"ב-2013 הייתי מעורב במאבק של 'נגב טקסטיל' בשדרות" סיפר לי לפני כשבוע ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני). "זה היה מפעל פרטי קטן שהעסיק 50 עובדים. היה ברור שאם המפעל לא יעסיק את העובדים האלה, אין להם לאן ללכת. המפעל היה פחות או יותר מאוזן, בלי הפסדים גדולים. העברת המפעל לאנרגיית גז יכלה לשפר מאוד את שורת הרווח שלו. משרד הכלכלה בראשות נפתלי בנט לא הסכים לסייע למפעל בנושא הזה. המפעל נסגר, העובדים פוטרו ורבים מהם מובטלים עד היום" אמר בר-לב (מערכת "דבר ראשון" פנתה לשר בנט לקבלת תגובה לדברים, לכשתתקבל נצרפה).

ח"כ עמר בר-לב במתחם השכרת המשרדים בו פועל מטה הבחירות שלו ברמת החייל, יוני 2017. (צילום: עמר כהן).

יש להניח שזכויות עובדים ומאבקים כלכליים חברתיים אינם הנושאים הראשונים שעוברים בראשם של קוראינו כשהם שומעים את שמו של עמר בר-לב. בר-לב בעל העבר הצבאי – אלוף-משנה בדימ. ומפקד סיירת מטכ"ל בעברו – שהיה גם מנהל ובעלים של חברות טכנולוגיה עלית, מתקשר יותר לנושא המדיני והבטחוני. אולם בראיון מקיף ל"דבר ראשון", אותו הגדרנו מראש כראיון "כלכלי חברתי" לרגל התמודדותו על תפקיד יו"ר מפלגת העבודה, בר-לב מתעקש כי התגייסותו לטובת עובדי המפעל בשדרות מאפיינת את עמדתו ופעולותיו בארבע שנות חברותו בכנסת.

"כשאני נכנסתי לכנסת הנושא של הפנסיות לא עניין אף אחד" אומר בר-לב. "הצעירים לא רואים את הפנסיה שלהם באופק והמבוגרים נמצאים בשלב שכבר קשה לתקן ולשנות. יחד עם חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני) הגשתי הצעת חוק להקמת קרן פנסיה ממשלתית שתהיה מעין רשת הגנה לאלו שלא יכולים ויודעים להתמקח עם חברות הביטוח. זו בעצם האוכלוסיה החלשה שחברות הביטוח גבו מהם דמי ניהול אסטרונומים".

בר-לב סבור, עם מידה של צדק יש לציין, כי הצעת החוק שהגיש יחד עם בירן אילצה את הממשלה להוביל לרפורמה בנושא הפנסיה שכוללת מסלול של שתי קרנות פרטיות הפועלות תחת דמי ניהול נמוכים ומפוקחים ומהוות קרנות "ברירת מחדל" עבור חוסכים שלא בחרו בקרן פנסיה בעצמם. "הצעות נוספות שהיו בהצעת החוק שלנו התקבלו בסוף כתקנות מטעם המפקחת על הביטוח, כמו הניתוק של התגמול לסוכן הביטוח מגובה דמי הניהול. זה צעד שמשנה את חוקי המשחק בענף".

עמדותיו הכלכליות של עמר בר-לב

על הכלכלה הישראלית: "התחזקה מאוד אבל המדינה לא ניצלה את זה כדי להגדיל את ההוצאה האזרחית".

על הורדת המיסים של כחלון: "מתנגד להורדת מסים. צריך להגיע למיצוי תקרת ההוצאה"

עם כל הכבוד למפעלים במצוקה וקרן פנסיה ממשלתית, הנושא שבו בר-לב מרגיש בבית, הוא ככל הנראה תקציב הביטחון. כשהוא עובר לדבר על הנושא הזה גם שפת הגוף שלו, המשדרת ריחוק מסויים ומתינות ברגיל, מתעוררת לחיים.

"ביחס לתקציב הביטחון, ספציפית, ברור שיש מה לעשות כדי לנהל אותו בצורה הרבה יותר נכונה", קובע בר לב בפסקנות. "אני לא מדבר על השומנים הפנימיים. תר"ש גדעון (התכנית הרב-שנתית אותה מוביל אייזנקוט לשנים 2015-2019 – ע. כ.) והפעולות של הרמטכ"ל הנוכחי לצמצום תקני קבע מטפלים בנושא הזה".

עמדתו של בר-לב מפתיעה מעט על רקע עברו הבטחוני, כיוון שהוא מאמץ את עמדת האוצר ביחס לתקציב הביטחון: קיצוץ מערך הקבע והגברת הפיקוח על צה"ל. בר-לב מציע פיקוח פרלמנטרי בעוד אגף תקציבים מבקש לקבל לידיו את ניהול התקציב, כפי שהוא מנהל עבור כל משרדי הממשלה.

"כשאתה שואל אותם (את צה"ל – ע. כ.) באישורי התקציב מה מתוכנן לקרות עם ההרשאה להתחייב (הרשאה להתחייב היא סכום מוגדר בתקציב המדינה שמאפשר לגופי הממשלה לחתום על עסקאות שחורגות מהשנה התקציבית המאושרת – ע.כ.), על אילו עסקאות עתידיות אתם מתכננים לחתום, אז הם אומרים 'אנחנו לא יודעים. כשנדע נבוא לקבל אישור'".

"אז מגיע הרגע שבאמצע השנה, כשהעסקה כולה תפורה, מגיעים לועדת חוץ וביטחון עשר דקות לפני שחותמים עליה כדי לקבל אישור. כך היה עם עסקת המטוסים. יום לפני שהעסקה אושרה בקבינט הגיעו אלינו לועדה שנאשר רכישה נוספת של 12 מטוסים. מה אתה יכול להגיד? באים הקצינים עם המצגות, אומרים חיוני, חיוני, חיוני. מה תעשה, תגיד לא?" אומר בר-לב, וניתן להרגיש את התסכול בקולו.

"אני הגשתי הצעת חוק", אומר בר-לב, "שעל פיה אני דורש משר הביטחון שיגיע לועדת חוץ וביטחון לקבל א' על הפרויקטים הגדולים, אני הגדרתי כפרויקטים שעולים על 500 מליון שקלים, שנמצאים על הכוונת. כך שאנחנו נוכל לדון בהוצאות האלה, כרשות מפקחת, מבעוד מועד. בשיטה הנוכחית מגיעים אלינו אחרי שהכל כבר סגור והבעיה כבר נוצרה ואין איך להתמודד איתה".

לדבריו, אין לו אשליות שהצעת החוק שלו תעבור. אך הוא מדגיש שאופן הפעולה הנוכחי פגום. "לממשלה, וגם לועדת חוץ וביטחון של הכנסת אין כלים לניהול ופיקוח ארוך טווח על התקציב הזה".

ח"כ עמר בר- לב בכנס שלום עכשיו, יולי 2015. היה ממקימי שלום עכשיו בשנות ה-70', וכן הקים את תנועת 'אחרי!' לפעולה עם נוער טרום גיוס בשנות ה-90'.  (צילום: תומר ניוברג/ פלאש 90).

הסטארט-אפ של בר-לב: מהלומות ימין-שמאל

כשהמעלית נפתחה בקומה החמישית של בניין המשרדים ברמת החייל נכונה לי הפתעה. מטה הבחירות של בר-לב לא דומה לאף מטה בחירות שראיתי. מתוך משרד קטן במתחם משרדים להשכרה בסגנון wework, מנהל בר-לב את מסעו. את המטבחון וחדרי הישיבות המעוצבים בגימור חדשני אמור היה בר-לב לחלוק עם סטרטאפיסטים ובעלי מקצועות חופשיים, אך כרגע הוא השוכר הראשון והיחיד במתחם. לדברי בר-לב בחר בהשכרת משרד במתחם עבודה משותף כי גילה שזו אופציה זולה יותר שתאפשר לו להתרחב תוך כדי הקמפיין.

בר-לב מפתיע, ואולי גם מעט מאכזב, כאשר הוא מאמץ לעצמו מספר עמדות הנטועות בימין הכלכלי העמוק. כמו לדוגמא, התנגדות למכסי מגן על חקלאות ישראלית. עמדה זו מפתיעה במיוחד על רקע היותו יו"ר שדולת החקלאים בכנסת.

"אני נגד מכסי מגן" אומר בר-לב, "אבל המדינה צריכה להחליט אילו ענפים היא רוצה לטפח ואת הענפים האלה היא צריכה לסבסד ולהשקיע בהם. השוק בישראל הוא קטן מאוד. כמעט בכל עונה אתה תוכל למצוא איזשהו גידול שבשוק אחר באירופה או במזרח התיכון אפשר להשיג בזול יותר. אתה עושה יבוא עגבניות לעונה אחת והשוק הישראלי קורס. אם העיקרון היחיד זה חופש המסחר והמחיר הנמוך אז באמת החקלאות תיפול".

"עכשיו העלו לחקלאים את מחיר המים" קובל בר-לב, "אבל אתה לא יכול לגדל בננות בעמק הירדן או תפוחים באצבע הגליל במחיר של 1.8 שקלים. המדינה צריכה במקומות מסויימים להוריד את מחיר המים ובמקומות אחרים לסבסד את מחיר המים. אפשר להגיד אנחנו לא רוצים לגדל בננות, אבל בסוף אנחנו רוצים ליישב את עמק הירדן ואת אצבע הגליל. את התוצאה של המדיניות הזו אנחנו רואים, את ההגירה השלילית מהאזורים האלה".

עמדותיו הכלכליות של עמר בר-לב

על החקלאות: "מתנגד למכסי מגן. המדינה צריכה להחליט אילו ענפים היא רוצה וצריכה לסבסד ולהשקיע בהם".

על יעד הגרעון: "היעד הנוכחי הוא נמוך מאוד. כשיש למדינה עודפי מסים היא מנצלת אותם להקטנה נוספת של הגרעון וזו שגיאה".

עמדה כלכלית ימנית נוספת שנראה שדבקה בבר-לב היא תפישת הקטנת החוב הלאומי של ישראל באופן חיובי. "זו הצלחה ללא ספק", הוא אומר כשאני שואל אותו לדעתו על נתוני החשב הכללי שהתפרסמו לאחרונה, לפיהם החוב הלאומי של ישראל ירד לשיעור של 60.5% מהתוצר. "השאלה מה עושים עם ההצלחה הזו", הוא מסייג.

גם בנוגע לגיל הפרישה לנשים תופש בר-לב עמדה מפתיעה, שמאגפת, ככל הנראה, את שר האוצר הנוכחי מימין. "גיל הפרישה לנשים צריך לעלות בהדרגתיות ל-65" הוא עונה לשאלתי בנושא. "בסופו של דבר צריך להגיע לשוויון בין נשים וגברים".

בר-לב תומך בקיומם של כללים פיסקאליים מחייבים, כדוגמת כלל ההוצאה (סעיף בחוק הקובע את גודל ההעלאה המקסימלי של תקציב המדינה במעבר משנה לשנה – ע. כ.) והנומרטור (סעיף בחוק אשר מגביל את התחייבויות הממשלה העתידיות לפי הערכות אגף התקציבים – ע.כ.). "הרי ממה נבעו הדברים האלה?" שואל בר-לב ועונה: "אין מסורת שלטונית ולכן היו פריצות של התקציב. זה נכון שתהיה מדיניות ושיהיו כללים שמכוונים אותה. בוודאי שצריך להציב יעד לגרעון. השאלה היא מהו היעד הרצוי. היעד הנוכחי הוא נמוך מאוד וגם אותו הממשלה לא מנצלת".

"כשהגידול הטבעי של האוכלוסיה עומד על כמעט 2% בשנה אז כלל הוצאה שמאפשר הגדלת התקציב ב-2.5% מייצר למעשה גידול אפסי בתקציב. בוודאי שצריך להעלות את כלל ההוצאה. לכמה? 3%? 3.5%? 4%? זה כבר תלוי במצב המשק באותו הרגע, בתחזיות לשנה הקרובה וכו'."

עמדותיו הכלכליות של עמר בר-לב

על כלל ההוצאה: "זה נכון שיהיה כלל שמכווין המדיניות. צריך להעלותו. לכמה? 3%? 3.5%? 4%? זה כבר תלוי במצב המשק".

על ההוצאה לשירותים חברתיים: "להגדיל ההוצאה ולהגיע פחות או יותר לממוצע ב-OECD".

הכלכלה חזקה, האזרחים מוחלשים

אם יש בשורה לשמאל הכלכלי בישראל הוא בהיווצרותה של מוסכמה בין המתמודדים על הנהגתו – ההוצאה האזרחית של הממשלה נמוכה מדי, והשירותים החברתיים שהממשלה מספקת לאזרחיה רחוקים מלהיות נאותים. גם בר-לב סבור שהנתונים המעידים על איתנותה של הכלכלה הישראלית אינם משקפים את מצבה של החברה.

"יש את המציאות הכלכלית ויש את המציאות החברתית. מבחינה כלכלית מדינת ישראל היא מדינה חזקה. אפילו יאיר לפיד לא הצליח לקלקל את כלכלת ישראל למרות שהוא ניסה," הוא אומר בסרקזם. "השאלה הגדולה היא השאלה החברתית, מי רואה את התוצרים של הכלכלה החזקה הזו. המדינה לא ניצלה את התחזקות הכלכלה כדי להגדיל את ההוצאות האזרחיות אלא צמצמה את ההוצאות האזרחיות".

"אחת השגיאות במדיניות של שר האוצר כחלון היא שהוא לא ניצל את גביית היתר של מסים ולא הגיע למיצוי התקציב. את גביית היתר ממסים צריך להשקיע בתשתיות חברתיות בתחומי החינוך והדיור, אבל כחלון הלך לכיוון של הפחתת מיסים. הכיוון היה צריך להיות הפוך: לא להוריד מיסים ולהגיע למיצוי של ניצול תקרת ההוצאה".

עומר בר-לב, ביוגרפיה (גרפיקה: אידאה)

בכמה צריך להגדיל את ההוצאה האזרחית?

"היעדים הנורמטיביים צריכים להיות פחות או יותר הממוצע ב-OECD ובוודאי לא מתחת לזה. אני לא אומר 20% מעל לממוצע, ואני לא חושב שאפשר לעבור לכך שהממשלה תהיה 38% מהתמ"ג (זהו פחות או יותר המצב כיום – ע. כ.) ל-45% מהתמ"ג )חלקן הממוצע של ממשלות מדינות ה-OECD מתוך התוצר של מדינותיהן עמד ב-2015 על 45.4% – ע.כ.) מהיום למחר. אבל ההוצאה האזרחית צריכה לעלות ובוודאי שלא לרדת". בר-לב הוא תומך נלהב בהעלאת קצבאות הנכים לשכר מינימום "בלי קשר אם הנכה עובד או לא עובד", הוא מדגיש.

בר-לב סבור שאחת מהסיבות לאי השוויון החברתי קשורה במערכת המיסוי בישראל. "המיסים העקיפים הם המיסים הכי לא שוויוניים. לא צריך להסביר שאחד המיסים הכי לא חברתיים זה מע"מ ובוודאי כשמדובר במע"מ המושת על כל המוצרים כולל מצרכי יסוד. המיסים העקיפים הם על הגב של כולנו".

כמו רבים אחרים בר-לב מאמין שהדרך לצמיחה של המשק הישראלי עוברת דרך כניסה מסיבית של שני ציבורים מרכזיים לתוך שוק העבודה: גברים חרדיים ונשים ערביות. התהליכים האלו מתרחשים לאיטם בשנים האחרונות, אך בר-לב מוטרד מכך שמבנה התעסוקה בימינו משלב עובדים אלו בשכר נמוך ובפריון נמוך. בר-לב לא מהסס לפתוח בנושא זה חזית, דווקא מהסוג שמועמדים לראשות הממשלה נזהרים ממנה.

"המפלגות הדתיות מנסות לעצור את התהליך של שיפור מערכת החינוך החרדית ולצערי נתניהו נגרר אחרי זה" אומר בר-לב. "כשמדובר בחברה הערבית, אין שם התנגדות להעברת תקציבים ממשלתיים לקידום ההכשרה המקצועית. עם האוכלוסיה החרדית זה הרבה יותר מורכב כי יש התנגדות פוליטית של ההנהגה החרדית למהלך כזה".

מחולצי מטוס אייר פרנס שחולצו מחוטפיהם באנטבה בנחיתה בארץ, יולי 1976. בר-לב היה קצין בסיירת מטכ"ל באותה תקופה ופיקד על אחד הצוותים שהשתתפו במבצע. (צילום: משה מילנר/לע"מ).

"נתניהו מקדם פה מדיניות ניאו-ליברלית כי כבר עשרים שנה הוא בשלטון כראש ממשלה או כשר אוצר", אומר בר-לב לקראת סיום פגישתנו. "למפלגת העבודה יש נקודת תורפה משמעותית אל מול זה: בנושאים החברתיים אין לה דגלים יחודיים שמאפיינים אותה. שהבן אדם ברחוב יכול להגיד שהוא בעדם או נגדם. אחד המהלכים שאעשה אם וכאשר אבחר לראשות המפלגה הוא להקים צוותים שינסחו את המדיניות של המפלגה בנושאים האלה. יכתבו ניירות עמדה מפורטים ומנומקים שהמפלגה תציג לבוחר".