הממשלה יוזמת הרחבה של המקצועות המזכים במענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים ובוגרי השירות הלאומי. לרשימה צפויים להתווסף מקצועות נדרשים בתעשיה כגון מלגזנים ונהגי רכב כבד, עובדי כוח עזר בבתי החולים וכן מקצועות טיפול פיזיים וקהילתיים לקשישים ולאנשים עם מוגבלויות. העבודה בתחנות הדלק, לעומת זאת, צפויה לרדת מרשימת העבודות המועדפות. יוזמה נוספת הכלולה בתיקון לחוק היא הכפלת המענק לעובדים בבניין ובחקלאות שימשיכו לעבוד לאחר תום ששת החודשים הנדרשים לקבלת המענק. אתמול (ראשון) הפיץ המוסד לביטוח לאומי את תזכיר התיקון לחוק הביטוח הלאומי להערות הציבור בנושא, ולאחר מכן הוא יובא לאישור הממשלה והכנסת.

עבודות מועדפות הן עבודות בלתי מקצועיות ברובן, שחיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי המועסקים בהן במשך חצי שנה לאחר שחרורם זוכים במענק חד פעמי מהמדינה בסך 9,550 ש"ח. מדובר במקצועות בהם זוהה חוסר בידיים עובדות או רצון למשוך צעירים ישראלים אליהן כגון מפעלי תעשייה ובתי מלאכה, אתרי בנייה, בתי מלון, אתרי גידול חקלאיים ובתי אריזה, סיעוד ותחנות דלק. לפי נתוני הביטוח הלאומי, 14,930 חיילים משוחררים קיבלו את המענק בשנת 2016. כמחצית מהם (50.1%) עבדו בתחום התעשייה, ו-16.7% עבדו בתחום המלונאות והתיירות.

עבודה מועדפת – תמונת מצב 2016 (גרפיקה: אידאה).

בתחום התעשייה מוצע להכניס לרשימת העבודות המועדפות גם תחזוקת מכונות, מחסנאות ומלגזנות, וכן את מקצועות האריגה והאשפרה בתחום הטקסטיל (אשפרה הוא שם כולל לשלבי העיבוד הסופיים של בדים). על רקע המחסור מחסור בנהגי כלי רכב כבדים, המהווים מרכיב עיקרי בהובלה במדינה, יתווספו לרשימת העבודות המועדפות גם נהגי רכב משא כבד וטרקטורים במפעלי תעשיה, בתי מלאכה, אתרי גידול חקלאיים ובתי אריזה.

בתיקון לחוק מוצע לתמרץ עובדים שיבחרו להתמיד בעבודות בבניין ובחקלאות, באמצעות הכפלת המענק לאחר 18 חודשי עבודה. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי בענפים אלו מועסק מספר רב של עובדים זרים, והממשלה כבר הכירה בצורך ליישם בהם צעדי מדיניות ולהפעיל כלים לצורך עידוד תעסוקת ישראלים בענף. בהצעה מצוין כי למרות שענפים אלו נכללים כבר כיום בחוק, הרי ששיעור החיילים המשוחררים המגיע לענפים הללו נמוך יחסית לענפים אחרים הנכללים בחוק (9.9% בחקלאות ו-6.9% בבנייה – נ.כ.). מאחר שבענפים אלו נדרשת עבודה פיזית קשה, נכתב בהצעה שיש "הגיון מקצועי בהגדלת מענק העבודה המועדפת המשולם לחיילים המשוחררים אשר יבקשו לעבוד בתחומים הללו".

התיקון לרשימה מרחיב גם את טווח המקצועות השיקומיים והטיפוליים שיזכו במענק. בעוד כיום כוללת ההגדרה שבחוק טיפול וסיוע לאדם עם מוגבלות בביתו, במוסד לביטוח לאומי מבקשים להרחיב את ההגדרה לעבודה בליווי והדרכה של אדם עם מוגבלות בביתו, ולא רק סיוע בביצוע פעולות היום-יום. כמו כן מוצע להחיל את הזכות למענק על עבודה עם כל אדם עם מוגבלות, ולא רק עם מי שקיבל היתר להעסקת עובד זר כפי שקובע החוק כיום. תיקון זה יאפשר לתת מענה לציבור גדול יותר של אנשים עם מוגבלויות שאינם מעוניינים להעסיק עובד זר או שאינם עומדים בתנאים להעסקתו, כך שיוכלו לקבל סיוע. בנוסף, יותר חיילים משוחררים יוכלו לפנות לעבודות מסוג זה.

בנוסף מוצע להכיר גם במקצועות או תפקידים של סיוע חברתי ושיקומי במסגרות סיעודיות טיפוליות ושיקומיות המתוקצבות או מפוקחות על ידי משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות. על פי התזכיר מדובר מדובר במסגרות המשוועות לכח אדם איכותי, והכנסתן לקטגוריה של עבודה מועדפת יכולה להיות פיתרון ממשי עבורם ועבור האוכלוסייה המטופלת בהן.

גם עבודה ב"כוח העזר" בבתי חולים צפויה להיכלל ברשימת העבודות המועדפות, וזאת בין היתר מתוך תקווה כי המענק יעודד חיילים משוחררים להיקלט במקצועות אלה, ולהזרים אליהם כוח עבודה צעיר ואיכותי. אנשי כוח העזר בבתי החולים מסייעים לצוות הרפואי בחלוקת מזון לחולים, רחיצתם ופעולות מעטפת ולוגיסטיקה במחלקות בתי החולים.

מתדלקים בסולר (צילום ארכיון: יוסי זמיר \ פלאש 90)

התיקון המוצע מבקש לבטל את העבודה בתחנות דלק כעבודה מועדפת. מדובר בענף השלישי בגודלו בשדה העבודה המועדפת – ב-2016 עבדו 14.4% ממקבלי העבודה המועדפת בתחנות הדלק, ולפי התזכיר עמד הסכום הכולל של המענקים שקיבלו על 21 מיליון ש"ח. לפי התזכיר, בעת חקיקת חוק הביטוח הלאומי הועסקו בענף הדלק בעיקר עובדים זרים, ותכלית ההכרה בעבודה בלתי מקצועית כעבודה מועדפת הייתה לעודד חיילים משוחררים לעבוד בענף זה. ואולם כיום לא מועסקים כלל עובדים זרים בתחנות דלק, ונראה שעובדים ישראלים השתלבו בו היטב בשנים האחרונות. עד מצוין בדברי ההסבר כי כיום מעדיפים רוב הנהגים, כך שרבים מן החיילים המשוחררים מועסקים בחנויות הנוחות ולא כמתדלקים בפועל. לסיכום נכתב כי "ענף הדלק התייצב בשנים האחרונות ואינו זקוק עוד לתמיכה ממשלתית."

יצוין כי בתחילת 2014 יזמו שרי האוצר והרווחה דאז יאיר לפיד ומאיר כהן את הוצאת העבודה בתחנות דלק מרשימת העבודות המועדפות, וזכו בתגובה לקמפיין אגרסיבי מטעם חברות הדלק. בסופו של דבר המהלך לא יצא אל הפועל.