הממשלה תבחן את פירוק המונופול של "חיפה כימיקלים" על אספקת אמוניה, ויצירת מודל של שני ספקים מרכזיים – מפעל אמוניה בהיקף קטן בנגב, ואספקה בהיקף מצומצם מאוניה במפרץ חיפה. משרד האוצר הודיע אתמול (ראשון) כי בישיבה שכינס מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בהשתתפות נציגי גופי ממשלה שונים הנוגעים לעניין נבחנה בחינה ראשונית של כלל החלופות שהוגשו על ידי המגזר העסקי לעתיד משק האמוניה, וחלופת הפיצול בין מפעל בנגב לבין אונייה הוגדרה כמועדפת וכישימה ביותר. בהודעת האוצר נכתב כי "מעבר לעובדה שליישום חלופה זו לא נדרש כל מימון מתקציב המדינה, היא תתרום ליצירת תחרות בין ספקי האמוניה במשק לעומת המצב הקיים, צמצום שינוע האמוניה בכבישי הארץ, וכן עידוד הפיתוח הכלכלי בדרום הארץ".

בדיון אתמול השתתפו נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד ראש הממשלה, המל"ל, פיקוד העורף, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העיסקיים, מנהל התכנון ומנהל מקרקעי ישראל. זאת לאחר שמשרד האוצר פרסם לפני כשבועיים קול קורא ל"חלופות לטווח הארוך למשק האמוניה".

שעות ספורות לאחר הדיון פסק בית המשפט העליון כי מיכל האמוניה ירוקן סופית בתוך חודשיים – עד ה-31 ביולי.

עד כמה בטוחות החלופות למיכל האמוניה?

המיכל הקיים במפרץ, שאותו הורה בית המשפט העליון להוציא מכלל שימוש, עמד בשנה האחרונה במרכזה של מחלוקת על מידת המסוכנות שלו ועל הצורך בהפסקת פעילותו עקב כך. הצוות שהוקם באוצר בחן מספר חלופות ובהן הקמת מפעל בדרום, הצבת אוניה שתספק אמוניה בצינור תת ימי וכן ייבוא ואחסון אמוניה. בין מומחים ועוסקים בתחום קיימת מחלוקת לגבי מידת המסוכנות של כל אחת מהן.

מרבית המומחים הסביבתיים מצביעים על הבאת האמוניה לארץ באניות שיעגנו בנמלי אשדוד וחיפה, ושינועה לצרכנים במיכלים קטנים (איזוטנקים) כחלופה עדיפה על המיכל ומסוכנת פחות. כאמור, הצעת האוצר משלבת בין ייצור מקומי בישראל (המפעל בנגב) לבין ייבוא אמוניה באמצעות אוניות, שישולב ככל הנראה בשינוע באיזוטנקים.

ירון חנן, חבר מועצת עיריית חיפה ומרכז צוות מומחים למציאת חלופה למיכל האמוניה, אמר ל"דבר ראשון" כי "הפח של האיזוטנקים כפול בעוביו מהגג של המיכל הנוכחי, והם בטוחים יותר". לעומתו במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי גם בחלופת האיזוטנקים יש סיכונים: "חלופת האיזוטנקים כוללת פעולות של הנפה, הרמה והורדה של איזוטנקים בכמויות גדולות; פעולות רבות של טעינה ופריקה הנחשבות לנקודות כשל אפשריות; הגברת השינוע של אמוניה בטמפרטורת הסביבה ובלחץ – גורמים המשפיעים על הגברת הסיכון; הגדלת כמות האמוניה המאוחסנת במפעלים ברחבי הארץ ובנמלים".

פרופ' גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, סבור שחלופת האיזוטנקים עדיפה. "ההסבר של המשרד להגנת הסביבה אינו מקובל עלי", הוא אומר, "שינוע האמוניה באיזוטנקים ימנע את הסיכון הנובע מריכוז של כמות אמוניה גדולה במכל אחד. לאמוניה באיזוטנקים לא נדרשים קירור או אמצעים לוגיסטיים אחרים. שימוש בהם יבטל את הצורך לשנע אמוניה מחיפה לדרום משום שהתעשייה בדרום תוזן ישירות  מנמל אשדוד – מרחק של כ 115 ק"מ בלבד. כלומר הסיכון בשינוע האמוניה רק יקטן בחלופת יבוא אמוניה במכולות. לא מדובר על יבוא באנייה אחת של כל הכמות החודשית, אלא על פיזור מכולות האמוניה במספר אניות , כך שכל 7– 5 ימים יפרקו כמות מתאימה בנמלים אשדוד וחיפה, כמובן שיעמיסו על האניות מכולות אמוניה ריקות בהתאם. יש לזכור כי מדובר על פתרון זמני שניתן ליישם בתוך מספר חודשים, והוא יופסק ברגע שיהיה פתרון קבוע לאספקת האמוניה בארץ. אני ממליץ למשרד להגנת הסביבה להתעשת ולאפשר פתרון מיידי לנושא זה לפני קריסת תעשיית הדשנים בארץ."

בטווח הארוך, יצירת שני מוקדים לאספקת אמוניה – במפרץ חיפה ובדרום צפויים להפחית באופן משמעותי את שינוע האמוניה במיכליות ולשפר את בטיחות הציבור. בנוסף יאפשר הפיצול לחסוך כסף לצרכנים על ההובלה. במקביל, במשרד להגנת הסביבה כבר אישרו באחרונה ייבוא של מספר איזוטנקים בעבור צרכנים קטנים, אך לא בעבור תעשיית הדשנים המושבתת ברובה, בשל המחסור באמוניה בכמויות גדולות.

שוברים את המונופול

עד כה התקיים בישראל מונופול אספקת אמוניה בו החזיקו שתי חברות – חיפה כימיקלים, שבבעלותה מיכל האמוניה, ומפעל 'דשנים' בבעלות כימיקלים לישראל, שניזון ממיכל האמוניה וסיפק את החומר לצרכנים הקטנים במשק. האמוניה נרכשה מאוקראינה, שם היא מיוצרת מגז טבעי רוסי זול במיוחד. האחסון במיכל של עד 12,000 טונות הפך את ייצור האמוניה מתזקיקי נפט בישראל ללא כלכלי, עוד כשהוקם המיכל, בשנות ה80.

כיום ישנן טכניקות חדשות לייצור אמוניה מגז טבעי, שמתאימות גם לכמויות קטנות יחסית הדרושות למשק הישראלי. חלוקת המשק לשני ספקים במקום אחד תוכל לאפשר מידה צנועה של תחרות, שתגביל את האפשרות להפקעת מחירים. עם זאת, מחיר הגז באוקראינה עומד כיום על כמחצית המחיר של גז טבעי מקומי בישראל, ולפיכך האמוניה שתיוצר בישראל תהיה יקרה יותר.

הודעת האוצר על היעדר מימון מתקציב המדינה, מרמזת על דחיית ההצעה של חיפה כימיקלים להקמת מפעל אחד בעלות של 340 מליון דולר, שיספק את צרכי כלל המשק (120,000 טון). מבקרי ההצעה סברו כי המחיר הזה מנופח, כאשר בעלי החברה ביקשו בהתחלה מהמדינה לממן 50% מהעלות, אף שהיקף תמיכה כזה מנוגד לחוק עידוד השקעות הון. גם ההצעה להקים את המפעל בשותפות בין חיפה כימיקלים לכי"ל עלולה להיות בעייתית מבחינה הגבלים עסקיים, ביחס לחסימת יזמים אחרים המעוניינים להקים את המפעל. מפעל צנוע יותר בהיקף של 60,000-90,000 טון אמוניה אפשרי בעלויות נמוכות יותר, ולפי חלק מהיזמים, ניתן למכור את האמוניה שהוא ייצר במחיר תחרותי ללא תמיכה של המדינה, בהתאם להודעת האוצר. כל זה לא ימנע יבוא אמוניה במיכלים קטנים למי שמעוניין, וכך יישבר המונופול הקיים.

מחירי האיזוטנקים אמנם קפצו באחרונה, ככל הנראה כניצול מסחרי של המחסור הקיים באמוניה, אך לכשייפתר המשבר, מחיריהם צפויים לרדת. רוב הצרכנים הקטנים אינם זקוקים לאמוניה כחומר גלם שאוזל במהירות, אלא כקרר שיש למלא מספר פעמים בשנה, ולכן שינויי המחיר משפיעים עליהם באופן זניח.

העובדים מרוצים, אך דורשים פתרון גם לטווח הקצר

בוועד עובדי חיפה כימיקלים דרום, המאוגד בהסתדרות, בירכו על הודעת האוצר, אך באותה נשימה דרשו מציאת פתרון לטווח הקצר, לאור סגירתו הצפויה של המפעל בקיץ. ראש הוועד יהודה פרץ מסר כי "אנחנו העובדים מברכים על הפיתרון המסתמן לטווח ארוך, וקורא לראש הממשלה למצוא בדחיפות פיתרון לטווח הקצר אחרת זה לא יפתור לעובדים את המצוקה ויאלצו לסגור את תעשיית הדשנים."

למעשה, העובדים במפעלי חיפה כימיקלים ממשיכים להגיע לעבודה ולקבל שכר כבר קרוב לחודשיים, בהם לרובם אין עבודה מעשית לבצע, בהמתנה להחלטה על אסדרה ברורה לטווח המיידי. עד כה, במשרד להגנת הסביבה לא השיבו לפניית החברה בבקשה לייבוא מיכלי איזוטנק, אך הכרעת בית המשפט העליון אתמול תאיץ ככל הנראה את החלופה בטווח המיידי. גם לחיפה כימיקלים וגם לכי"ל יש מפעלים נוספים בעולם, המאפשרים להקטין את הנזק הכלכלי של המחסור באמוניה בישראל, אך גורמים בתעשייה מעריכים כי הגמישות של כי"ל בהיסט ייצור לחו"ל גדולה משמעותית מזו של חיפה כימיקלים.

מהתאחדות התעשיינים נמסר כי היא "מברכת על קיום הדיון והצגת חלופות לאספקת אמוניה למשק. עם זאת, דורשת ההתאחדות כי תתקבלנה החלטות מיידיות לאספקת אמוניה למשק – הן לטווח הארוך והן לטווח המיידי"