ועדת חוקה של הכנסת דנה לפני כחודש בהצעת החוק המתוכננת לשכירות הוגנת. כידוע החוק נוגע לעשרות אלפי משפחות הגרות בשכירות בשל העדר יכולת לרכוש דירה. מדובר בהצעת חוק שעברה גלגולים שונים ועלתה לדיון בכנסת עוד בשנת 2014. יו"ר הועדה, ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), סבור שהוועדה צריכה לדון בהכנת חוזה שכירות קבוע (סטנדרטי) ולא בחוזה מומלץ (שיכלול סעיפי מחלוקת). לדעתו חוזה קבוע יהפוך לשימושי יותר וימנע סכסוכים בין שוכרים למשכירים. סעיף נוסף עסק במתן תמריצים למשכירי דירות שיתחייבו לא להעלות את שכ"ד (מלבד הפרשי הצמדה) במשך שלוש שנים. כיום ישנו מס על השכרת דירות בסכום של מעל 5,000 שקלים לחודש. אחת ההצעות המליצה להעניק פטור חלקי ממס למי שכאמור לא יעלה את שכר הדירה במשך שלוש שנים. שכירות הוגנת לדעת חברי הוועדה אמורה לכלול גם את סעיף דמי התיווך. הרעיון שנשמע בוועדה בשנתיים החולפות הוא שדמי התיווך יתחלקו חצי חצי בין השוכר למשכיר. ברוב המקרים המשכיר אינו משלם דמי תיווך שמגולגלים אל השוכר. הוועדה עדיין לא מצאה מנגנון יעיל לחלוקת דמי התיווך וספק אם בעלי נכסים יסכימו להשתתף בדמי התיווך.
בעלי הנכסים קובעים את הכללים על פי נוחיותם הכלכלית
בשנה האחרונה עסקה הוועדה בסעיף בחוק האמור לקבוע קריטריונים למה היא דירה ראויה או לא ראויה למגורים. סעיף זה עלה לדיון בעקבות השכרת מרתפים ללא אור, או דירות 15 מטר בהם מרחב המחיה ופתחי האוויר מצומצמים. הבעיה בנושא בולטת בדירות שפוצלו אשר בחלקן דיירים מתחלקים בשירותים ומקלחת למרות שהם גרים לכאורה בדירות נפרדות. הוועדה שוקלת לקבוע תנאים להגדרת דירה ראויה כמו: אם הדירה אינה כוללת מערכת חשמל או תאורה, אין בה פתחי אוויר ותאורה טבעית, אין בה כניסה ראשית ואמצעי נעילה או שאינה כוללת מערכת נקזים. במקרים רבים באזורים חרדיים, בבני ברק או בירושלים, נמצאות "דירות" כאלו שבהן נגבה שכ"ד מלא אף שלא מדובר בדירה תקנית העומדת בסטנדרטים מקובלים. גם באזור ת"א והמרכז הפכו מחסנים הצמודים לווילות לדירות להשכרה. במקרים אחדים קליניקות של רופאים בלב העיר מושכרות למגורים בימים שבהם הרופאים אינם מקבלים קהל ומכאן שעיקרון שכירות הוגנת אינו חל בנכסים אלה.
בכנסת לא יודעים כיצד יהיה אפשר לפקח על יישום ההמלצות לאחר יישומן שכן הצעת החוק אינה כוללת עדיין יכולת להסדיר את הפיקוח ותחת איזו סמכות להכפיף אותו. מ- 2014 ועד אמצע 2017 חוק שכירות הוגנת נידון בכנסת ובמשך שנתיים וחצי הוא עדיין לא נחקק בקריאה שניה ושלישית. אי החקיקה מותירה את השוכרים בעמדת חולשה מול המשכירים שכן בעלי הנכסים קובעים את הכללים על פי נוחיותם הכלכלית. חברי ועדת החוקה צריכים לדאוג גם לציבור השוכרים שאמצעיו הכספיים מוגבלים ואין ברצונו להחליף דירה כל שנה או שנתיים. לכן חקיקה מהירה היא צורך השעה ואינה בגדר חלום הכפוף לזמנם של ח"כ. שכירות הוגנת צריכה להיות חלק מהכללים של חברה מתוקנת ולא חלום שנגרר שנים בכנסת ומסב מפח נפש לשוכרים.
______________________________________________
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לניהול ומשפטן במל"א – המרכז ללימודים אקדמיים
