החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני, בתחילת השבוע, לצמצם את אספקת החשמל לרצועת עזה, הייתה רק התפתחות נוספת בסוגיית החשמל ברצועה, הנמשכת כבר קרוב לעשרים שנה ומטרידה את הציבור הישראלי, שיודע שנקודת שבירה יכולה להוביל לסבב נוסף של לחימה.
מלבד ישראל, הספקית הראשית של חשמל לרצועה, יש לעזה שני מקורות נוספים לאנרגיה: תחנת כוח עצמאית ואספקה מצרית מועטה.
לאחרונה, התחיל חמאס התחיל לגבות מסים על הדלקים של תחנת החשמל בעזה. על רקע המשבר הפנימי בין חמאס לרשות הפלסטינית, הודיעה הרשות הפלסטינית שלא תשלם עבור הדלקים הדרושים להפעלת התחנה, ונכון לעכשיו היא לא פעילה. במקביל, תקלות טכניות בקווי החשמל במצרים הביאו לעצירת האספקה לרצועה. שתי התפתחויות אלו הותירו את ישראל כספקית יחידה של חשמל.
התוצאה המידית של התפתחויות אלה היא שאספקת החשמל ברצועה, שעמדה עד כה על ארבע שעות ביום, תרד בקרוב לשלוש שעות בלבד.
"ההחלטה של הרשות לקצץ בתשלום החשמל נובעת מרצון ליצור לחץ פוליטי" הסביר תא"ל (מיל') שלמה ברום, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם דבר ראשון, "יכול להיות שלאבו מאזן יש תחושה של עצמה. אחרי שהצליח להתגבר על המתחרים שלו ברשות, כמו מוחמד דאחלאן, יכול להיות שיש לו תחושת כוח פוליטי".
לטענתו, כל נושא האנרגיה ברצועת עזה, ובכלל זה גם החלטת הקבינט, הוא אך ורק עניין של יריבות פוליטית גרידא. "אנחנו יכולים לעמוד בהוצאה על החשמל בעזה, זה לא סכום גבוה בשבילנו" אמר, "אבל זה הופך לבעיה פוליטית פנימית. כי איך הממשלה תסביר שאבו מאזן לא מוכן לממן וישראל מוכנה לממן? ולכן הקבינט החליט מה שהחליט".
"כמובן שגם חמאס לוקח חלק במשחק הפוליטי" הוסיף, "הוא נאבק על התמיכה של האזרחים, הוא יודע שכתוצאה מהדברים האלה הוא מאבד כוח. זה נכון שבידם הכוח הצבאי, אבל אסור לשכוח שהוא לא גוף שמנוכר לציבור. להפך, הוא חלק מהציבור. אפילו משטרים דיקטטוריים לא יכולים לפעול בלי תמיכה ציבורית".
דוגמה נוספת לצורך בתמיכה ציבורית גם מצד שלטון חזק, הראה ברום במצרים וירדן, מדינות איתן יש לישראל שלום ולאחרונה נוצרו אינטרסים אזוריים משותפים לשלוש המדינות. "למה אין משהו רשמי פורמלי שמתקיים, והכל רק 'מתחת לשולחן'?" אמר, "כי במדינות האלה אין לגיטימציה ליצור קשר איתנו. וגם בסעודיה. למרות שבמדינות האלה יש דיקטטורה, עדיין חשוב להם להישמע לקול העם. השלטון לא רוצה למצוא את עצמו בסוף בחוץ, כמו מובארק"
החלטת הקבינט לצמצם את אספקת החשמל לרצועה, העלתה קריאות שמזהירות מעלייה במתיחות בין ישראל לחמאס. ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, אמר כי "מדובר בצעד שאיני יכול להבין, פגיעה כזו בתשתיות היסוד ברצועת עזה, תביא להחמרת המשבר ההומניטרי שגם ככה פוקד את הרצועה". לטענתו, על ישראל לפעול לשיפור רמת החיים ברצועה, בוודאי אם לא מדובר בצעד הקשור לביטחון האזור. "צמצום אספקת החשמל לרצועת עזה לא רק שפוגע אנושות בתושבי הרצועה, אלא גם מעלה את הסיכוי להתלקחות או הסלמה באזור", הסביר שוסטר.
לטענת ברום, הפסיכולוגיה שמאחורי ההחלטה הישראלית קשורה באופן ישיר לאופן המחשבה והפעולה של שלטון חמאס. לדבריו, "חמאס מניחים שכדי למנוע את החרפת המצב, השחקנים האחרים יעשו משהו בשביל עזה. כמו אחרי מבצע צוק איתן, כשחשבו איך לשקם את עזה. למה לקח לחמאס כל כך הרבה זמן להסכים לתנאי הפסקת האש? כי הם רצו להראות הישגים, ואכן הוחלט לתת ליותר סחורות להיכנס לרצועה. אחרי כל סיבוב כזה עושים כל מיני דברים כדי לגרום למצב להשתפר".
