סטודנטים בטכניון התבקשו לבנות צינור דם… טוב נשאיר סיפור זה לסוף.
אני הייתי מרצה באקדמיה ואני מכיר היטב את המתכונים השונים והמשונים לחיסול וזלילת מרצים בין אם על ידי הסטודנטים או עמיתיהם. וזה פן אחד נוסף לבעיה האתית הרחבה מאוד של הקוד האתי. אדבר על מצב המרצים שכבר כיום הנאלצים לעבוד בשירות השיטה וזאת בגלל הרמה האתית הנמוכה של הסטודנטים והנהלות המוסדות שהם חלק מאותה שיטה.
חברת הסטודנטים אינה שונה מהחברה הסובבת אותה. התנהגותם ההולכת ומתדרדרת משנה לשנה, עלולה לרדת לרמות קשות ולהידרדרות לרמות של חיסול מרצים שנתנו להם ציון נכשל או נמוך בהתאם לרמת ביצועיהם. או לחילופין מרצים ש"מקלקלים" את הממוצע לסטודנט החלש לקראת התואר הראשון, כי גם הם יודעים שברוב הפקולטות תואר ראשון אינו נחשב לעתידם. יש כמובן מחלקות שבהן מתקיימת אתיקה חיובית, אבל שוק המכללות והאוניברסיטאות מתנהל כיום כמו שוק קפיטליסטי חזירי להשגת תארים בהם משתפים פעולה סטודנטים והנהלות המוסדות שלהם אינטרס משותף: מחד לעבור בציונים גבוהים ללא כשרון או עבודה קשה, אלא תשלום שכר לימוד, ומאידך ההנהלה שרוצה ונלחמת במצעי שיווק ו"צ'ופרים" במטרה שיהיו לה כמה שיותר סטודנטים – וחשוב לא פחות, סטודנטים מרוצים שיספרו באתרי המדיה טובות על המוסד בו למדו, וכך למקסם את הרווחים (בסיוע הממשלה בתשלום מצידה על כל סטודנט) למוסד לטובת משכורות מנופחות להנהלה ולשכבה הדקה של פרופסורים ותיקים בדרגה גבוהה כמו הפרופסור המכובד לאתיקה שלנו.
בתווך בין המלחציים עומדים המרצים, רובם ללא קביעות ושכר לא מי יודע מה המשוועים לקידום. הסטודנטים הנצלניים יודעים היטב את חוקי המשחק. מרצה שנותן ציון נמוך מתחייב בנפשו ומשרתו. מכאן חלק מתלונות שווא, של סטודנטים, לרוב גרועים (גם אם הם מיעוט הרי שהם חיסלו מרצים רבים) על מרצים בכל מיני תחומים בעיקר אתיים כשעיקר בעייתם של המרצים היא שהם לא נתנו ציון מספק.
במשטר הרווח הקפיטליסטי המרצים בחלק מהמכללות והאוניברסיטאות הם בבחינת נותני שירות. לכן רמת הציונים גבוהה באופן מוגזם בשנים האחרונות. סטודנטים יודעים לשדר למרצים "85 לא נחשב ציון -רק 90 ומעלה" ו"בשביל הממוצע רצוי 95."
ובהיותי ראש תחום קולנוע, נאלצתי לראות סטודנטים מגיעים למכללה עם הורים המאיימים להגיע עם עורכי דין לתלמידים שהציון אינו עובר. תלמידים אלה משחירים את המרצים "הסוררים" מגישים תלונות, וכך נוצרו מצבים במכללות ובאוניברסיטאות התאגדות סטודנטים כנגד מרצה זה או אחר. חלק מהשיטה הן תלונות שווא על מרצים המוזמנים לשימוע לפני פיטורין. חלק מתסכול על מרצה יכול להתבטא בהסתה למשובים מחורבנים על המרצה.
במקרים לא מעטים, ההנהלה מתחמקת מתפקידה ליושרה, נענית לסטודנטים, אם כחלק מהשיטה, או שבאה בחשבון עם מרצים מסוימים. הכרתי מרצה באוניברסיטה מסוימת שהוזמן לשיחה עם שתי סטודנטיות וראש החוג, כאשר התלונה של הסטודנטיות היתה שהן קיבלו רק 70 וזה יקלקל את הסיכוי לתואר שני. לא עזרה הטענה של המרצה שהוא נתן ציון ברוחב לב, והוא מוכן שהן תגשנה עבודה נוספת לשיפור הציון. הן התעקשו לא לקבל את האופציה האחרונה – רק העלאת ציון. המרצה סרב, ננזף ובהיותו בעל אופציות נוספות בחיים הוא פרש ממשרתו. כולם מכירים את השיטה ושותקים. אין גיבוי למרצים "סרבני שיטה".
עכשיו ברור מדוע ה"קוד האתי" מוסיף שמן למדורה. הוא נשק בידי אותם סטודנטים סוררים: "המרצה שמאלני קיצוני או ימני קיצוני" יטענו. ואכן הקוד האתי יוצר גם סנקציות על המרצה – מה גם שעובדתית אי אפשר להתווכח עם הסטודנט המחסל. המצב הוא שאי אפשר להימנע מסוגיות פוליטיות משום טבעו של הנושא הנלמד ופעמים רבות סטודנטים לא אידיוטים מעלים אותם בעצמם רחמנא ליצלן. לדוגמה, אני כמרצה לתסריטאות, בימוי ועוד, לא אחת מתעורר סיעור מוחות על תסריט שכתב סטודנט או ניתוח סרט, והוויכוח מעלה בהכרח, סוגיות פוליטיות. מה יעשה המרצה? ישתיק את הסטודנטים? ומה נעשה בשיעור "ניתוח תשדירי שירות בבחירות", ומה נעשה בשיעור "כלכלת ישראל" האם מרצה יכול להתחמק מאחריותו לבקר שיטה של מפלגת שלטון בעלת השקפת עולם שמתבטאת בצעדים כלכליים שהמרצה המסוים מאמין שהם הרסניים? וגם במדעי החיים: ויכוח על שיבוט אינו חוצה מפלגות? או בשיעור מחשבת ישראל בנושא הרב קוק להעלות את הטעות של שר החינוך בנט, ראש המפלגה הנשענת על הרב קוק שטען באסיפה פוליטית כי מטרתו של של הרב קוק הייתה איחוד מפלגות. אסור להעלות זאת כטשטוש של הגותו של הרב קוק כיום? ו…האם פרופסור אסא כשר לא מעלה בעיות פוליטיות בשיעורו. אם לא הוא לא כשר ללמד אתיקה. הוא יהיה ראוי ללמד את סוקרטס? הצחקתם אותי.
זאת בנוסף: חוסר מקומם של מדעי החברה והרוח במקצועות הטכנולוגיים מביא לרדידותם של דור העתיד. איינשטיין הביע ועוד איך דעות מוסריות פוליטיות שנראו לו הכרחיות למדען, בטרם מלחמת העולם הראשונה ובתוכה הביע עמדות פציפיסטיות ואפילו ויתר בשל כך על אזרחותו הגרמנית.
יש סיפור שבטכניון של שנות ה-50 ביקש מרצה מהסטודנטים לבנות צינור דם מחיפה לאילת. כל התלמידים בנו פרוייקטים מופלאים ברמה הטכנולוגית. אף אחד לא שאל בשביל מה צריך צינור דם.
