הביקור הזה הוא פריצת דרך, חזרה של ישראל בגדול למערב אפריקה, אחרי שחזרנו בגדול למזרח אפריקה." כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בתדרוך לכתבים עם תום הביקור הרשמי בליבריה והוסיף, "אני חושב שהתוצאה הכוללת של הביקור היא פתיחת הדלתות לכניסה משמעותית ביותר של ישראל למדינות אפריקה".
במרכז הביקור עמדה ההשתתפות הישראלית בוועידת אקוואס, ארגון הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה אשר במסגרתה חתם נתניהו על שורה של הסכמים כלכלים ואף נשא דברים. לטענתו של נתניהו חשיבות הביקור היא המפגש הפתוח, בהזמנת 15 מדינות לוועידה וכי זוהי הפעם הראשונה בה הוזמן מנהיג של מדינה מחוץ לאפריקה לנאום בה. "הדבר הזה מבשר את הצלחת המדיניות שאני מוביל, וזה מימוש היתרונות של ישראל בתחום הביטחון, הכלכלה והטכנולוגיה, לשינוי במעמדה הבין-לאומי של ישראל" דברי נתניהו.
בנאומו בוועידה ציין נתניהו את היתרון הטכנולוגי הישראלי ממנו יכולות להנות מדינות אפריקה בשורה של תחומים בהם משק המים, בריאות, חקלאות ומודיעין. "אנו מוכנים לשלוח צוותי סקרים טכנולוגיים לכל אחת ממדינותיכם, ולבחון יחד את הדרך הטובה ביותר לשיתוף פעולה ביננו. אלה מבינכם שכבר עבדו עם צוותינו ומכירים את יכולותינו יכולים להעיד שזהו צעד נבון." עוד הזמין נתניהו את מדינות אפריקה להן אין יחסים בילטרלים עם ישראל לכונן יחסים כאלו, "אני מזמין את כולכם, ללא יוצא מן הכלל, לפעול כך."
בדבריו מול נציגי המדינות המשתתפות בועידה לא הסתיר נתניהו את האינטרס העומד מאחורי יצירת היחסים עם מדינות אפריקה, והוא שיפור מצבה המדיני של ישראל בעולם. "אני מאמין שהיחסים הבילטרליים בינינו צריכים גם למצוא ביטוי בפורומים בין-לאומיים. ישראל צריכה שוב להיות מדינה משקיפה באיחוד האפריקאי. כמובן, ואני אומר זאת גלויות בייחוד לאור החיבה הרבה שלי לאפריקה, שזהו אינטרס שלנו." והוסיף, "זה גם אינטרס שלכם, אינטרס של אפריקה. אני מקווה שתתמכו כולכם במטרה הזאת."
בהמשך דבריו הזכיר נתניהו את הצורך לעצור את המגמה האנטי ישראלית במוסדות הבינלאומים וקרא למדינות אפריקה לקחת חלק במאמץ, "אני מבקש שתתמכו בנו בהתנגדות להטיה האנטי-ישראלית בגופי או"ם כמו העצרת הכללית, אונסק"ו והמועצה לזכויות אדם."
מלשכת נתניהו נמסר כי במהלך ביקורו, לפני ואחרי הוועידה, נפגש נתניהו עם 12 מנהיגי מדינות אפריקאיות בהן נשיאת ליבריה אלן ג'ונסון-סירליף, נשיא אקוואס מרסל אלאין דה סוזה, עימו דן נתניהו בדרכים להעמקת שיתוף הפעולה בין ישראל לבין הארגון הכלכלי של מדינית מערב אפריקה. עוד נפגש נתניהו עם נשיא גמביה, אדמה בארוו ועם שרי החוץ והמסחר של המדינה ושוחחו על האפשרות להעמקת שיתוף הפעולה בין המדינות.
לאחר הוועידה נפגש נתניהו, בפגישות נפרדות עם נשיא גאנה, ננה אקופו-אדו (Nana (Akufo-Addo, נשיא מאלי, מדינה מוסלמית שאין לישראל יחסים דיפלומטים איתה, איברהים בובכר קאיטה (Ibrahim Boubacar Keita) והשניים סיכמו על חימום היחסים. נתניהו נועד גם עם נשיא טוגו פאורה אסוזימנה גנסינגבה (Faure Essozimna Gnassingbe) לאחר שכמעט נגרמה תקרית דיפלומטית בין מאבטחי נתניהו למאבטחי נשיא טוגו. מואב ורדי דיווח בחשבון הטוויטר שלו כי "נשיא טוגו הגיע עם מאבטחיו לפגישה עם נתניהו. המאבטחים הישראלים עיכבו את המאבטחים מטוגו בכניסה כדי לבדוק את זהותם. החלו צעקות ודחיפות. נשיא טוגו ראה שמעכבים את מאבטחיו, ועזב את המקום." דבר שהביא לדחייה של המפגש. במשרד החוץ לא התייחסו לדיווח. עוד נפגש נתניהו עם נשיאי גינאה קונקרי, קייפ וורדה ועם נשיא חוף השנהב.
עוד נמסר כי בשולי הוועידה נפגשו נתניהו ונשיא סנגל מאקי סאל והודיעו בסיומה על סיום המשבר הדיפלומטי בין המדינות. בפגישה הוחלט כי ישראל תחזיר באופן מידי את השגריר לסנגל וסנגל תתמוך במועמדות ישראל כמשקיפה בארגון איחוד אפריקה. מלשכת נתניהו נמסר בנוסף כי שתי המדינות תחדשנה פרויקטים משותפים שהושעו בעקבות קבלת החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם שסנגל הגישה יחד עם ניו זילנד. ההחלטה המגנה את המשך הבנייה הישראלית בשטחים הכבושים והקובעת כי על ההתנחלויות אינן חוקיות. עוד סוכם על שיתוף פעולה בתחומי הביטחון והחקלאות ונתניהו אף הזמין את שר החוץ של סנגל לחדש את ביקורו בישראל. ביקור שהושעה בעקבות המשבר.
