650 עולים מאתיופיה נמצאים בסכנת פינוי מביתם. העולים, דיירי מרכז הקליטה במבשרת ציון, עומדים בפני פינוי למרכז קליטה אחר, רחוק מעבודותיהם ומבתי הספר של ילדיהם. ביניהם יש משפחות, צעירים, אימהות חד הוריות ומבוגרים.

לאולם ועדת העלייה והקליטה שהתכנסה לדון בנושא בראשות ח"כ אברהם נגוסה (ליכוד) היום הגיעו מבוגרים רבים שחשים חרדה, מכיוון שלתחושתם המדינה מאיימת ולוחצת עליהם לעזוב את המקום. בדיון דיברו בעיקר הצעירים, חלקם רווקים המתגוררים במרכז מזה מספר שנים, וחלקם הקימו משפחות. לטענתם, למבוגרים במקום נאמר שאם לא יחתמו על טפסי הסכמה לעבור למרכז קליטה אחר, הם יסולקו לרחוב. במקום לסייע למשפחות במציאת דיור קבע הולם, אמרו, המדינה רק מזיזה אותן ממרכז קליטה אחד למשנהו.

יו"ר הוועדה אברהם נגוסה קרא למשרד הקליטה לבטל לאלתר את פינויו של מרכז הקליטה המתוכנן לספטמבר. "אנשים הגיעו לפה היום לדרוש מהממשלה לראות באזרחים שלה לא רק כמשרתים בצה"ל ונותנים מעצמם בעבודה, אלא גם שיש להם זכויות ומגיע שהמדינה תיתן להם פתרונות", אמר נגוסה, "אנחנו קוראים למדינה לעבוד בשיתוף פעולה עם כל המשרדים הרלבנטיים, למציאת פתרון שהעולים לא יפונו עד שיימצא בשבילם דיור קבע ראוי."

"אף אחד מהעולים לא רוצה להישאר במרכז קליטה"

מרכז הקליטה של הסוכנות היהודית במבשרת נראה צנוע, מסודר ונעים, אך לא ניתן לפספס את הפער בינו לבין השכונות המפוארות הסמוכות לו. בביקורנו במקום ישבו המבוגרים המודאגים בפאתי דירותיהם הקטנות והעדיפו שלא להתראיין, לא בטוחים מי איתם ומי נגדם. מול מרכז הפעילות לצעירים פגשנו מספר בנות שסיפרו על הפעילות שבו: סניף של בני עקיבא, פעילויות לילדים אחה"צ, מרכז למידה וחוגים. בסמוך נמצא גם שבט של תנועת הצופים. הן עלו לארץ מאדיס אבבה לפני 4, 5 ו-7 שנים ומאז חיות עם משפחותיהן במרכז. "אנחנו אוהבות את המקום, כל החברות שלנו פה. כולם מכירים את כולם" מספרת אגנצ'ו, "אני לומדת במעלה אדומים, בבית ספר חילוני, ורוב הבנים לומדים בבית ספר דתי. בצהריים משחקים ולומדים פה עם המדריכים. אנחנו מקוות שלא יפנו אותנו מכאן."

למרות אהבת הילדים למקום, בדיון בוועדה היה ברור שמרבית הדיירים במקום היו מעוניינים לעבור לבית משלהם, אך מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לעשות זאת. "כל העולים, החדשים והוותיקים, צריכים להתאחד ולהיאבק על הזכויות שלהם", אמר טלאו טקאן, דייר המרכז במבשרת, "הייתי חייל בודד, עליתי לארץ לבד. אני מדבר בשם הרבה צעירים שאין ביכולתנו גם לעבוד, גם לפרנס את עצמנו וגם לחסוך מספיק בשביל לשכור ובטח שלא לקנות דירה. אין לנו אבא ואמא שיעזרו לנו ועל כן אנחנו מבקשים מהמדינה, ממשרד הקליטה ומהסוכנות היהודית לפתור את הבעיה. לא באנו לארץ בשביל לעבור ממרכז קליטה למרכז קליטה. אף אחד מהעולים לא רוצה להישאר במרכז קליטה. כבר היה לנו מספיק מזה באתיופיה. תנו לנו, לפי החוק, את מה שמגיע לנו, לא מבקשים מעבר לחוק".

ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בנושא מרכז הקליטה במבשרת ציון (צילום: דוד טברסקי).

טקאן הצביע על קבוצת עולים מבוגרים שהגיעו לישיבה בכנסת – "הם הגיעו לכאן בקושי כי רצינו שתראו אותם פיזית. איך זה יכול להיות שהם שוב עומדים לפני מצב שמעבירים אותה למרכז קליטה אחר בגיל שלהם? בשנת 1990 עוד אפשר היה לחיות ככה, אבל ב-2017 חלקם על כסאות גלגלים, עם מקלות. אף לא בא לפה כדי להיסגר בתוך מרכזי קליטה. אנחנו רוצים לחיות חיים מכובדים במקום מכובד, ושיתייחסו אלינו כבני אדם", אמר.

"הסכימו להתפנות כי פחדו להישאר ברחוב"

עו"ד אורית יפת, המייצגת את תושבי המרכז, העידה בפני הוועדה כי בשנת 2011 הוסכם עם הממשלה שהמקום יפונה תוך שלוש שנים, "אבל רק בתנאי שלאנשים ימצאו פתרונות קבע. ולא סתם פתרונות", אמרה. על אף שחלק מהמבוגרים במרכז חתמו על מסמכי הסכמה לפינוי, טוענים בני משפחתם כי החתימה נעשתה תחת אווירה של לחץ והפחדה. "העולים רוצים לצאת ממרכז הקליטה ולהתחיל בחיים אמיתיים, עצמאיים, אבל אם היום באים אליהם בלחץ ואיומים שחייבים עכשיו לפנות, זהו סוגרים, אז כמובן שהם חתמו כי הם פחדו להישאר ברחוב. זו לא דרך לפעול בה", אמרה יפת.

טענה נוספת שהעלתה עו"ד יפת היא שעל אף שהקרקע עליה שוכן המרכז נמכרה ליזם פרטי, המצב המשפטי הנוכחי אינו מאפשר לבנות בה למטרות מסחריות, ולכן אין כל סיבה למהר ולפנות את המקום. "עכשיו השאלה, מה הלחץ? מה הנסיבות שמצריכות פינוי כזה דחוף של מרכז הקליטה?", אמרה, "והתשובה שאין כזה לחץ, כי אי אפשר לבנות על הקרקע הזאת כרגע. יש היום שני תהליכים משפטיים בנוגע לבעלים של הקרקע, האם בכלל היה מותר למכור או אסור למכור. הייעוד של המקום לא מאפשר בנייה ביזמות פרטית במקום, את זה קבעו ועדות התכנון, כי המטרה הייתה שזה ישמש כמרכז קליטה". לדבריה, "ייקח לפחות שלוש שנים עד שאפשר יהיה בכלל לבנות על הקרקע הזו."

סמנכ"ל משרד הקליטה חביב קצב הכחיש את טענת עו"ד יפת, וטען שהמשרד לא התחייב למציאת מקום קבע לעולים. "אין לנו עניין בנדל"ן. קרקע לא מעניינת אותנו", אמר, "אנחנו לא התחייבנו למציאת הדברים שנטענו כאן, יש לנו הסכם שאומר באופן מפורש שהמקום צריך להיות מפונה תוך שלושה חודשים. מרכז קליטה הוא מקום זמני, יש שם עולים שנמצאים מעל עשר שנים במקום שאמורים להיות בו לא יותר משנתיים. אני בעד לעזור ולסייע לעולים, ואמרתי את זה גם בעבר, אבל מרכז הקליטה צריך להיות מפונה."

"אני כבר 15 שנה במרכז קליטה" אמר בתגובה לדבריו נציג הדיירים אברה גלאיו, "אתם נותנים 1500 שח לאנשים לשכירות, אבל בפועל זה 1300 שח. עליתי לפה כילד. נראה למישהו שאפשר לחסוך מספיק כסף בעבודה בשכר מינימום בשביל להצליח לשכור דירה בסכום כזה, ואני לא מדבר על לקנות? אין לי כסף לזה. בדירות קטנות גרים שלושה, ארבעה אנשים בחדר. אז אותם רוצים לפנות? אתם מבינים על מה אתם מדברים?"

"עולים נמצאים במרכזי הקליטה 10 ו-15 שנים", הסבירה זיוה מקונן, פעילה חברתית המסייעת לעולים, "מעבירים אותם ממקום למקום שש, שבע פעמים, בכל רחבי הארץ, במקום לעזור להם לרכוש דיור קבע." נציג הסוכנות היהודית יהודה שרף אמר כי במרכז כיום נמצאים העולים החלשים יותר כלכלית, לאחר שמי שהיה יכול לקחת משכנתא ולרכוש לעצמו בית כבר עשה זאת. העולים "אנחנו נמשיך ללוות אותם, למרות שחלקם מעבר לתקופת הזכאות", אמר, אך ציין כי לסוכנות היהודית אין יכולת ליצור פתרונות קבע, אלא רק פתרונות זמניים.

ותודה לנומרטור

נושא מדאיג שעלה בדיון הוא ההשלכות של המשטר הכלכלי השמרני שכופה משרד האוצר על התנהלותם הכלכלית של יתר משרדי הממשלה. יו"ר הוועדה ח"כ נגוסה סיפר כי ניסה לקדם שינוי בסיוע הכלכלי לעולים צעיר היוצאים ממרכזי קליטה, כך שבמקום השתתפות בשכר דירה של 1200-1300 ש"ח בחודש שלה הם זוכים כיום, יקבל כל עולה מענק חד פעמי של 90 אלף ש"ח עם עזיבתו את מרכז הקליטה. כך, אמר נגוסה, ניתן יהיה לצרף לסכום הזה מענקים וכספי סיוע ממשרדים נוספים, שיכולים לאפשר לקיחת משכנתא צנועה שתוביל את העולה לבית משלו בעתיד, במקום "לבזבז" את הכסף על שכירות. על אף תמיכת משרד הקליטה בהצעה, היא נחסמה באוצר עקב "חוק הנומרטור", המחייב את הממשלה להצביע על תוספת הכנסה כנגד כל תוספת הוצאה. נגוסה קרא לאוצר לאשר בכל זאת את תכנית המענק החד פעמי, על אף הנומרטור.