למי מאתנו לא מוכרת החוויה, להגיע לים ביום קיץ חם ופתאום להרגיש תחושה צריבה מעיקה. כבר לא מעט שנים שהמדוזות מהוות מטרד בחופי הרחצה הישראלים והורסות ללא מעט א.נשים את הרחצה והנופש. לקראת עונת הרחצה שנפתחה לא מזמן והמדוזות שכבר כעת ניתן לראות ולהרגיש בחופים, שוחחנו עם ד"ר הדס לובינסקי, ביולוגית ימית וחוקרת במכון לחקר ימים ואגמים, כדי ללמוד על המדוזות ועל הדרך לאשש ולהפריח תפיסות ודעות קדומות בקשר אליהן.

הפרק בחברים בו מוניקה נעקצת ממודוזה וצ'נדלר מסייע לה

מי הן בעצם המדוזות המגיעות לחופינו?
מדוזות הסוכך (דמוי פעמון) שייכות למערכת הצורבים וקרוביהם הם האלמוגים ושושנות הים. בים התיכון יש כעשרה מינים של מדוזות סוכך. חלק מהמדוזות הן מינים מקומיים וחלק מהן הינם מינים מהגרים, שהגיעו לים התיכון מים סוף לאחר פתיחת תעלת סואץ בשנת 1869. אגב, מינים אלו נקראים מינים לספסים ע"ש פרדיננד דה לספס הצרפתי שהגה וניהל את כריית התעלה. חוקרים רבים טוענים כי הגירה זו היא אחת מהתופעות הביוגיאוגרפיות החשובות ביותר בזמננו. נכון להיום ידועים חמישה מינים של מדוזות סוכך שהיגרו לים התיכון.

ד"ר הדס לובינבסקי קניפל בהפלגה לניטור מדוזות (צילום באדיבות המצולמת).

מאז אמצע שנות השמונים אנו עדים להופעתם של נחילים גדולים של מדוזות בחודשי הקיץ. החוטית הנודדת, כמו שאר המינים המהגרים המצליחים, מצאה נישה אקולוגית מתאימה ונוחה למחייתה והיא מצליחה לגדול ולהתרבות, ונכון לעכשיו לא נראה שיש משהו שיכול לעצור אותה

מלבד החוטית הנודדת ישנם עוד מינים של מדוזות סוכך שהיגרו כמו הקסיופאה אנדרומדה, פילוריזה מנוקדת, כוכבנית ועוד יחד עם מינים מקומיים כמו המדוזה המצוייה והאורליה הכחולה.

חשוב לציין שהמדוזה היא אחד מבעלי החיים היפים, האלגנטים והמיוחדים הקיימים בעולם והיא ומופלאת מבחינה אבולוציונית. מדובר בחיה שהצליחה להתאים את עצמה לסביבתה באופן מדהים, וכמעט לא עברה שינוים אבולוציונים לאורך 500 מיליון שנים. מאובנים של מדוזות מאותה התקופה, נמצאו דומים להפליא למדוזות בנות ימינו.

מתי מגיעות המדוזות לארץ? 
עד שנות ה-2000 היו מגיעים לארץ שני נחילים הראשון ביולי והשני באוגוסט, אך ב-15 שנה האחרונות מגיע לארץ רק נחיל אחד והוא נשאר בארץ, בערך 4 שבועות. כבר כעת ניתן לראות מדוזות רבות לאורך החוף, אך הנחיל שמגיע בשנים האחרונות באמצע יוני טרם נצפה, אך הוא יגיע לחופינו בזמן הקרוב. הנחיל צפוי לעזוב את הארץ באמצע יולי לערך.

האם כל המדוזות צורבות?
רוב המדוזות צורבות. לחלקן ארס שפגיעתו אינה קשה, ולאחרות ארס שפגיעתו היא סכנת חיים. סביב האיבר המצוי במרכזו של הסוכך/הפעמון נמצאות זרועות הציד של המדוזה ולעיתים זר נוסף של זרועות ציד על גבי הסוכך עצמו. הארס של המדוזות משמש אותן להגנה ולציד. בים התיכון אין מיני מדוזות סוכך שארסן מהווה סכנת חיים ממשית, אולם, גם צריבה של חוטית נודדת עלולה להשאיר חוויה לא נעימה לאדם שנפגע.

חוטיותת נודדות בחוף בתל אביב (צילום: shutterstock).

מה כדאי לעשות כדי להתמודד עם צריבת המדוזה?
הארס שהמדוזה מזריקה הוא חלבון, ולכן כמו כל חלבון אחר כאשר משנים את תנאי הסביבה שלו, למשל ה-PH, הוא מפסיק לתפקד. לכן שפיכת חומץ או שתן על אזור הצריבה אמור לשבש את פעול הארס. לאחר הצריבה יש למרוח אלוורה או כל קרם מרגיע אחר שיכולים להקל במידה על הכאב, כמובן במידה ומדובר בתגובה אלרגית קשה או מספר רב של עקיצות רצוי לפנות לטיפול רפואי. הדבר הנכון שניתן לעשות בתקופה שהנחיל נמצא בחופינו הוא דבר ראשון להתעדכן מה מצב המדוזות בים: יש היום פרויקט של "דגל המדוזה"- כאשר הוא מונף, דגל סגול, הדבר אומר שבמים יש הרבה מדוזות ואז עדיף להמנע מכניסה למים ולחסוך את המפגש הלא נעים. במידה ואין דגל או מציל, פשוט להסתכל סביב ולראות מה המצב. ניתן גם להתעדכן באתרי המדוזות השונים שבאינטרנט.

האם לשפשף חול על האזור מקל על הכאב?
לשטוף את אזור הצריבה במי ברז או לשפשף אותו בחול הוא טעות נפוצה אך בעצם, פעולה זו עלולה לגרום לתאי ארס שעדיין לא התפוצצו להתפוצץ ולמעשה להחמיר את הצריבה.

מה בעצם צורב אותנו כשאנחנו מרגישים צריבות אך לא רואים מדוזות?
הרבה פעמים יש "מים צורבים", שזה כאשר המים צורבים אך לא ניתן לראות מדוזות בפועל. הרבה אנשים חושבים שמדובר בביצי מדוזות, אך למעשה מדובר בזרועות ציד שקופות שניתקו ונתלשו מן המדוזות.

האם ישנם עוד נזקים לאדם מלבד צריבות?
החוטית הנודדת גורמת לנזקים רבים ולא רק לאנשים הרוחצים בים. הנחילים המגיעים לקרבת החוף נכנסים לתוך בריכות הקירור של חברת החשמל, ופוגעות בפעולת הטורבינות, סותמות את המסננים של מתקני התפלת מי הים, קורעות את רשתות הדייגים ועוד.

האם המדוזות חיות באזור החוף ולכן מורגשות בתקופת הנדידה?
נחיל מדוזות כולל לעיתים מאות אלפי פרטים ומצוי ברובו בעומק הים. מספר המדוזות המגיעות לחופים הוא זעום, שהרי מדוזה שהגיעה לחוף סופה למות. המדוזות הנסחפות לחופים הן ברובן בוגרות והשלימו כבר את מחזור הרבייה שלהן והעמידו צאצאצים.

הסיבה המדוייקת למה נחילי המדוזות כאן עדיין, לא הובהרה מדעית. יש הטוענים שחלק מהסיבות הן בגלל שינויים אקלימיים וזיהום הים שנותן יתרון לבעלי חיים ג'לטיניים על פני דגים, דייג יתר ע"י האדם, בנייה מואצת של מתקנים בים המשמשים כמשטחי התיישבות לשלב הראשוני והישיב של המדוזה ועוד. תהה הסיבה אשר תהה, את הנעשה אין להשיב.

ניתן להתעדכן בקצב הגעת המדוזות לארץ בדף הפייסבוק משמר המדוזות