לרגל יום ירושלים וחגיגות היובל לאיחוד העיר, שצוינו אתמול (רביעי), חושפות רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים עדויות לקרב על ירושלים שהתרחש לפני 2,000 שנה, ערב חורבן הבית השני. העדויות נמצאו בעיר דוד, שבתחומי הגן הלאומי סובב חומות ירושלים.
ברחוב המרכזי שעלה משערי העיר ואזור ברכת השילוח לבית המקדש, ונחפר במהלך השנים האחרונות במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), התגלו ראשי חיצים ואבני בליסטרה. ממצאים אלה מספרים את סיפורו של הקרב האחרון בין הכוחות הרומאים למורדים היהודים שהתבצרו בעיר – קרב שבסופו חרבה ירושלים. כך תיאר את הקרב ההיסטוריון יוספוס פלביוס: "ביום המחרת, הניסו הרומאים את הליסטים מן העיר התחתונה, והעלו הכל באש עד לשילוח".
"תיאורי הקרב של יוספוס בעיר התחתונה, פוגשים לראשונה את העדויות שנחשפו בשטח באופן מובהק ומצמרר" אמרו מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, נחשון זנטון ומורן חג'בי, "בחפירה נתגלו אבני בליסטרה שנורו על ידי מכונות מלחמה שהפגיזו את ירושלים בעת המצור הרומי על העיר. כמו כן מצאנו ראשי חצים, ששימשו את המורדים היהודים בקרבות הקשים נגד הלגיונות הרומיים, ממש כפי שמתאר יוספוס".
עד כה, נחשף בחפירות קטע רחוב שאורכו כמאה מטרים ורוחבו 7.5 מטרים, המרוצף בלוחות אבן גדולים – כמקובל בבניה מונומנטלית ברחבי האימפריה הרומית. החפירות הארכאולוגיות ברחוב, משלבות שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שתוצאותיהן עד כה מחזקות את ההבנה לפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבנייה הגדולים של ירושלים בסוף ימי הבית השני. מהמחקרים האחרונים עולה, כי הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, תחת חסותם של הנציבים הרומיים של ירושלים, וככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, המוכר גם כמי שדן את ישו לצליבה.
לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, "בכוונתנו לחשוף את הרחוב במלוא אורכו ורוחבו בתוך כחמש שנים, ובכך להשלים, למעשה, את חפירתו של אתר ייחודי זה, שמשך את תשומת ליבם של ארכאולוגים מהעולם כבר לפני כמאה שנה. למעשה, ניתן להתייחס לחפירות הנוכחיות בעיר דוד כהמשכן הטבעי של החפירות הארכאולוגיות הקודמות באתר, שהחלו בעבר על ידי חוקרים אירופאים ואמריקנים. ברוך הוסיף שעם תום החפירות, שהחלו לפני כארבע שנים, ישומרו שרידי הרחוב, והוא יפותח ויוכשר "לקליטת רבבות המבקרים שיצעדו לאורכו".
מתוך הכרתם בחשיבות האתר והממצא, בחרו חוקרי רשות העתיקות לאמץ בחפירתם שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות מתחומי מדעי הטבע, הביולוגיה והגאולוגיה. שילוב שיטות מתקדמות אלו מעמיד את חפירת הרחוב המדורג שבעיר דוד כאחת מהחפירות יוצאות הדופן באיכותן המדעית ובחשיבותן להתפתחותו של המחקר הארכאולוגי בירושלים ובארץ בכלל, והן מאפשרות לחוקרים לעסוק בשאלות שטרם נחקרו.
החפירות הנוכחיות מתמקדות גם בחשיפת שולי הרחוב, והחנויות שהיו בצידיו. בחפירות מתגלים ממצאים שיאפשרו לחוקרים לענות על שאלות מסקרנות, כגון: כיצד נראתה הדרך הראשית שהובילה למקדש? מה היה אופיה העירוני של העיר התחתונה שהשתרעה לצידי הדרך המפוארת? מה אכלו בירושלים בימי המצור הקשים? ועוד.
