פרופסור יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל בעבר ויו"ר האגף הבינלאומי של בנק ההשקעות הענק ג'יי.פי מורגן בהווה, רואה את הכלכלה הגלובלית מתא הטייס כבר כמה עשורים. פרנקל, בוגר אוניברסיטת שיקגו, הידועה כמעוז הכלכלה הניאו-ליברלית, היה בשנות ה-80 היה כלכלן בקרן המטבע העולמית. ב-1991 מונה לנגיד בנק ישראל, תפקיד בו שימש עד שנת 2000. בזמן המשבר הכלכלי של 2008 היה סגן יו"ר חברת הביטוח AIG העולמית, חברה שהתמוטטה והולאמה על ידי ממשלת ארה"ב.

בדברים שאמר אתמול (רביעי) בכנס הרצליה ניתן אולי לזהות את המשבר העמוק שעברו הקונספציות הכלכליות המקובלות, כמו גם את הפתרונות שמציעים להם קברניטי הכלכלה העולמית. למרות הביקורת הנוקבת שנשמעת בשנים האחרונות על תהליכי הגלובליזציה ותפיסת העולם השוק החופשי, פרנקל מביע אמון מלא בשיטה הכלכלית שבעיצובה לקח חלק פעיל בעשורים האחרונים.

פרנקל מסמן את המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב-2008 כנקודה קריטית בכלכלה העולמית אשר ממנה כתגובה למשבר החלה התנהגות "לא קונבנציונלית" שממשיכה עד היום.

"ב-2009, אף נגיד של בנק מרכזי לא היה מאמין שבכנס הרצליה ב-2017 עדיין נדבר על הריביות הנמוכות. עשינו עקיפה קטנה לכאורה שהורדנו את הריביות, אבל אנחנו כבר כמעט 10 שנים בשטח לא קונבנציונלי. כל מי שחי היום והוא בן 28 או פחות אף פעם לא חווה כלכלה של ריבית גבוהה או אינפלציה. המצב התודעתי הוא שונה וזה יכול ליצור מצב של נורמליזציה. החינוך של מי שינהל את הכלכלה הגלובלית אינו נכון, ועלול לייצר קשיים כאשר הקונבנציונלי יחזור. כשאתה 10 שנים בשטח לא קונבנציונלי, אתה שוכח מהו הקונבנציונלי. כל עוד אדם זוכר מהו המצפן ושזה מעקף, ולא פרדיגמה חדשה" אומר פרנקל ומביע את משאלת ליבו, לפיו התקופה שחוות כלכלות העולם היא סטייה קטנה בפרויקט הגלובליזציה.

המשבר שהתחיל ב-2008 הביא חלק ממדינות שרצו להמריץ את הכלכלה שלהן להגדיל את ההוצאה שלהן בצורה משמעותית. פרנקל הזהיר ואמר "תזכרו שכבר היו להם חובות ולכן יש גבול." פרנקל מתייחס לתקופה בה הבנקים המרכזיים הורידו את הריבית קרוב לאפס. " אם הייתם שואלים כלכלנים האם הם מודאגים מריבית קרובה לאפס הם יגידו שלא – כי זאת התרופה, זה מעשה קצר טווח ונחזור אחר כך לנורמה".

עם חלק מאבחנותיו של פרנקל קשה להתווכח. ריסון האינפלציה המשתוללת, שהייתה חלום הבלהות של כל דמוקרטיה מערבית, נתפס כתפקיד המרכזי של הבנקים המרכזיים במהלך המאה ה-20. היום, להבדיל, נאבקים חלק מהבנקים על הגעה ליעד אינפלציה של 2%. הטענה המרכזית שלו, לפיה המציאות הכלכלית שנוצרה היא "סטיית תקן" של הגלובליזציה, נתונה לוויכוח.

"אנחנו צריכים לשמור על שווקים פתוחים. גלובליזציה היא דפוס חשיבה, קונספט של פתיחות רעיונית, היא לא קשורה למחסומים אלה להסרת מחסומים" אמר פרנקל בהמשך דבריו. את דבריו סיכם ואמר " אנחנו שומעים על הגנתיות (על שווקים מקומיים, י.א) והרוע של גלובליזציה. אני חושב שמילים יכולות להרוג, וגם צריכות להיות להם משמעות. אף אחד לא יגיד לך שהוא נגד סחר" אמר פרנקל, "כולם רוצים להיות מהמגנים, אף אחד לא רוצה להפחית הגנות כדי לפגוע בחלש. אבל השאלה היא איך".

 מרכז הכלכלה העולמי נע למדינות המתפתחות

אחד השינויים המרכזים עליהם הצביע בדבריו הוא עלייתן של כלכלות המדינות המתפתחות על רקע המשבר. "ב-1990 כשהייתי כלכלן בכיר ב-IMF (קרן המטבע הבינלאומית, י.א.) שאלנו לאן העולם הולך" סיפר פרנקל. "היה מספיק לדעת על שלוש קבוצות: ארה"ב, יפן ואירופה. להכיר אותם סיפק ידע על שני שליש מהתפוקה העולמית. היום הסיפור שונה, והם מפיקים רק שליש ממנה. סין ב-1990 יצרה 4% מהתפוקה העולמית והיום היא כמעט חמישית מהייצור העולמי. בשנת 2000 רק 5% מהייצור של אירופה הלך לסין והיום זה 21%".

"בעשרים השנים האחרונות, מרכז הכבידה של הכלכלה הגלובלית זז אל המדינות המתפתחות. מה שייחודי במשבר של 2009 הוא שמרבית המדינות שהושפעו באופן דרמטי הן המדינות המתועשות, כאשר לעומתן המדינות המתפתחות התמודדו טוב יותר".

את הבעייתיות בכלכלת ארה"ב מסמן פרנקל בהתנהלותה הגירעונית. "משנת 2000 ניראה כי ארה"ב מתנהלת בצורה גירעונית במאזן התשלומים שלה. סין שמרו על מאזן חיובי תמידי ואירופה הצטרפה אליה לאחר המשבר ושומרת על מאזן חיובי. כל שנה ארה"ב מוציאה יותר ממה שהיא מקבלת, וזה אומר שארה"ב הופכת לבעלת חוב יותר מכל שנה". עם זאת, הציג פרנקל נתונים הרומזים לאספקט חיובי בהתנהלות האמריקנית, לפיהם אבטלה בארה"ב נמוכה בהרבה מזו שבמדינות האיחוד האירופי, אך סייג כי בין מדינות אירופה יש פערים גדולים בתחום.

"כששער הריבית ירד לאפס, ובפועל לשיעור שלילי במשך תקופה ארוכה, זאת סיטואציה שממריצה פעילות באיזשהו אופן מעוותת" אומר פרנקל. "הבנקים המרכזיים התחילו להשתמש בכסף נזיל ודרך לא קונבנציונלית. הם קנו נכסים ועוד. אם אני מסתכל על מאזן התשלומים של הפדרל ריזרווב (הבנק המרכזי של ארצות הברית) ביוני 2007 הוא עמד על 100 ועכשיו הוא עומד על 500. בשנה האחרונה הפד הפסיק להגדיל את מאזן התשלומים שלו זה עדיין גבוה. כך גם יפן. "

"כל בנק מרכזי בעולם מכוון היום בידיעה או שלא בידיעה לאינפלציה של 2% אחוז, מתוך מחשבה שגם אם  לא הגענו, נמשיך במה שאנחנו עושים. אבל אם אנחנו מתמקדים רק באינפלציה אנחנו עלולים לפגוע בשווקים הפיננסיים – היום אין תודעה של נורמלי כי עכשיו אין אינפלציה." 

השוק הגלובלי לקראת השלב הבא

על רקע חזרתו של הפדרל ריזרב למתווה העלאת ריבית, נראה שהשיח על עתיד השוק הגלובלי צפוי לתפוס תאוצה בתקופה הקרובה, כשיותר ויותר מדינות יצטרכו להחליט האם להמשיך בכלי הריבית האפסית והאם להגדיל את ההשקעה במטרה לעמוד ביעדי הצמיחה והאינפלציה.

דבריו של פרנקל, חבר מן השורה באליטה הפיננסית העולמית, מבטאים אולי את אחת התפיסות הדומיננטיות, לפיהן העשור האחרון היווה סטיית תקן מהקונספציות הניאו ליברליות שאפיינו את העשורים שלפניו, ולא תוצאה של כשל עמוק ומערכתי.