שופטי בג"ץ הוציאו אמש (רביעי) צו על תנאי למדינה בנושא הרפורמה בבריאות הנפש. על פי הצו, עליו החליטו השופטים אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל ואורי שהם, תצטרך המדינה להציג, בתוך 60 יום, נתונים בנוגע לזכאות לטיפול ולמספר המטופלים – ללא אבחנה פסיכיאטרית – לפני הרפורמה ואחריה, נתונים אותם סירבה המדינה לספק עד כה. משמעות הצו היא שחובת ההוכחה לכך שהרפורמה לא פגעה במטופלים, שהייתה מוטלת עד כה על העותרים, עברה כעת למדינה. בתום 60 הימים אותם הגדיר הצו, יקיים בג"ץ דיון נוסף בנושא ואם לא ישתכנע מהנתונים שאכן לא הייתה פגיעה, יקבל את עמדת העותרים.
הרפורמה בבריאות הנפש נכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2015, וכבר לפני מועד זה עתרו כנגדה לבג"ץ פורום העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים למען רפורמה מיטיבה, ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני), ארגון הפעולה של הנכים, ארגון ההורים הארצי ומטופלים ובני משפחות פרטיים. העתירה עסקה בגריעת זכויות בסיסיות מהציבור – זכאות לטיפול, הזכות לסודיות ופרטיות ועוד.
בדיון הקודם בעתירה, שהתקיים בחודש ינואר האחרון, נדונו כמה מהסוגיות בגינן היא הוגשה: סוגיית הקודים – הפסקת השימוש בקוד המגדיר פנייה במצוקה ושימוש בקוד המגדיר טיפול באבחון פסיכיאטרי, צמצום מספר המטופלים במערך בריאות הנפש על ידי דחיית מטופלים שפונים לקופות החולים בטענה שאינם עומדים בקריטריונים, ואופן הפיקוח על יישום הרפורמה.
הרפורמה בבריאות הנפש העבירה את האחריות לטיפול הנפשי המוענק על ידי השירות הממשלתי לקופות החולים, תוך קביעת מנגנונים וקריטריונים המתווים את האופן שבו קופות החולים עשויות להעניק שירות זה, ולקבל שיפוי מתקציב המדינה. תומכי הרפורמה טענו כי בכך יונגש הטיפול הנפשי וכן תיווצר תחרות בין הקופות על טיב השירות. אך מתנגדי הרפורמה, בעיקר אנשי מקצוע מתחומי הטיפול השונים, טענו וטוענים עדיין, לפגיעה מהותית בזכויות המטופלים.