מפגש הפסגה של ארגון המדינות המתועשות (ה-G7) הסתיימה אתמול (שבת) עם צאתו חזרה לארה"ב של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ. במהלך מפגש הפסגה, שהתקיים בסיציליה שבאיטליה במהלך סוף השבוע, עסקו מנהיגי המדינות החברות בתיאום המדיניות הביטחונית לאור הפיגוע במנצ'סטר, כמו גם בהשלכות הברקזיט, ונפגשו עם נציגי אתיופיה, ניגריה, קניה ותוניס, שהיו אורחי הכבוד של המפגש.
פסגת ה-G7 מתקיימת מדי שנה, בהשתתפות ארה"ב, גרמניה, בריטניה, קנדה, יפן, צרפת, איטליה ונציגי האיחוד האירופי. חברותה של רוסיה בפורום הופסקה בשנת 2014, עקב הפלישה לחצי האי קרים. הפסגה מתקיימת לצורך תיאום מדיניות מאקרו כלכלית בין מדינות אלו.
טראמפ עלה לכותרות בזמן הפסגה, אחרי שורה של דיונים בהם הביע התנגדות, יוצאת דופן, למדיניות של שאר המדינות החברות. עמדות ממשל טראמפ בלטו בעיקר ביחס להסכם פריז לצמצום מגמת שינוי האקלים, ומאזן הסחר עם גרמניה. נציג אירופי התייחס לכך ואמר כי פסגה זו הייתה "מהמורכבות והמאתגרות ביותר מזה שנים".
אחד מהנושאים המרכזיים בפסגה הייתה ההתקדמות של המדינות החברות במימוש התחייבויותיהן תחת הסכם פריז. ההסכם הבינלאומי, שנחתם בשנת 2015, מכוון להגבלת תהליך שינוי האקלים להתחממות של 2 מעלות מעל הטמפרטורות הממוצעות לפני המהפכה התעשייתית. כדור הארץ נמצא במגמה מואצת של התחממות מזה שנים, בעקבות פליטה הולכת וגוברת של גזי חממה (בעיקר פחמן דו חמצני ומתאן) הנובעים משרפת דלק מאובנים – פחם, נפט וגז – לצורך הפקת אנרגיה.
מדענים סבורים כי להתחממות כדור הארץ מעל ל-2 מעלות, עלולות להיות השפעות הרסניות על יכולתם של בני האדם להמשיך להתקיים בצורה הנוכחית. במסגרת ההסכם, הגישו כמעט 200 מדינות מרחבי העולם -ביניהן וביניהן כל פולטות גזי החממה הגדולות מלבד רוסיה – תכניות לצמצום הפליטה של גזי חממה. ארה"ב, תחת הנשיא ברק אובמה, הגישה תכנית בה תצומצם הפליטה האמריקנית ב-26% עד 28%, עד שנת 2025, על ידי צמצום השימוש באנרגיה המבוססת על דלק מאובנים (נפט) והחלפתה באנרגיה מתחדשת.
טראמפ, לעומת זאת, הודיע כבר במהלך המירוץ לנשיאות כי אינו מאמין בקיומו של שינוי האקלים. עוד הבטיח טראמפ להוציא את ארה"ב מההסכם, שכן יישומו עשוי לפגוע בתעשייה האמריקנית.
"עמידה ביעדים האלו תפגע בצמיחה שלנו" אמר גארי כהן, היועץ הכלכלי הראשי של טראמפ, אולם עמדה זו של ממשל טראמפ נתקלה, במהלך סוף השבוע האחרון, בחזית אחידה של חברות הפורום שדרשו כי ארה"ב תעמוד בהתחייבויותיה תחת הסכם פריז. לטענת שאר המדינות החברות, גם החלטה אמריקנית לצמצם את התחייבויותיה, מבלי לסגת מהן כליל, עשויה להיות הרסנית. יש לציין, כי על פי הערכות מדענים רבים, גם עמידה בהתחייבויות הנוכחיות לא תעצור את ההתחממות ב-2 מעלות.
במהלך מפגש הפסגה, ניסו נציגי טראמפ להגיע לפשרה, לפיה יתאפשר לארה"ב לסגת באופן חלקי מהתחייבויותיה, ולהגדיל את פליטת גזי החממה, בלי עזיבה מוחלטת של ההסכם. השיחות בין הצדדים הסתיימו אחרי שטראמפ סירב להתחייב להשאיר את ארה"ב בהסכם. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, תיארה את השיחות כ"בלתי מספקות לחלוטין", והוסיפה כי "אין כלל וודאות שארה"ב תישאר חלק מהסכם פריז".
עם סיום מפגש הפסגה, אמר טראמפ כי יפרסם את החלטתו לגבי ההסכם בשבוע הבא.
מתיחות אמריקנית-גרמנית
נקודת חיכוך נוספת של טראמפ עם שאר משתתפי המפגש הייתה מאזן הסחר האמריקני עם גרמניה. ביום שישי דווח כי בשיחה עם ז'אן קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, התייחס טראמפ לייצוא המכוניות מגרמניה לארה"ב ותיאר את המדינה כ"רעה, רעה מאוד".
"יש לנו מאזן סחר שלילי גדול (שיעור ייבוא גדול משיעור הייצוא, י.ק.) עם רוב מדינות האיחוד האירופי. הנשיא לא אוהב מאזני מסחר שליליים גדולים", אמר כהן. מאזן סחר שלילי – כלומר מצב שבו היבוא עולה על היצוא – עשוי לפגוע בתעשייה המקומית, היות והוא מקטין את חלקה בצריכה המקומית ונוטה לייסף את המטבע המקומי, בהניסו מט"ח לשוק המקומי, ומפחית את ההיצע היחסי של המטבע המקומי. חשוב לציין כי התנגדות למאזן סחר שלילי הייתה אחת מההבטחות החוזרות של טראמפ במהלך מסע הבחירות.
טענה נוספת של ממשל טראמפ כלפי גרמניה, היא שזו נהנית ממטבע בשווי נמוך מזה שאמור להיות לה, דבר המגביר את רווחיה מייצוא. לטענת האמריקנים, העובדה שגרמניה נהנית ממטבע משותף עם מדינות אירופאיות רבות – האירו – מאפשרת לה לסחור עם מטבע בשווי נמוך ולקיים הקף ייצוא גבוה. זאת בשל העובדה שערך האירו מושפע מכל הכלכלות העושות בו שימוש, כך שהייצוא הנרחב של גרמניה מתקזז מול הביצועים הנמוכים יותר של שאר המדינות בגוש.
מרקל אמרה כי הערותיו של טראמפ "אינן מקובלות", והוסיפה כי אמרה לנשיא האמריקני שאין בכוונת גרמניה להפחית את היקף הייצוא שלה לארה"ב. גארי כהן הבהיר כי "הוא (טראמפ, י.ק.) אמר שהם רעים מאוד בכל מה שקשור למסחר, אבל אין לו בעיה עם גרמניה. אבא שלו גרמני".
