לאחר הכרזתן של ערב הסעודית, בחריין, מצרים ואיחוד האמירויות על ניתוק היחסים עם קטאר על רקע תמיכתה בארגוני הטרור האיסלמיים ובאיראן, הודיעו מדינות נוספות על הצטרפותן למה שנראה כשלב נוסף במאבק הבין גושי של מדינות ערב הסוניות נגד הציר השיעי של איראן. בין המדינות שהצטרפו: ממשלת תימן, ממשל לוב המזרחי, האיים המלדיבים ומאוריציוס. בתגובה הודיעו איראן, טורקיה ואינדונזיה כי הן מתנגדות למהלך. איראן טורקיה ועירק יקיימו בבגדד וועידה על מנת לפתור את המשבר במפרץ.
מזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה איסלמי (OIC) קרא לקטאר לכבד את ההתחייבויות והסכמים קודמים שנחתמו במסגרת המועצה לשיתוף פעולה במפרץ הפרסי (GCC) להפסקת התמיכה בקבוצות טרור ופעילותן והפסקת ההסתה במדיות השונות. "המזכ"ל מדגיש את הצורך שכל המדינות החברות, כולל קטאר, יאמצו את עקרונות אמנת הארגון לשיתוף פעולה איסלמי, של שכנות טובה, כיבוד ריבונותן, עצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית של המדינות החברות ולא להתערב בענייניהן הפרטיים."
ערב הסעודית סגרה את הגבול היבשתי עם קטאר, גבול דרכו מייבאת המדינה את מרבית מצרכי המזון שלה. ארבעת המדינות שהכריזו ראשונות על ניתוק היחסים החלו למשוך את סגליהן הדיפלומטים, וחברות התעופה האזוריות שבבעלותן הודיעו כי הן משעות את שירותיהן בבירת קטאר דוחה.
מהלך ניתוק היחסים מתרחש שבועיים לאחר ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באיזור, במהלכו הכריז כי הוא מעוניין בהידוק היחסים עם קהיר וריאד במטרה להלחם בקבוצות הטרור השונות ולרסן את איראן. מזכיר המדינה רקס טילרסון אמר כי שורש המהלך טמון בפערים ישנים בין המדינות וקרא לצדדים לגשר עליהם.
ערב הסעודית אמרה כי ההחלטה לנתק את הקשרים הדיפלומטים באה בעקבות החלטתה של קטאר לאמץ "מבחר של קבוצות טרור וקנאים" ביניהם 'האחים המוסלמים', 'דעא"ש', 'אל-קעידה' וקבוצות נוספות הנתמכות ע"י איראן "במטרה להפר את היציבות באזור". משרד החוץ המצרי האשים את קטאר ב"גישה אנטיגוניסטית" כלפי קהיר והוסיף כי, "כל ניסיון למנוע את תמיכתם בטרור נכשל."
מוקדם יותר הורו המדינות לאזרחיהן לעזוב את קטאר ולאזרחי קטאר השוהים בהן לעזוב תוך 14 ימים. עוד הכריזו המדינות כי יגרשו את הנציגים הדיפלומטים של קטאר. בנוסף, ינתקו המדינות את נתיבי הים והאוויר עם קטאר. ערב הסעודית הכריזה בנוסף כי החל מחצות שטחה האווירי חסום עבור חברת התעופה הקטארית ובנוסף סגרה את משרדי ערוץ החדשות אל-ג'זירה שבשטחה.
משרד החוץ הקטארי אמר בתגובה כי למהלך, "אין הצדקה לגיטימית" ואף התחייב כי האזרחים לא יושפעו מכך. במשרד הוסיפו כי "הממשל הקטארי ינקוט בכל האמצעים ההכרחיים להבטיח זאת ויתנגד לניסיונות לפגוע ולהשפיע על החברה הקטארית וכלכלתה."
ערב הסעודית הודיעה בנוסף כי תמשוך החוצה את החיילים הקטארים המוצבים בתימן ומשרתים במסגרת הקואליציה הבינלאומית שמסייעת לממשלה התימנית שאיבדה את אחיזתה בבירה ובחלקים נרחבים מהמדינה. התאחדות הכדורגל הבינלאומית, פיפ"א מסרה כי היא שומרת על יחסים רגילים עם קטאר וסרבה להרחיב בנושא.
בקטאר מוצבת מפקדת המבצעים הקדמית של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב. לא ברור בשלב זה אם ההתפתחויות במפרץ ישפיעו על התנהלות הפיקוד הבכיר המוצב שם ומהפנטגון לא נמסרה שום תגובה.
טילרסון, השוהה בסידני אוסטרליה, אמר כי אינו מאמין שהמשבר ישפיע על המלחמה בקבוצות דעא"ש בעירק ובסוריה. "אני חושב שמה שאנו עדים לו הוא תוצאה של חוסר אמון הולך וגובר בין המדינות שגלש לידי מעשה המכוון להבדלים הללו" אמר טילרסון והוסיף, "אנו בטוחים כי המהלך ידחוף את הצדדים להתכנס ולגשר על הפערים."
גם במערכת הפוליטית בישראל היו מי שהגיבו למשבר במפרץ. שר הביטחון אביגדור ליברמן התייחס למשבר בתשובה לשאלה של ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) במסגרת 'שעת שאלות' במליאת הכנסת. "ברור לכולם, גם במדינות ערב מבינים, הסכנה היא לא הציונות אלא הטרור. החשש שלהם הוא מפני טרור איסלמי קיצוני. אין ספק שזה פותח אפשרויות לשיתוף פעולה במאבק בטרור. גם מה שטראמפ מקדם הוא קואליציה נגד טרור. מדינת ישראל יותר פתוחה לשיתוף פעולה. הכדור בצד השני."
יו"ר האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג הגיב גם הוא למשבר במפרץ וקרא לנתניהו לקדם מהלך אזורי. "המדינות הערביות שלפני 50 שנה בדיוק בשעות אלו ממש חתרו לחסל ולהשמיד את ישראל, מתנתקות היום ממדינה שמממנת טרור נגד העולם המערבי ונגד ישראל בפרט. זו העת לגלות מנהיגות וללכת למהלך אזורי אמיץ. התעלמות נתניהו מסימני השלום באזור תהיה גורלית ושווה להתעלמות גולדה מאיר מסימני השלום ממצרים בשנים לפני מלחמת יום הכיפורים."
