לבירור תלונות על הפליית תלמידים במוסדות חינוך חרדיים, לא הוחל על מוסדות חינוך שאינם חרדיים, והוא מתמקד רק בענייני קבלה ושיבוץ. "קיים חשש שהבירור הראשוני הממושך בהליך מנפה את רוב הבקשות, ובפועל מצמצם את המקרים שבהם מכריעה בסופו של דבר ועדת הערר של המחוז החרדי למקרים מובהקים בלבד" נכתב בדוח, "משרד החינוך ממעט מאוד בהפעלת סנקציות מנהליות, לאחר דיון בוועדת הערר שהסתיים בהכרעה נגד המוסד החינוכי ורק לאחר הליכים מתמשכים נוספים".

נורמת "נפרד אבל שווה"

ביקורת חריפה במיוחד נמתחה בדוח משרד הבריאות. לטענת המבקר, המשרד לא מתייחס לטענות חמורות על הפרדת יולדות בבתי חולים. המבקר מציין שמשרד הבריאות טוען שאין תלונות ועל כן גם אין נתונים, אולם מוסיף כי  המשרד "לא ערך בירור עובדתי של התופעה, לא בחן את היקפה ולא ערך ביקורות סדורות בבתי החולים", וכי "העמדות של משרד הבריאות ושל חלק ממנהלי בתי החולים מעידות על פער בין המדיניות המוצהרת בעניין הפרדתן של יולדות ובין המצב בפועל. במבחן המעשה, מערכת הבריאות אינה מתנגדת לנורמת 'נפרד אבל שווה' ואינה נאבקת בה, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון ולעמדת משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה".

המבקר מתח ביקורת גם על המשטרה, שלדבריו ממהרת לגנוז תיקים העוסקים בתביעות כנגד הפליה וכנגזרת מכך, לא מאפשרת תהליכי בירור עומק של הנושא – זאת בניגוד ללשון החוק, שאמור היה להקשות על המשטרה לפעול כך.

ההמלצות

על מנת לטפל בליקויים אותם מצא, ממליץ מבקר המדינה לקיים לפעולה משותפת לכל משרדי הממשלה, במסגרתה ירוכז מידע על היקף התופעה ויקבע סדר יום מסודר וברור למניעתה. בין היתר, דורש המבקר מהמשרדים להקצות את המשאבים הדרושים לטיפול בנושא ולמעקב אחר אופן יישום המלצות הדוח למיגור הגזענות. עוד מוסיף המבקר שיש להפוך את נציבות שוויון בעבודה, נציבות שוויון אנשים עם מוגבלויות ורשות מעמד האישה בארץ לגופים עצמאיים ולהגדיל את תקציביהם, שנשחקו מתת תקצוב בשנים האחרונות.

התגובות

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "כפי שהובהר במענה לדוח, עבירה על סעיף 9 לחוק (עונשין, ד.ט.) מצויה בסמכות התביעה המשטרתית ולא הפרקליטות, ולכן ליקוי זה אינו רלוונטי לעבודת הפרקליטות. בצד זאת, הפרקליטות תשקול קיום דיונים עם משטרת ישראל בנוגע לאכיפת החוק בתחום זה, תסייע למשטרה ככל הנדרש בהטמעת ידע בדבר קיום החוק ובמתווים אפשריים לדרכי אכיפתו, ואף תשקול להוביל מבצעי אכיפה דומים למבצע שנערך ביולי 2016, ולו לתקופה מוגבלת, על מנת להטמיע דרכי חקירה שיביאו לגיבוש ראיות מספיקות לצורך אכיפת החוק".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי המשרד "רואה בחומרה רבה תופעות של אפליה ופועל באופן ברור, נחרץ ומידי במקרים שכאלה.  המחוז החרדי מטפל בכל פניה ופניה באופן הדוק ונחרץ, בהתאם לכל דין, כדי להגיע למצב שכל התלמידות והתלמידים משובצים ולומדים. בהתאם לזאת,  המשרד הקים את ועדות הערר המאפשרות להורים להגיש תלונה על אפליה ו/או שיקולים זרים בהליך הקבלה והרישום, והפך אותן לכלי אפקטיבי למאבק זה. לצד זאת, מאז שהוקם במשרד המחוז החרדי מספר המפקחים החרדיים הוגדל באופן נרחב. מהלך זה מאפשר פיקוח משמעותי וליווי של כל נושא תהליכי הרישום ובהם המאבק החד משמעי במקרים של אפליה. מוסדות חינוך אשר סירבו לקבל תלמידים משיקולים זרים הוזמנו לשימועים במשרד החינוך ולחלקם אף נשללו תקציבים או עוכבו תקציבים עד לתיקון הליקויים.  לקראת שנת הלימודים הבאה, תשע"ח, משרד החינוך הוציא הנחיות ונהלים מעודכנים, כולל לוחות זמנים מקוצרים, לכל הליכי הקבלה, הרישום והגשת העררים, כדי שעד סוף שנת הלימודים הנוכחית, כל תלמיד ותלמידה ידעו היכן הם צפויים ללמוד בשנת הלימודים הבאה ובמידת הצורך יקבלו מבעוד מועד שיבוץ מסודר ומלא מהרשות המקומית בה הם מתגוררים"

עוד הוסיפו כי "ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, ד.ט.) מבצעת הערכה וניטור מערכתי וסדרתי בחלק מהליכי העבודה הקבועים. כמו כן, מפתח המשרד מערכת חדשה לטיפול בתלונות הציבור. במערכת החדשה יתועדו כלל הפניות באופן שיאפשר לנהל את כל התלונות הנוגעות לאפליה. התיעוד יועבר באופן מרוכז לטיפול הגורמים הרלוונטיים במחוז".

תגובת משרד הבריאות לא נתקבלה נכון לשעה זו.