יחס החוב תוצר של ישראל ממשיך לרדת, כך עולה מדו"ח ניהול החוב לשנת 2016 שפרסם הבוקר (ראשון) החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיה.
על פי הדו"ח שיעור החוב הציבורי (החוב הציבורי הכולל גם את הרשויות המקומיות) מהתוצר ירד ב 2016 ב 1.7% ועמד בסוף השנה על 62.2% בלבד. החוב הממשלתי (החוש הממשלתי ללא רשויות מקומיות) הגיע לרמת שפל של 60.5% מהתוצר. לשם השוואה ממוצע יחס החוב תוצר ב 20 הכלכלות המפותחות עומד על 116% והממוצע של גוש האירו עומד על 91.7%.
כתוצאה מהורדת החוב חסכה מדינת ישראל כ-700 מיליון שקלים בתשלומי ריבית ב-2016. עם זאת להורדת יחס החוב תוצר יש גם פן שלילי, שכן מדינת ישראל בעשורים האחרונים נמצאת במגמה מתמשכת של הקטנת ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר נתון המותיר אותה עם שירותים חברתיים מצומצמים ביותר ביחס למקבילותיה במערב.
מדינת ישראל היא למעשה אחת המדינות הבודדות שהגשימו בעשור האחרון את חזון אמנת מסטריכט שקבע יעד של 60% חוב תוצר. תוך עשור בלבד הורידה מדינת ישראל את יחס החוב הממשלתי לתוצר מרמה של 78.5% ל-60.5%.
במשרד האוצר רואים בהורדת יחס החוב תוצר כעדות לחוסנה של הכלכלה הישראלית. החשב הכלכל, רוני חזקיה הסביר כי הורדת יחס החוב תוצר יאפשר הפניית משאבים רבים יותר למטרות חברתיות ולתשתיות כשאמר "מגמת השיפור של המשק הישראלי באינדיקטורים כלכליים מרכזיים, ובראשם הקיטון המתמשך ביחס החוב לתוצר והירידה בהוצאות הריבית ביחס לתוצר וברמה אבסולוטית, מביאים להפחתת נטל החוב מתוך תקציב המדינה, ומאפשרים הפניית משאבים לטובת יישום מדיניות הממשלה בתחומי החברה, התשתיות ויעדים מעודדי צמיחה במשק".
הורדת יחס החוב תוצר הפכה בשנים האחרונות, באמצעות כלל ההוצאה, לאג'נדה מרכזית של משרד האוצר, ושל ממשלות ישראל בכלל. האמת היא שאפשר להסתכל על הסיפור הזה גם מהכיוון ההפוך. הורדת יחס החוב תוצר התאפשרה הודות לריסון התקציבי ולנסיגת הממשלה מהשקעות ציבוריות וממתן שירותי בריאות, חינוך ורווחה ניאותים לאזרחים. כך למעשה העבירה הממשלה את נטל ההוצאות על בריאות לאזרחיה שהגדילו את ההוצאה הפרטית על בריאות. לפני עשרים שנה הוציאו משקי הבית 3.9% מההכנסה הפנויה על שירותי בריאות, ב-2016 5.9% מההכנסה הפנויה הופנתה לשירותי בריאות. אותה המגמה קיימת גם בהוצאה על חינוך. את ההוצאה הפרטית על שירותים שהיו בעבר ציבוריים ממנים האזרחים גם על ידי הגדלת החוב שלהם שעלה בכ-50% בעשור האחרון.
