בימים האחרונים נשואות עיני העולם לועידת אופ"ק המתקיימת בוינה שם צפויה להתקבל החלטה להמשיך בקיצוץ תפוקת הנפט לתקופה של תשעה חודשים נוספים ברמה של 1.8 מיליון חביות ביום. ערב הסעודית ורוסיה (שאינה חברה באופ"ק) המובילות את מגמת קיצוץ התפוקה מעוניינות בהעלאת המחירים לרמה של כ-60 דולרים לחבית. מנגד עומדות ונצואלה, עיראק ואיראן המבקשות להגדיל את התפוקה על מנת לקבל תזרים מזומנים גם במחיר של הורדת מחיר החבית. עם זאת על פי דיווחים המגיעים מווינה נראה כי הסעודים יצליחו לארגן את הקואליציה של אופ"ק ולצאת למהלך מוסכם.

אתמול התבטא שר האנרגיה הסעודי חאליד אל פאלי באשר להסכמות המתגבשות בין המדינות החברות באופ"ק כשאמר ״יש לנו קונצנזוס, ואני חייב להודות שהעבודה שלי הייתה קלה יחסית. יש סולידריות בין החברות בארגון וכולם רואים את היתרונות במהלך (המשך הפחתת ההפקה למשך תשעה חודשים) וכולם רואים את שיתוף הפעולה הזה בעין טובה״.

כשנשאל אל פאלי האם גם עיראק משתפת פעולה עם המהלך הוא השיב ״העיראקים מאוד נלהבים למהלך. עיראק היא חברה מייסדת באופ"ק. דיברתי עם ראש ממשלת עיראק והוא הבטיח לי שהם יהיו בחזית המהלך״. ביחס לכוונותיה של אירן להרחיב את יכולת ההפקה שלה ברמה של 3 מיליון חביות ביום אמר אל פאלי כי "לכל מדינה יש את הזכות להרחיב את יכולת הייצור שלה, באשר לתשעת החודשים הקרובים, אני מבין שהם בעניין לשתף פעולה. באשר לתקופה שאחרי אנחנו נדבר בהמשך".

ההחלטה הצפויה על קיצוץ תפוקת הנפט היא למעשה הארכה של ההסכם הקודם שנחתם בנובמבר 2016 שהצליח להעלות את מחיר חבית הנפט מסביבה של 40 דולר לרמה של 50-55 דולרים. זאת לאחר שנתיים של קריסת מחירים שהגיעו בינואר 2016 לשפל של 26.5 דולר לחבית. כדי לתת פרופורציות ביוני 2008 הגיע מחיר חבית נפט לשיא של 138 דולרים.

על אף החשיבות של ההחלטות המתקבלות בועידת אופ"ק, השפעתן על עליית מחירי הנפט עשויה להיות מוגבלת על ידי העלאת התפוקה של נפט בארצות הברית. תאגידי הנפט האמריקאים מעלים את התפוקה שלהם ומשמשים למעשה כמשקולת נגד להחלטות של אופ״ק. הפקת הנפט בארצות הברית היא יקרה יחסית ולכן גדלה רק כשמחירי החבית עולים מעל לרף מסויים. בחודשים האחרונים, כשהמחיר נע סביב 50 דולר לחבית הגבירו התאגידים את קצב הפקת הנפט שלה ובכך מרסנים במידת מה את ההחלטה של אופ"ק שהחברות בה אחראיות להפקה של כ-1/3 מהנפט בעולם.

מעבר להפקת הנפט בארצות הברית היכולת של אופ"ק להכתיב את מחיר הנפט תלויה גם בשיתוף הפעולה של כלל החברות בארגון עם המדיניות שמוכתבת על ידי סעודיה. מצד אחד המצב הנפיץ במפרץ, המלחמה בתימן והמאבק בין העולם הסוני (סעודי) לשיעי (איראני) מטיל ספק במשמעת שסעודיה יכולה לכפות. מן הצד השני הנטייה האיראנית של אחרי הסכם הגרעין, לשיתוף פעולה עם המערב וההצלחה של ההסכם הקודם להשיג את יעד עלית המחיר ואולי חשוב מכך את הירידה במספר החביות הנמצאות במלאי פועלים לטובת אופ"ק.

את ההשלכות שיהיו לעלייה במחירי הנפט קשה לצפות במדוייק. מאחר ומדובר ברכיב משמעותי בכל פעולת ייצור כמעט, מחיר הנפט משפיע על מחירי כל הסחורות בעולם. העובדה שהנפט היא הסחורה הנסחרת ביותר בעולם בהיקף של כ-1.7 טריליון דולרים בשנה הופכת אותה לרכיב קריטי גם בשוק ההון הבינלאומי. הירידה במחירי הנפט ב-2014-2016 הביאה למגמה כללית של קיפאון ואף ירידה במחירי הסחורות השונות.

אם מחירי הנפט יעלו באופן מתון, הצרכן הישראלי ירגיש זאת בכיס בתחנות הדלק ולמעשה במחיר של כמעט כל מוצר אותו הוא צורך. אם המחירים יעלו באופן תלול ההשפעה של כך על השווקים בעולם עלולה להביא לתוצאות החורגות מהכבדה כלכלית על ההוצאות.