תוצאות הבחירות הכלליות בבריטניה מורות שכדברי מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין, "הפוליטיקה השתנתה, והפוליטיקה לא חוזרת לקופסה שבה היא הייתה בעבר". הלייבור זכתה להצלחה מרשימה, מדהימה אפילו ביחס למה שהיה צפוי לה עם עם ההכרזה על הבחירות ועד לפני חודש. הלייבור אמנם לא זכתה ברוב בבית הנבחרים, אבל הגדילה את כוחה ב-31 מושבים, בעוד שהשמרנים איבדו 12 מושבים, ואת הרוב שהיה להם בבית הנבחרים הקודם.

הבוחרים בבריטניה הצביעו לתקווה לעתיד והפנו עורף למדיניות הצנע, החנק והקיצוצים של השמרנים. במניפסט הבחירות שלה, הבטיחה הלייבור להשקיע יותר בשירותי הבריאות, בבתי הספר, בהשכלה הגבוהה ובטיפול בקשישים, ולהגדיל מסים על משקי הבית העשירים ועל תאגידים גדולים. עוד התחייבה המפלגה להחזיר את תחום אספקת המים ואת מסילות הרכבת לבעלות ציבורית.

מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין מגיב להכרזה על תוצאות הבחירות 9.6.17 (צילום: Dominic Lipinski/PA via AP).

תוצאות הבחירות בבריטניה מורות על הצורך להוציא מסמך דומה למניפסט הלייבור גם בישראל.  מניפסט שידבר לבוחרים ולא יתחנף אליהם, שייתן הצעות ברורות ומפורטות, כולל הצעות רדיקליות, ושלא ינסה לטשטש את ההבדלים בין המפלגות.

בתקופה של אי-שוויון גדול ומתרחב בהכנסה ובעושר בישראל, אנחנו צריכים כלכלה שפועלת למען המשפחות העובדות, שכירים ועצמאיים, שפועלת למען כל האזרחים והתושבים ולא רק למען אלו למעלה. אנחנו צריכים מנהיגות בישראל שתאמר לאלפיון ולמאיון העליון, למעמד המיליארדרים, שאי אפשר להמשיך כך, שהם לא יכולים להמשיך ולקבל את הכל.

בתחום הכלכלי, שולטת היום בישראל קואליציה של כלכלנים ניאו-ליברליים, המשתפת פעולה עם אוליגרכית הון-שלטון.  מולה קיים רוב אזרחי, שאני מעריך ששותפים בו בין מיליון וחצי לשני מיליון אזרחים, שנפגע ולא מ מסכים למדיניות הכלכלית שהפכה אותם לעבדי חוב, שנקעה נפשם מהמציאות הקיימת, שזו לא המדינה והחברה שבה הם רוצים לחיות, שהמנהיגים אותה מובילים לכיוונים משיחיים מסוכנים, משרתים קבוצות לחץ אינטרסנטיות, חושבים לטווח הקצר, ואינם פועלים למען העם.

את הרוב הזה אפשר לראות במצטרפים לתנועות כמו 'דרכנו', 'נשים עושות שלום', במפגיני מנדלבליט בפתח-תקווה, ובמחאה החברתית של 2011. במצביעים הצבעות מחאה ואין ברירה למפלגות  מרכז, כמו 'שינוי', 'הגמלאים' ו'יש עתיד'.  אלא שהרוב הזה מבוזר, ואימפוטנטי מבחינה פוליטית. בין השאר, מכיוון שאין לו בסיס ערכי ומעשי מגובש ואין לו קורפוס רעיוני מגובש ומשותף. במצעים של גופים אלו נראה הרבה מילים יפות, הצעות אמורפיות, ושום דבר ממשי. קשה מאוד לזהות במצעים אלו בסיס רעיוני ומעשי לפעולה פוליטית בישראל.

מפגינים מול ביתו של היועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט בפתח תקוה (צילום: פלאש90)

אפשר וצריך להוציא מסמך דומה למניפסט הלייבור גם בישראל,  במיוחד על רקע השאלות הקיומיות העומדות על הפרק הן בתחומים המדיניים-ביטחוניים והן בתחומים הכלכליים-חברתיים. מניפסט שייתן בסיס ערכי מוגדר עם תשובות ברורות לשאלות הקיומיות העומדות על הפרק, שבדומה למניפסט של הלייבור, יגדיר מטרות כלכליות-חברתיות ויוסיף עליהן חזון ציוני ומטרות פוליטיות וחברתיות ברוח מגילת העצמאות.  מניפסט שיסמן דרך לגופים האזרחיים החדשים שהוקמו בשנים האחרונות, ולמפלגות קיימות.

מניפסט שייתן תשובות ברורות, לדוגמה:

• מדיניות של דו-קיום, של שתי מדינות לשני הלאומים בארץ ישראל המערבית (לדוגמה, במתכונת קונפדרציה), במקום מדיניות התפשטות על בסיס אמוני-משיחי.
• עצירה מוחלטת של ההתנחלויות, משולבת עם תמריצים לחזרה לגבולות הקו הירוק.
• מדיניות של 'אפס סובלנות' כנגד 'נוער הגבעות' והתומכים בהם, יד קשה נגד ארגונים גזעניים ומיליציות פרטיות. ענישה והפסקת התמיכות לכל גוף הקורא להריסת מסגדים, לפגיעה בפלסטינים ובערבים אזרחי ישראל.
• ביטול כל הטבות המס והטבות אחרות הניתנות כיום לתושבי השטחים והעברתם לתושבי הפריפריה בישראל.
• עצירת כל ההשקעות, התקציבים, המענקים, והעברות הכספים הניתנים ישירות ובדרכים עקיפות למוסדות ולארגונים פרטיים וציבוריים בשטחים. בכלל זה למועצות אזוריות, למועצות מקומיות, לעיריות, למחלקה להתיישבות, למועצת יש"ע וכו'.
• קביעת מגילת העצמאות כחוקה ובית המשפט העליון כמפרש המוסמך היחיד שלה.
• שמירת האופי הערכי, התרבותי הפלורליסטי של המדינה היהודית תוך הפרדת ההלכה ממוסדות השלטון, וחופש פולחן דתי לכל אדם ולכל קבוצה. השבת תהייה יום החופש השבועי, עברית (וערבית) תהיינה השפות הרשמיות, אפשרות לנישואים וגירושים אזרחיים, תחבורה בשבת, בתי עלמין אזרחיים וכו'
• הפסקת העברות הכספים, ישירות ובדרכים עקיפות, וביטול הטבות מס ואחרות למוסדות ולארגונים דתיים וחרדיים, פרטיים וציבוריים כמו הגרעינים התורניים, ארגונים העוסקים בחזרה בתשובה, ואחרים.
• צמצום מהותי בתכניות לימודים אקדמאיות לחרדים הכוללים הפרדה מגדרית, ובתקציבים לישיבות, והשקעת הכספים בלימודי ליבה בעולם החרדי ובתכניות לימוד ותמיכה ליוצאים לחופש מהעולם החרדי.
• מדיניות מיסוי הדואגת לרוב האזרחים ולא למיעוט, במקום מדיניות המיסוי הנוכחית הנותנת הטבות מס וקיצוצי מס לעשירים על חשבון הורדת הוצאות הממשלה למעמד הבינוני ולעניים.
• מדיניות המגינה על האזרחים מבעלי ההון הגדולים, מהתאגידים הבינלאומיים הגדולים ומהתעמרות מהממשלה.
• שיתופי פעולה עם התעשייינים בוני המשק שמקימים מפעלים, מייצרים מוצרים, ומחדשים חידושים, ופעילות תקיפה נגד טייקונים ופיננסיירים הממנפים את עצמם לדעת על חשבון כספי אחרים.
• מדיניות של תמיכה ועזרה לבעלי עסקים קטנים.
• ייזום בנית עשרות אלפי דירות להשכרה בדמי ‏שכירות סבירים לכל נפש ולטווח ארוך, תוך הצעת אפיק השקעה בטוח ‏לחוסכים לפנסיה ולגמלאות.
• הכנת תוכנית אב למשק האנרגיה שתכלול בין השאר שימוש מירבי במקורות אנרגיה מתחדשים בעיקר סולאריים, שימוש מירבי במקורות אנרגיה מקומיים ועידוד פיתוח שדות גז קטנים ובינוניים.

ולכל אלו שיאמרו כי מסמך כזה יהיה משול להתאבדות, שיקראו למחבריו "סמול", או "בוגדים" – כדאי שיביטו על ברני סנדרס בארה"ב, על עמנואל מקרון בצרפת, וכמובן על ההישג המרשים של הלייבור בבריטניה.  נראה שקצה נפשם של המצביעים מהמערכת הקיימת, מפוליטיקאים ש"מורחים" את התשובות, שנותנים תשובות אמורפיות לבעיות אמתיות, שמתנהגים קורקטית "כמו שצריך" ולא עושים את מה שצריך.