ייתכן שמאמר זה לא ימצא חן בעיני חבריי שמביעים שאט נפש מפוליטיקה של זהויות. חלקם גם מכירים את דעותיי שהייתי מאושר אם אחד מהבאים, חוצי דת ולאום: חה"כ איימן עודה, מוחמד אבולהייג'א היו"ר המיתולוגי של אגודת הארבעים, אבי גבאי, אילן גילאון היו ראש הממשלה שלי. אבל ארשה לעצמי לחרוג ולומר שיש צעירים מזרחיים שפועלים באופן מעורר השתאות, כאלה שהוריהם עברו את ה"וויה דולורוזה" של "שווים יותר שווים פחות" ספרו המיתולוגי של סמי מיכאל שעורר מהפכה תודעתית עמוקה בקרב דור שלם.

הדור החדש של המנהיגים המזרחיים מרגישים בפנימיותם ובהכרה שלהם שווים, לא משום שאי השוויון נעלם מארצנו. ההיפך: אי השוויון גדל באופן המעורר פלצות מאז עלה הימין לשלטון. הם פשוט מרגישים שווים כי הם באמת שווים ערכית (ההוויה קובעת את התודעה על פי קרל מארכס). אין הם נוהים אחר אלי הממון ואלי הפוליטיקה הנמוכה, אלא מתגייסים לפרויקטים חברתיים תוך ידיעה ברורה שהם מקריבים הקרבה גדולה על חשבון משפחותיהם. אבל דעתם איתנה ונחרצה לשנות את פני החברה הישראלית, גם כי הם מרגישים ישראלים ולא בחסד. אני מדבר על אנשים בעלי תודעה חברתית ופוליטית גבוהה מאוד דווקא. הם רואים את השחיתות הנוראה של פרות הבשן ואדוניהם, ראשי השלטון ובעלי ההון, הם מבינים את הבלופים הגדולים של ביבי, הימין, לפיד וש"ס. אין הם תמימים, קשה להסית אותם, קשה לעבוד עליהם בעיניים. הם התקווה הגדולה. חלקם אפילו ירימו גבה שאני כותב עליהם כמזרחיים כי הם רואים את עצמם כישראלים והכי טובים – ובצדק. הם לא כמהים לברלין ולא אומרים על כל דבר אחלה בחלה. הם מקסימום אומרים "אחי" שזה יופי של ביטוי שנכנס לעברית. יש להם תודעה היסטורית גבוהה נכונות להקרבה ולא רק שהם לא מתרצים לקבל את הכרת הממסד אלא לצערי הם לא מקבלים הכרה של רוב רובנו.

רבים מאתנו לא ילכו ולא יתרמו למאבקיהם (כמובן שיש מיעוט שתומך בהם מאוד) יעדיפו לכתוב כתבות בעיתון "הארץ", אנשי האקדמיה בחלקם, פרופסורים ברמות הבכירות מעדיפים זה שנים לשבת בצד והפרופסורה הגבוהה נהנית לשבת על משמניה ולהסתפק במשכורות עתק ומענקים אדירים, הסופרים המותגים עסוקים במכירות של מותגיהם הספרותיים, מעדיפים להשתתף בימי עיון ממוסחרים משל היו בדרנים ולכתוב מאמרים וחזיונות אפוקליפטיים משל היו מתנבאים בשער. לא יאה להם לתמוך בקול רם במני נפתלי גיבור חברתי ותרבותי ענק שמסרב לשתף פעולה עם פוליטיקאים ממסדיים (לעת עתה לא אאשים אותו בעתיד בכל מצב, את שלו הוא כבר עושה-לא אין זו שגיאת לשון). אין הוא ויקי כנפו החכמה והאינטליגנטית שהשמאל לא חיבק אותה באמת באמת (אני מתפוצץ!). מני נפתלי הוא מעל המצוי בתרבות הישראלית.

אלא מאי? בשעה שאני מדבר עם חברי ממפלגת העבודה, מר"צ שלא לומר תומכי לפיד אודות מני נפתלי, שאגב במשך חינוכו שנרכש תוך כדי תנועה, למד לראות מצוקותיהם של ערבים בשטח, בשעה שהיה המאבטח של השר מג'אדלה והפסיק לראות בערביי ישראל כאויב או למצער סרח עודף (זה למדתי מדבריו בשיחה טלפונית מרתקת). חברי לא מצטרפים להפגנותיו. כנראה חסר לו "איזמים" למיניהם. אחרים רואים בו אינטרסנט שכל מאווייו הם לחסל את ביבי ושרה. לא רואים את העובדה שהוא ראה במו עיניו התעללות נפשית ופיזית של עובדים ועובדות אומללות. הרי אם מני היה ממלא פיו מים כמו שרבים עושים הוא היה היום במשרה בכירה מאוד אם לא חבר כנסת בליכוד. כי הרי בעיניו של ביבי, בני עדות מזרח כמו מני נפתלי, תפקידם להיות נושאי כליהם הבזויים של ביבי (ביטן, רגב ומיקי זוהר). אם היה מני נפתלי ציניקן היה עושה לביתו. לעצמו אין מני ריאליסט. כמו שאמר חברי מוחמד אבולהיג'א "לא רוצה להיות ריאליסט". רוצה לעשות למען עמי. עובד הוא כאיש תחזוקה למען ביתו ולא רוצה טובות מאף אחד (מאבטח, שזוהי מומחיותו לא יכול לעבוד כי שללו מאויב המדינה המסוכן רישיון נשק).

אבי בוסקילה מנכ"ל שלום עכשיו, שכל השטיחים היו פרושים לקלוט את הבחור המוכשר הזה, שבגבורתו כקצין צה"ל מנע הרג ערבים המוני והשתחרר בדרגה בכירה והנה אין פחד בלבו והוא הלך בדרכי מצפונו. עו"ד ברק כהן שחברי אומרים לי: אבל הוא מייצג אנשים של "לה פמליה". ותשובתי היא: אתם שומעים את מה שאתם אומרים? זה תפקיד של עורך דין: לייצג גם כאלה שקשה להם עם שכר טרחה ולכן הוא מייצג גם פלסטינים.

אוכל למנות שורה ארוכה של מזרחיים שמדירים עצמם משדות הסלבס בשדות הטלוויזיה ועוסקים במנהיגות והובלה חברתית. אינני מציע לאף אחד, לא מזרחי ולא אשכנזי ולא ערבי שלא יעשה לביתו. העבודה החברתית היא מתישה מאוד ללא תמורה. אני יודע את זה על בשרי. חבר'ה פעילים חברתיים יעני, מהמיליה שלי בקולנוע: יהודים, מזרחיים וערבים, לא ידעו להעריך את פעילות השטח שלי של עשרות שנים בשטח. במקום לשבת בפנלים ולהתראיין בטלוויזיה "הסתפקתי" בכך שהייתי פעיל שטח באגודת ה-40 להכרה בכפרים הלא מוכרים והייתה לי אחווה אמתית בשטח עם פעילים ערבים ויהודים, עשיתי פרוייקט חברתי בשטח באור עקיבא כשהייתה עוד עיירה פיתוח.

קשה להבין כמה כיף נפשי זה להיות 'פעיל שטח' התמורה הרגשית. לא מזמן היה לי מפגש טעון בקרן קולנוע עם מרצה ערבי צעיר ממכללת ספיר שהתנהג בבהמיות כלפי. הוא הביט בי באיבה ויש לשער אמר, בלבו "הנה אשכנזי שמאלני". חייכתי ביני לביני ואמרתי: הוא צעיר מדי. אם חברי הערבים הפעילים היו רואים אותו היו קורעים אותו בפיהם לגזרים. ולכם חברי מימין ומשמאל תתחילו לראות נכוחה שאט אט קמה לנו מנהיגות צעירה של הדור הבא, ערכית "שווים יותר" ותטריחו את עצמכם להגיע להפגנות של מני נפתלי כי ממנו ודומיו – צעירים מזרחיים של הדור החדש נושבת התקווה הגדולה.