ועדת הבחירות המרכזית של ההסתדרות פסלה שני מועמדים ליו"ר מרחב מטעם רשימת "הבית החברתי" של שלי יחימוביץ'. מדובר בשני ראשי ועדים לשעבר, בנמל אשדוד ובחברת אגד, שפעלו להעברת העובדים במקומות עבודתם לשורות ארגוני עובדים מתחרים – ההסתדרות הלאומית וארגון "כח לעובדים".

השניים, יו"ר ועד אגד לשעבר מאיר אסור ויו"ר ועד התפעול בנמל אשדוד לשעבר מישל ביטון, הצטרפו בפברואר לתומכי יחימוביץ', והוגשו כמועמדים מטעם סיעתה לראשות מרחבי נגב ואשדוד ולוועידת ההסתדרות הכללית. ועדת הבחירות (המורכבת מנציגי הסיעות השונות בהסתדרות) פסלה את מועמדותם, בטענה שהם עצמם הכריזו בעבר כי אינם חברים בארגון, וכן כי מעשיהם עמדו בניגוד לחוקת ההסתדרות. ערעורם של השניים בפני רשות השיפוט של ההסתדרות נדחה אף הוא בשבוע שעבר.

"אין הצדקה למצב דברים בו אדם מתנהל בפועל כמעין 'סוס טרויאני' או 'גייס חמישי' ופועל להעברתם של עובדים לארגון עובדים מתחרה, סמוך לפני הצגת עצמו כמועמד למוסדות הנבחרים של ההסתדרות, ומבלי שחזר בו פומבית מהתנהלות זו. מצב דברים זה הוא בבחינת חציית 'קו אדום' שלא ניתן להשלים עמה", כך כתבה דיינית רשות השיפוט עו"ד ד"ר מורן סבוראי, בהכרעת הדין בערעורם של השניים, בערעור דנו גם ראש רשות השיפוט עו"ד אריאל מנור, ועו"ד אברהם גל (לקריאת ההחלטה המלאה בעניין הקישו כאן).

מישל ביטון, שהיה יו"ר ועד התפעול בנמל אשדוד, הודיע על התפטרותו מהוועד ומההסתדרות הכללית בינואר האחרון, ויחד עם שבעה חברי ועדים נוספים שפרשו החלה הקבוצה לקרוא לעובדי הנמל לעבור להסתדרות הלאומית, שאף ניסתה להכריז יציגות בנמל. ביטון היה מהדוברים המרכזיים של הקבוצה בתקשורת, והסביר את המהלך באכזבתו מפעולותיה של ההסתדרות הכללית בנמל. בעקבות זאת הוא זומן לדיון בוועדת המשמעת באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בחשד ששיתוף הפעולה שלו עם ההסתדרות הלאומית החל עוד בהיותו יו"ר ועד בהסתדרות הכללית. ביטון הכחיש את הטענות, אך הוועדה שללה את זכותו להיבחר לוועד עובדים בהסתדרות ל-3 קדנציות. עם ההכרזה על מועמדותה של יחימוביץ' השהה ביטון את ההצטרפות ל"לאומית" והצטרף לתומכיה של שלי יחימוביץ', ואף הכריז על מועמדותו ליו"ר מרחב אשדוד. יש לציין כי בימים אלו דן בית הדין הארצי לעבודה בסכסוך בין ההסתדרות הכללית ללאומית בשאלת היציגות בנמל אשדוד.

מאיר אסור, שהוסר אף הוא מרשימת הבית החברתי, היה יו"ר הועד הארצי של אגד עד ספטמבר 2015, אז החליטה ההסתדרות בצעד נדיר לפזר את הוועד עקב טענות על חוסר תפקוד. לאחר הדחתו תקף אסור את ההסתדרות הכללית בתקשורת, ואף שיתף בדף הפייסבוק שלו פוסט הקורא לעובדים לעבור לארגון המתחרה כוח לעובדים. לאור מקרה זה זומן אסור לוועדת המשמעת של ההסתדרות, שקבעה כי הוא יורחק מוועד העובדים. אסור ערער על ההחלטה בפני רשות השיפוט של ההסתדרות, שדחתה את ערעורו, וכן בפני בית הדין האזורי לעבודה, שדווקא קיבל חלק מטענותיו. אך בעקבות ערעור ההסתדרות נידון הנושא בפני הערכאה הגבוהה ביותר – בית הדין הארצי לעבודה, שקיבל את עמדת ההסתדרות והשאיר על כנה את הרחקתו של אסור מהוועד: "לא ייתכן כי נציג של ארגון עובדים נבחר ושלוחו במקום העבודה יפעלו כנגד שולחו וייצוגו", כתבו שופטי הארצי, שקבעו כי התנהגותו של אסור היתה "חסרת תום לב מובהקת והפרת אמון".

בסוף ינואר הודיע אסור על הצטרפותו להסתדרות הלאומית, וקרא לעובדים נוספים באגד לנהוג כמותו. אך חודש לאחר מכן הצטרף אסור לתומכי יחימוביץ', שאף הציבה אותו במקום הראשון ברשימתה למועצת מרחב הנגב (שבו בד"כ מוצב המועמד ליו"ר המרחב) וכן ברשימת סיעתה לוועידת ההסתדרות.

לאחר פרסום רשימות המועמדים בתחילת אפריל, הודיע היועץ המשפטי להסתדרות ולוועדת הבחירות יחיאל שמיר כי הוא שוקל להמליץ על פסילת מועמדותם של ביטון ואסור. "מדובר בעובדים שעברו לארגון עובדים מתחרה ואף עשו שימוש בכוחם כחברי ועד לשם העברת עובדים נוספים לארגון עובדים אחר", כתב לוועדה. בדיון שהתקיים בוועדת הבחירות, המורכבת מנציגי הסיעות המתמודדות בבחירות (בדומה לבחירות לכנסת), נטען בשמם של אסור וביטון כי חברותם בהסתדרות לא פקעה, כי הם אינם חברים בארגון עובדים אחר וכי לאורך כל התקופה המשיכו לשלם דמי חבר בהסתדרות. הוועדה החליטה ברוב קולות לפסול את מועמדותם של ביטון ואסור, ושמם הוסר מרשימות המועמדים של "הבית החברתי" למרחבים ולוועידה.

שמותיהם של מאיר אסור ומישל ביטון הוסרו מרשימת המועמדים של "הבית החברתי" (צילום מסך)

השניים ערערו על ההחלטה לרשות השיפוט של ההסתדרות – ונדחו. בהחלטה ציינה עו"ד סבוראי כי הערעורים של אסור וביטון, אשר טענו כי למעשה עודם חברי הסתדרות, הוגשו בלא כל נספחים שהם התומכים בטענתם, זאת בעוד ועדת הבחירות של ההסתדרות צירפה לטענותיה ראיות לא מעטות. "המערערים אף לא טענו כי הראיות שהובאו בידי המשיבה אינן נכונות או אינן מדוייקות, או כי הושגו בדרך אסורה, או כי אינן מלמדות על המציאות. הראיות להצטרפותם של המערערים לארגון עובדים מתחרה והראיות לפעולתם – לאחרונה ממש – להעברת עובדים אחרים לארגון העובדים המתחרה נותרו בעינן ומדברות בעד עצמן".

הדיינים קבעו גם כי על אף שהזכות להיבחר היא זכות יסוד בדמוקרטיה, חובתו של גוף דמוקרטי להגן על עצמו מפני גורמים המנסים לפגוע בו, בייחוד אם לא חזרו בהם ממעשיהם. "הזכות להיבחר ממוסדות הארגון – עם כל היותה זכות יסוד – נבלמת באותו רגע שהבחירה מיועדת או מנוצלת לקעקוע מעמדו של אותו מוסד", כתב עו"ד אברהם גל בהכרעת הדין.

לעניין הטענה שהשניים המשיכו לשלם את דמי חבר קבעה עו"ד סבוראי כי "חברות בארגון העובדים ותשלום דמי חבר הם תנאי הכרחי אך לא מספיק, במקרה הקיצוני והחריג ביותר בו המועמד הצהיר מפורשות ובפומבי על חברות בארגון עובדים מתחרה ופעל להעברתם של עובדים אחרים לארגון המתחרה". בנוסף כתבה עו"ד סבוראי כי ביטון "רואה עצמו כשייך להסתדרות רק אם תיבחר הנהגה הנושאת חן מלפניו. המדובר בעמדה שאינה לגיטימית, שכן החברות בארגון אינה יכולה להיות מותנית על ידי העובד בזהות ההנהגה".

עו"ד סבוראי קבעה גם כי ישנה חשיבות רבה לכך שההסתדרות מאפשרת ביקורת, ואף ביקורת חריפה – מבית. "מותר לפעילי התארגנות בכל הרמות ובכל המקומות לפעול לשינוי מדיניות, להיאבק כנגד מדיניות מסוימת, או אף לפעול – בדרכים הלגיטימיות – להחלפתה של הנהגה. זוהי נשמת אפה של הדמוקרטיה וזהו לוז קיומה. ואולם בין האמור לבין מתן גושפנקה לחורשי רעתו של הגוף המדובר רב המרחק מאוד ואסור שייחצו הגבולות", כתבה סבוראי וסיכמה בציטוט מהחלטת רשות השיפוט בעניינו של אסור: "גוף חפץ חיים אינו רשאי להתיר למי מנבחריו לחתור תחת אושיות קיומו ולחבל במטרותיו".

עו"ד סבוראי אף ציטטה מדבריו של ברל כצנלסון, ממנהיגי ההסתדרות בראשיתה ועורכו הראשון של עיתון 'דבר' בוועידת ההסתדרות השנייה – "יש בינינו חופש דעות, יש מקום בהסתדרות גם ל'מזרחי' גם לקומוניסטים וכו', אין אנו נלחמים נגד דעות, אך יש לנו יסוד אחד – משמעת הפעולה בתוך ההסתדרות…. ההסתדרות היא כלי זיננו, היא ביתנו, ואין לשבת בבית אם מהרסים ומחריבים בו".

ביטון ואסור בחרו שלא לערער על החלטת רשות השיפוט לבית המשפט המחוזי.

תגובות

מישל ביטון מסר ל"דבר ראשון" בתגובה להחלטה: "זה היה צפוי שניסנקורן וחיים שייב (יו"ר מרחב אשדוד – א.צ.) ידאגו לזה שאני לא אוכל להתמודד. אנחנו עדיין משלמים מס חבר כמו כל שאר עובדי הנמל, ואם יש לי זכות לבחור, בטח ובטח יש לי זכות להיבחר. כל הסוגיה של בין הכללית ללאומית נמצאת בבית המשפט. אני אמרתי בכמה מקומות שבעצם הם מחזקים אותנו על זה שה'קומץ' כפי שקראו לנו בהתחלה מטריד את ניסנקורן עד שהוא מנסה למנוע מאיתנו להתמודד". נציין כי מאז פסילת מועמדותו מוצג ביטון בעיתונות המקומית ובפרסומי הסיעה כמועמד לממלא-מקום יו"ר המרחב. "אני לא מחפש משרד, אני מחפש שטח. מבחינתי הכל בסדר", אמר.

מאיר אסור מסר ל"דבר ראשון" בתגובה להחלטה: "נכון שלאחר שהודחתי (מהוועד – א.צ.) קראתי לעובדים לעזוב את ההסתדרות ולעבור ללאומית, אבל עשיתי זאת מכיוון שהרגשתי שאין לי אפשרות להתבטא בתוך ההסתדרות, מכיוון שניסנקורן קונה את כל המפלגות שלא תהיה לו התנגדות. לכן כשראינו ששלי יחימוביץ' מתמודדת נפתח הפתח, מכיוון שאנחנו מאמינים שאם שלי תהיה בראשות ההסתדרות תהיה דמוקרטיה, שקיפות וייצוג הוגן לוועדים. אני ממשיך לשלם מסי הסתדרות. אם הם באמת חושבים שאני לא אמור להתמודד, אז למה הם לקחו את המיסים שלי עד עכשיו?". אסור לא השיב לשאלתנו האם במידה ויחימוביץ' תפסיד הוא ימשיך לפעול למעבר העובדים לארגון אחר, ואמר כי "אנחנו לא חושבים על זה אפילו, אנחנו רואים את השטח, רואים שהיא תנצח".