דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עסקים קטנים

כלכלה וחברה / הכי ישראלי: היצרנים והעסקים הקטנים עושים כלכלה כחול-לבן

מול תאגידי הענק - היצרנים המקומיים נאבקים על הזכות להתפרנס וליצור דברים טעימים, יפים וחדשניים | כדי להגיע לקהל רחב הם נעזרים בפלטפורמות שיווק חדשניות | בואו להכיר

שולחן גבינות (צילום: עומר כהן)
שולחן גבינות (צילום: עומר כהן)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

חג הקציר, בו היו מביאים בנות ובני ישראל את ביכוריהם, יצירתם, אל בית המקדש, הוא הזדמנות מצוינת לבדוק את מצב תוצרת הארץ. בעת שהשווקים הופכים יותר ויותר גלובליים, היצרנות והיצירה המקומית, דווקא זו הקטנה, שאין מאחוריה מנגנוני ענק והון גדול, מתקשה לעמוד בפרץ.

דוח ה-OECD מסוף דצמבר 2016 ציין כי העסקים הקטנים והבינוניים, המעסיקים עד 100 עובדות ועובדים, מהווים רוב עצום של 99.8% מהעסקים בישראל, והם מעסיקים 68.7% מהעובדים במגזר העסקי. הדוח ציין כי ישראל מיקדה תשומת לב בהיי־טק (10% מהעובדים) על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים, וכך יצרה שתי כלכלות נפרדות. אמנם העסקים הקטנים בינוניים הם חשובים במיוחד במונחי יצירת מקומות עבודה ובערך המוסף שלהם, אך רמת הפריון שלהם נמוכה מהממוצע ב–OECD.

כמה שווה האדם העובד בישראל?ארכיון. צילום: פלאש 90 / יהונתן סינדל.
כמה שווה האדם העובד בישראל?ארכיון. צילום: פלאש 90 / יהונתן סינדל.

העלויות הכרוכות בייצור מוצר כוללות את חומרי הגלם, עבודה, אריזה, שיווק ומכירה והוצאות תפעול שוטף. כאשר מחלקים את העלויות על כמות רבה של פריטים, זה משתלם – מה שמעניק כח ייצור גדול יותר לתאגידים ולמותגים עולמיים, והופך את התחרות מול היצרנים המקומיים והקטנים ללא-הוגנת באופן מובנה.

בשנת 2014 ערך משרד הכלכלה סקר שפורסם בדוח העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ומצא כי כרבע מהעסקים (26%) שקלו לסגור את העסק לצמיתות בשנת 2014. שני החסמים העיקריים שציינו 46% מהמשיבים בסקר היו מציאת לקוחות ותחרות עם עסקים אחרים – תחומים שעורכי הדו"ח ציינו כחלק מובנה מכלכלה תחרותית. עם זאת, חסמים נוספים שהועלו מהווים על פי מחברי הדו"ח מגבלות שפוגעות ביעילות העסקית ושרצוי שהמדינה תטפל בהן – גישה למימון (11%), עלויות ייצור או עבודה (10%) וזמינות כוח עבודה או ניהול מיומן.

בכדי לסייע להם לעמוד מול כוחות השוק העצומים, יכולה המדינה להפנות תקציבים לעידוד היצרנים הקטנים, לקבוע עבורם הקלות במס, להקל בבירוקרטיה ועוד. אבל מלבד הסיוע מהמדינה, אחד הפתרונות של מקומות קטנים ואנשים פרטיים להישאר בתחרות הוא התאגדות. ישנם סוגים רבים של התאגדויות עסקים קטנים, יש ברכישה ויש במכירה ויש השתתפות בחלק ממרכיבי הייצור לצורך הוזלת המוצרים.

בחרנו עבורכן שתי דוגמאות לחג השבועות, כדי לעודד את היצירה המקומית, להרימה על נס, ולקרב בין היצרנים הקטנים – אל הציבור.

תהלוכת ביכורים בנתיב העשרה (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90)
תהלוכת ביכורים בנתיב העשרה (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90)

 

 

הקניון הוירטואלי: "דרום אדום מרקט"

דרום אדום מרקט הוא אתר אינטרנטי לקניית תוצרת ישראלית מקומית של תושבי הדרום הכולל כ 40 עסקים.

האתר מספק פלטפורמת שיווק ומכירה משותפת, המגדילה את יכולת התחרות של היצרנים המקומיים. "זה קניון וירטואלי שהוא לא רק של בגדים, הוא תוצרת מקומית של האיזור, מתוצרת חקלאית של פרחים, גבינות, שמן זית, קוסמטיקה וממשיך בעיצוב וטקסטיל ושירותי נופש צימרים וסדנאות. אפשרות לרכוש מוצר לא מוחשי שנותן מענה לעסקים הקטנים", מספרת ליבנת גינצבורג ממקימות האתר. "מעבר לרצון להתפרנס, אז להתאגד ביחד יש יותר כח. פלטפורמה שבסופו של דבר שנותנת את הכלי לעסק עצמו. הרעיון הוא לאפשר את ההנגשה של התוצרת גם עם מה שקשור למשלוחים."

לבנת גינצבורג (44), תושבת קיבוץ מגן ורכזת תיירות באזור, מספרת על איך היא הגיעה לרעיון: "אנחנו מפיקים את פסטיבל דרום אדום 12 שנה. אמנם זה פסטיבל שבמרכזו פריחת הכלניות באזור, אבל הוא מחובר לעסקים בשטח – לחשוף אותם ולהגדיל את הפרנסה. זיהינו שלאנשים שמטיילים באיזור יש רצון לקנות, לטעום דברים מיוחדים ולקחת כמזכרת הביתה דברים שיש להם ערך מוסף. הרבה פעמים אנשים נחשפים לתוצרת של האיזור וממשיכים לקנות אותה. אנחנו מלווים את העסקים הקטנים ואחד הקשיים המרכזיים שלהם הוא איך למצוא אנשים ש"יטעמו" – גם תכשיטים."

לבנת גינצבורג (צילום: באדיבות רפי בביאן).
לבנת גינצבורג (צילום: באדיבות רפי בביאן).

"הרעיון במרקט הוא להגדיל את המודעות והצורך לחזק את העסקים הקטנים לאורך כל השנה, ולא רק בפסטיבל", אומרת לבנת, "המרקט הוא גם פלטפורמה לימי חירום וזה גם עמד לנגד עינינו. כשיש התקפות האזור סגור, ואז צימרים ומסעדות נפגעים משמעותית. בפעמים הקודמות שזה קרה הרבה אנשים רצו לסייע ולא הייתה להם אפשרות, והאתר הזה נותן מענה גם בעיתות חירום."

איך עושים את זה?

"במבצע עמוד ענן יצרו פלטפורמה של 'קנה עכשיו ותממש אחר כך' – וזה יוצר עזרה תזרימית. זו היתה התארגנות מעכשיו לעכשיו. האתר שלנו קיים כשנה, זה מוצר צעיר, עסק קטן, אין אצלנו עמלות, מופעל על ידי עמותת תיירות של חמש מועצות איזוריות. הרווח שלנו זה שהעסקים נחשפים ומתפרסמים והתחרות מאוד קשה, כי החברות הגדולות שולטות והעסקים הקטנים בהישרדות."

הזית 43, בעת מסיק הזיתים (צילום: באדיבות העסק)
הזית 43, בעת מסיק הזיתים (צילום: באדיבות העסק)

ראומה נחמיאס היא הבעלים של עסק משפחתי לייצור שמן זית וזיתים כבושים בשם הזית 43, ומוכרת את מוצריה באתר דרום אדום מרקט. "לפני שהצטרפתי לאתר בניתי פלטפורמה של אתר פרטי, אבל  כשהקימו את הפלטורמה המשותפת ראיתי את זה כהזדמנות לעוד אתר מכירה", מספרת ראומה. "הצטרפתי לפלטפורמה של דרום אדום מרקט שהיא נחמדה, היא נותנת הזדמנות כי היא במימון ממשלה, ולי זה נתן אופציה לקיים חנות אינטרנטית."

ראומה מספרת שהמכירות "לא בשמיים" אבל קיימות ויש קניות ומכירות. "בתקופה של 'דרום אדום' יש יותר מכירות כי יש גם יותר כניסה ויש הרבה פניות לתקופה. בתקופה של חגים, בראש השנה היה יותר פרסום ומארזי שי וחבילות."

מחלבת צאלה בחבל הבשור (תמונה: באדיבות העסק)
מחלבת צאלה בחבל הבשור (תמונה: באדיבות העסק)

צאלה היא בעלת מחלבת צאלה בחבל הבשור שמייצרת גבינות צאן ומרכז מבקרים. את מוצרי המחלבה היא אינה יכולה למכור דרך האינטרנט, כי ההובלה היא בקירור, אך המחלבה מתפרסמת באתר, לצד מכירת כרטיסים להופעות ולאירועים המתקיימים במקום.

"אצלנו רוב המכירה היא במקום, אז בעצם כל נושא שיווק המוצר דרך האינטרנט הוא לא רלוונטי. אני משתמשת באתר כפלטפורמה למכירת כרטיסים לאירועים והופעות ואם יש מידע שאני רוצה. עד כה האתר עבד יפה מאוד. בדרום אדום האחרון מכרתי כמאתיים כרטיסים להופעה דרך האתר. ביום יום יש גם דברים אחרים, והפעילות היא כל השנה. זה משהו שישרת אותי לטווח הרחוק." צאלה מסתכלת על העתיד של שיתוף הפעולה האיזורי ואומרת, "אני חושבת שאפשר לפתח את זה יותר אולי גם לשיווק משותף. אולי התנאים צריכים להבשיל."

אמנות האביזרים הקטנים: "שוק האקססוריז"

בשוק האקססוריז מתייחסים לחווית הקנייה כצריכה אמנותית בתחום האופנה, "מרגישים שכשאתם הולכים לקניון הכל נראה אותו דבר לא משנה לאיזו חנות נכנסתם? גם אנחנו. בגלל זה אנחנו אוהבים יוצרים מקומיים – עסקים שנותנים ביטוי למה שהם רוצים ליצור, ולא למה הכי נכון כדי למכור הכי הרבה." נכתב באתר. השוק הקרוב יתקיים בשבועות בתל אביב.

תתקעו בחצוצרות – שוק האקססוריז קיץ 2017 עוד פחות מחודש 1-3/6/17 – #savethedate

A post shared by Fashion Events (@weekend_markets) on


האופנה משנה תדיר את פני השוק, והיצרנים הקטנים לא יכולים להתחרות במחירים הזולים של הרשתות. "זה לא זול כמו אופנה סינית, אין לזה את יחסי הציבור שיש לענקיות האונליין, כנראה שלעולם לא נוכל לצלם את ג׳יזל בונדשן לפוסטר, אבל זה יפה, יצירתי, צבעוני ומיוחד, כמוך", נכתב באתר. שוק האקססוריז הוקם לפני עשור, והיה יריד ראשון בסדרה של אירועים שמטרתם חשיפה לעסקים אלו ויצירת אלטרנטיבה אמיתית לרשתות האופנה.

יונתן טרוים, מפיק ויזם היריד, סיפר כי "הקמתי את היריד בזמנו שאישתי הייתה מעצבת נעליים. כשהתחלנו להקים את העסק ראינו שהאפשרויות די מוגבלות מבחינת מעצב שרוצה שיראו את הדברים שלו, יחשפו אליהם ושהקהל יכיר את המותג. לפני עשר שנים שוק הקניות און ליין היה משמעותית קטן ממה שהוא היום, אבל גם היום ללקוחות יש ערך גדול לראות את הדברים בעצמם."

יונתן, מייסד היריד (צילום באדיבות המצולם)
יונתן, מייסד היריד (צילום באדיבות המצולם)

"ללקוחות בישראל עדיין חשוב הקשר האישי עם המעצבים ולשמוע את הסיפור מפיהם. אחד היתרונות שלנו הוא האפשרות ליצור קשר מעבר לצריכה נטו, ברשתות המנגנון מרחיק אותך מהעיצוב עצמו ומהתהליך – אין לי מושג מי זה ומה זה,  ומה כל הסיפור מאחורי המותג, וזה מה שמוביל ליצירה מרוקנת מתוכן ברשתות הגדולות. במעצבים זה הפן המשמעותית ויש לזה יותר ערך. קנייה של מוצר שאתה מכיר אותו לעומק – אתה יותר מחובר ריגשית. אמנם אופנה בנויה על כך שאתה אמור להחליף את מה שאתה לובש, אבל עדיין יש מקום לדבר הזה."

ניצן קיש, תכשיטים בייצור מדפסת תלת מימד (תמונה: באדיבות העסק)
ניצן קיש, תכשיטים בייצור מדפסת תלת מימד (תמונה: באדיבות העסק)

 

ניצן קיש (31) מתל אביב, היא מעצבת צעירה שתשתתף בפעם הראשונה בשוק. ניצן סיימה את לימודיה בבצלאל וכיום היא יוצרת תכשיטים בטכנולוגית תלת מימד. "אני מנגישה את הטכנולוגיה הזאת לכולם". ניצן מעצבת את התכשיט, מכינה אותו להדפסה, שולחת להדפסה, וצובעת את התכשיט. "כל פריט הוא יחיד ומיוחד" אומרת ניצן. "זה מוצר חדשני בעולם הצרכנות, הוא גם אישי וגם העיצובים הם חדשים וכל אחד יכול לקבל את העיצוב האישי שלו – פרסונליזציה בצרכנות". ההשתתפות בשוק האקססוריז היא עוד במה למעצבים למכור את מוצריהם. "שיתופי פעולה זה דבר מבורך גם כאן ואני בעד בכל מצב וזה כמעט תמיד תורם לצדדים המעורבים." אומרת ניצן על השוק.

"שוק האקססוריז הוא פלטפורמה נפלאה להיחשף לנשים בארץ שמחפשות את הדבר הבא. הן רוצות להיות שם, הן מחכות לדבר שלא ניראה. כל אחת מהאופציות שעומדת בפני כמעצבת צעירה בארץ דורש הרבה משאבים – אתר אינטרנט, שיווק בחו"ל ואופציות נוספות נפלאות ומרגשות ושוק זה אחת מהאופציות האלה מבחינתי. יש שווקים כאלה,  ויש להם קהל קבוע שלו והוא אוהב את מה שמביאים לו לשם ואני מאמינה שהנשים והגברים לשוק האקססוריז ירצו את מה שאני מציעה- עיצוב, חדשנות חברתית."

ניצן קיש, מעצבת תכשיטים בטכנולוגיית תלת מימד (תמונה: באדיבות העסק)
ניצן קיש, מעצבת תכשיטים בטכנולוגיית תלת מימד (תמונה: באדיבות העסק)

ליאור שרי הוא אחד משלושת הבעלים של המותג woodie, המייצר משקפי ראיה ומשקי שמש מעץ וישתתף גם כן בשוק האקססוריז. ליאור מספר כי הם יצרו את המותג לפני שלוש שנים, מתוך אהבה לעבודה בעץ, עם אוריאנטציה אקולוגית ורצון לחבר אותו לעולם האופנה. "השוק הוא אחד הירידים הכי גדולים בארץ, מגיעים לשם אנשי אופנה שמתעניינים בתחום. המודעות למוצרים אקולוגים ולמוצרים עם אוריאנטציה חברתית סביבתית מתפתחת מאוד היום."

"היריד הוא חשיפה טובה כי אין לנו חנות, אופציה להיחשף להמון אנשים, אנחנו מגיעים למקום של יוצרים אחרים ואפשר ליצור שיתופי פעולה. עובדים ביחד ועושים דברים מגניבים ביחד. כל יריד כזה הוא גם במה ללקוחות שרוצים לקנות וללמוד קודם וגם להיחשף ללקוחות חדשים. רוב הפעילות שלנו נעשית באינטרנט."

אבנר בן-אבא מהמותג woodie (צילום באדיבות המותג woodie)
אבנר בן-אבא מהמותג woodie (צילום באדיבות המותג woodie)

 

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!