בליל שבועות מאז ילדותי אוחזת בי כמיהה לתפילה. במשך שנים חשבתי שההשראה נבעה מסיפור לילדים ששמעתי בתוכנית "שלוש ארבע חמש וחצי". סיפור על טופל'ה טוטוריטו, ילד עני שאינו יודע לקרוא ובזמן התפילה הוא שורק. מוסר ההשכל של הסיפור הוא שמעצם הכוונה שלו נפתחו שערי שמיים לתפילה. ניסיתי למצוא את הפרק הזה וגיליתי שהסיפור נכתב על יום הכיפורים. אז בברכת "אל תתבלבלו אותי עם העובדות" אני ממשיכה.

יש בכמיהה לתפילה בכדי להעיד על מאבק בנפש שלי. אני חשה סלידה מטקסים ומפולחן וערגה עזה לרוחניות. כך אני מוצאת את עצמי כל שנה בערב שבועות חושבת על האפשרות לשאת תפילה. תפילת אשה חופשייה. למי אני בדיוק מתפללת? אני לא יודעת לומר. האמת צריכה להיאמר, זה לא משנה למי אני מתפללת, עצם התפילה היא היא החשובה.

נדבך חשוב מאוד יש להוסיף לסיפור. התפילות שלי מתגשמות. מאז שהכמיהה לתפילה צצה בי, התפללתי פעמיים. בשתי הפעמים פחות משנה לאחר אותו ליל שבועות התפילה שלי נענתה. לכן אני משתפת כאן את רסיס הנפש הקטן. אני מציעה לכם הקוראות והקוראים שלי להתפלל בערב שבועות. לפתוח את מגירות הנפש, להעניק לציפור הנפש שלכם את המפתח למגירות העזובות, המאובקות, הזנוחות. לאפשר לכל אותן מאווים וחלומות, כמיהות וערגות, כיסופים וחשקים – לתת לכולם מקום באור הגלוי והחשוף של המודע שלכם.

ואז להתפלל למימוש. סביר להניח שקיימים הסברים רבים למימוש של התפילות שלנו. הפעם אני בוחרת לשחרר את ההגיון ונותנת דרור לאמונה. פעם בשנה אני מרשה לעצמי. בערב שבועות אני מתפנקת במחשבה שמותר. מהי בעצם תפילה? היא הבעה של דבר מה אליו אני משתוקקת בכל נפשי. אז למה רק בשבועות? הרי "בא לי" הוא ביטוי נפוץ. למה שלא יבוא לי בכל אחד מימות השבוע? למה להתקדש רק פעם בשנה?

בשיחות עם הפסיכולוגית המהממת שלי, עלתה ההתייחסות לתחושת הזכאות. עד כמה מותר לי? היא אמרה את המילה הזאת, בהתחלה היה לה צליל של שפה זרה. מותר? הרי אני עוסקת בשיח הפנימי שלי הרבה במה אסור.
אסור יותר מביצה ביום
אסור לצעוק חזק ממש על אנשים אחרים ובכלל
אסור ללבוש את החולצה הזאת כי היא לא "מחמיאה"
אסור להתפרץ לדבריו של אחר
אסור להתעלם מהבכי של התינוק שלי, אפילו שאני ממש צריכה לשרותים

ואז לגלגל בפה ובלב את המילה הנפלאה הזאת מ-ו-ת-ר. כמו להיכנס לחנות גלידה ולהכין גביע עם כל הטעמים.
מותר להגיד שאוהבים מישהי אחרת
מותר לרצות הכל, ממש הכל
מותר להאמין במה שאני רוצה
מותר לי לשנות את דעתי
מותר לי להגיד "לא, אני לא רוצה ילד נוסף" לאמא המציקה מהגן של הגדולה
מותר לא לבוא ליומהולדת של הבת של בת הדוד של השכנה, מותר לשלוח לשם את בן הזוג והילדים, וכל זאת רק כדי לבהות בסרטונים מצחיקים בפייסבוק. מותר.

אז גם השנה ובעצם בכל ימות השנה, מותר
והשנה – בעצם גם השנה מותר לי לעשות פחות