פטירתו של הרב עובדיה יוסף ב-2013, והאבל הציבורי הכבד של חלקים נרחבים מהחברה הישראלית סביבו הובילו אותי להעמיק וללמוד על הדמות – אותה הכרתי היכרות שטחית בלבד, ושלילית, כחילוני צעיר. עם הזמן, למדתי לראות בו יותר מהאמירות הקשות שנהג להטיח לצערי בציבורים שונים – אמירות שגם היום איני יכול לקבל – למדתי לראות את מי שהקים תנועה חברתית המקיפה המונים – בין היתר איחוד כלל בני עדות המזרח לקריאה משותפת מתוך סידור אחד, ורשת קהילות חברתיות ממשיות – בתי כנסת, מוסדות חינוך ומפעלי חסד. גם אם התנועה שייסד רחוקה מאמונותי ואורחות חיי – זוהי תנועה כוּלית המבוססת על קהילתיות, בעלת שורשי יניקה עמוקים ולמדנות, אשר נטעה עצמה עמוק בלב החברה הישראלית.

הרב עובדיה יוסף. (מקור: ויקימדיה, Alloni)

ההיכרות שלי עם התנועה הזו ושורשיה העמוקים, כמו גם עם דמותו של הרב יוסף נתעמקה סביב סיקור מאבקי העובדים החרדיים בשנה האחרונה. רכזת החטיבה החרדית אודליה מעודה מספרת בכל הזדמנות כיצד בכה הרב יוסף כשהיא וביתו רבקה צ'יקוטאי (חברת הנהגת ההסתדרות) הציגו בפניו את סיפורי הניצול הקשים בהם נתקלו בקרב עובדות החינוך החרדיות, וביקש מהן להפנות מיטב מרצן לקידום התאגדויות העובדים והכנסת המגזר החרדי להסתדרות.

למרבה הצער, כמו תנועות חברתיות רבות אחרות, וביניהן אף תנועת העבודה המפוארת על מפעליה, נראה שתהליכי הניוון והריקבון ברקמה החיה של תנועתו של הרב יוסף הולכים ומתחזקים. לא מפתיע לגלות את המפלגה הנושאת את שם התנועה – ש"ס, בחזית תהליך ההתפוררות הזה, שהחל ככל הנראה עוד בחייו וודאי התחזק מאז הסתלקותו. כפי שחשפנו כאן בדבר ראשון – פועל המנגנון המפלגתי לחיסולן של התאגדויות עובדים, ובייחוד עובדות, ברשתות החינוך המזוהות עם המפלגה והתנועה, זאת נוכח הניצול החמור המתגלה ברשתות אלו. דומה הדבר דמיון מפתיע לכנס שערך ארגון התעשייה הקיבוצית שעסק ב'התמודדות' עם תופעת התארגנות העובדים במפעלים הקיבוציים – בייחוד לאור העובדה שמפלגת ש"ס טוענת לייצג את מעמד 'השקופים' הישראלי.

יו"ר סיעת ש"ס אריה דרעי באירוע תמיכה במנהלי רשת מאורות המעיין נגדה מתנהל הליך משפטי בטענה לפגיעה בהתארגנות עובדיה. (צילום: יעקב כהן, הבלוג בעולמם של חרדים)

"כואב הלב לראות אותם הכלים העקומים, החלודים והמטולאים, כשהם מתמלאים – במקום דם התמצית וערכים שריריים – במיני תחליפים של דווקא, ושל יוקרות, של ריבי צעירים שזקנו…" כתב יצחק בן אהרון על נכסיה הפיזיים והרוחניים של תנועת העבודה, שנים בטרם רוסקו ההסתדרות והתנועה הקיבוצית, על ידי אותם 'צעירים זקנים'. ייתכן וכעת אנו עדים לתהליכים הדומים המתחוללים בתנועה האדירה אשר הקים וטיפח הרב יוסף בשנות ה-80 וה-90, המתבטאים בין היתר בניתוק שבין ההנהגה הפוליטית לבין הציבור החרדי בשטח, המבקש להשתלב בשוק העבודה בכבוד.

ייתכן מאוד של-3000 העובדים והעובדות החרדיים שהתאגדו בשנתיים האחרונות באגף החרדי בהסתדרות, ולהמונים שיבואו אחריהם, עשויה להיות גם תנועת התחדשות חיה עבור התנועה שהקים יוסף – הצמחת מנהיגות חדשה, מהשטח, הפועלת לשיפור חייהם של נשים וגברים חרדים, ולא רק באמצעים הפוליטיים המפלגתיים. חיבור ממשי של מאבק לצדק עם עולם התורה ואורחות החיים החרדיים, ואף במה משמעותית נוספת שבה יבוא לידי ביטוי קולן המושתק של הנשים החרדיות הנושאות בעול הכלכלי והמשפחתי. מובן שתהליך כזה מאיים על בעלי הכוח המתקיימים מהתפוררותה של תנועה זו – וייתכן והדבר מסביר גם את מעורבותו הרבה של מפלגת ש"ס ואריה דרעי עצמו במערכת הבחירות הנוכחית בהסתדרות.

אודליה מעודה רכזת החטיבה החרדית בהסתדרות בכנס של המכון החרדי למחקרי מדיניות