הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי בבריטניה, אנדי הלדני, הצביע השבוע על מגמה עולמית של ירידה בשכרם של העובדים מול הכנסתם של בעלי ההון, וייחס תהליך זה לשחיקת כוחם של איגודי העובדים. בנוסף, הצביע הלדני על עליה בשיעור צורות העסקה נזילות, ללא הסכמי שכר וודאות תעסוקתית.

בנאומו בברדפורד הסביר הלדני שמגמת שחיקת השכר מתרחשת מאז סוף שנות ה-70, אז הייתה העלייה הממוצעת בשכר הגבוהה ביותר בכל מדינות המערב. עם זאת, המשיך הלדני, מגמה זו תמוהה אל מול העלייה בפריון וברמות התעסוקה. "ברור ששחיקת השכר גבוהה מכדי להסבירה על ידי עלייה איטית מידי בפריון" אמר הלדני, והוסיף כי "שחיקת השכר מפתיעה עוד יותר, מכיוון שהיא מתרחשת במקביל לעלייה ברמות התעסוקה".

חסר בית ברחוב אוקספורד בלונדון (צילום: Elena Rostunova / Shutterstock.com).

רמת התעסוקה בבריטניה היא הגבוהה ביותר מאז שנת 1973, ועומדת כיום על 4.5% אבטלה בלבד. ובכל זאת, העלייה הממוצעת בשכר עומדת על 1.25% בלבד. נתונים אלו מנוגדים להגיון הכלכלי ה"מסורתי", לפיו רמות תעסוקה גבוהות גוררות עלייה בשכר, היות והמעסיקים מתחרים על כמות קטנה יותר של עובדים, ונאלצים להגדיל את השכר אותו הם מציעים בכדי לשמור על אטרקטיביות. במצב זה, נמצאים העובדים במצב נוח לדרוש העלאה בשכרם.

הלדני אמר כי הסבר לקיומם של שיעור תעסוקה גבוה ושכר נמוך עשוי להיות מבנה הכוח המשתנה בעולם העבודה. ה״אמת״ הכלכלית בדבר עליית שכר כתוצאה מעלייה בתעסוקה, מתבססת על ההנחה שהעובדים מסוגלים לדרוש העלאה בשכרם. הנחה זו מבוססת על קיומם של ארגוני עובדים המסוגלים לנצל את ה"היצע" הנמוך של העובדים כדי לכפות על מעסיקיהם הטבה בתנאים. עם זאת, כוחם של איגודי העובדים נמצא כיום בשפל היסטורי, ויכולתם לדרוש את ההטבות הללו מצומצמת ביחס לעבר.

בשיא מגמת התחזקות העובדים בסוף שנות ה-70 עלו המשכורות בארה״ב ב-13% בשנה. כיום, עליית השכר מתמצה ב-3.4%. נתונים דומים אפשר לראות בגרמניה ויפן. מדוע?

"יש כוח במספרים גדולים" אמר הלדני. "בשוק העבודה היום העובדים מופרדים בקלות גדולה יותר מאשר בעבר, ועשויים למצוא את עצמם מובסים ביתר קלות. במילים אחרות, שוק עבודה בלתי מאוגד עשוי להוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים."

עלייה בתפוקה, ירידה בשכר: תופעה עולמית מתמשכת

התופעה שבה הפריון עולה, המשק נמצא בקרבה לתעסוקה מלאה אך השכר נותר נמוך איננה תופעה בריטית בלבד. מאז המשבר הכלכלי ב-2008 נרשמו בחלקים גדולים מהעולם המערבי שיעורי אבטלה  לצד שכר נמוך. עפ"י דו"ח ארגון ה-OECD שפורסם השבוע, 2017 היא השנה השלישית ברציפות בה אחוזי האבטלה הממוצעים יורדים, אך השכר קפוא או יורד.

"למרות שהאבטלה מצטמצמת, רבים אינם מרגשים ביתרונות, היות והם נתקלים בקיפאון שכר ונותרים ללא קריירה בטווח הארוך" אמר אנגל גוריה, מנכ"ל ה-OECD. בכל מדינות המערב המתועשות ניכרת מגמה זו החל מסוף שנות ה-70, וביתר שאת מאז המשבר הכלכלי שהחל ב-2008. בגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, אחוז האבטלה הוא מהנמוכים ביותר בגוש היורו  – 3.9%, אך בשנה האחרונה השכר בה עלה ב-1.8% בלבד. כך גם ביפן, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, עם שיעור אבטלה של כ-2.8% ועליית שכר של 0.4% ב-2016.

הלדני קושר את שחיקתן ההולכת וגוברת של משכורות העובדים בירידה בכוחם של האיגודים המקצועיים. ללא מאזן הכוחות של העובדים מול המעסיקים, המושג באמצעות ההתאגדות, אין תוקף להנחה כי המשכורות יעלו יחד עם תעסוקה גבוהה

בארה"ב עומדת האבטלה על 4.3%, עם עלייה של 3.4% בשכר. עלייה זו היא זעומה לעומת מגמות העלייה ההיסטוריות בארה"ב. כך, בשיא מגמת התחזקות העובדים בסוף שנות ה-70 עלו המשכורות ב-13% בשנה.

הלדני התייחס בנאומו לעובדה כי המשכורות "אינן ממריאות מאז תחילת המיתון הגדול ב-2008". זה אמנם זיהוי נכון, אך יש לציין כי מגמת שחיקת השכר מתרחשת מזה עשורים. למעשה, מגמת צמצום משכורות העובדים, על אף הגדילה בפריון ולמרות תעסוקה מלאה, החלה כבר בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. לצורך ההשוואה, בארה"ב עמדה בשנת 2000 הגדילה הממוצעת בשכר על כ-9%, בשנת 2008 על כ-6% והיום על 3.4% בלבד.

שינוי ביחסי הכוחות בשוק העבודה: שחיקת העבודה המאורגנת

הלדני קושר את שחיקתן ההולכת וגוברת של משכורות העובדים בירידה בכוחם של האיגודים המקצועיים. בנאומו הסביר הלדני כי ללא מאזן הכוחות של העובדים מול המעסיקים, המושג באמצעות ההתאגדות, אין תוקף להנחה שהמשכורות יעלו יחד עם התעסוקה הגבוהה. זאת מכיוון שהמעסיקים מעוניינים להגדיל תמיד את רווחיהם על ידי תשלום המשכורת הנמוכה ביותר שאפשר להעסיק בה את העובד בהתאם לתנאי השוק.

ההנחה שהמשכורות יעלו יחד עם התעסוקה ללא לחץ מכוון אותו יוכלו העובדים להפעיל על המעסיקים מתבררת כשגויה. זאת, מפני שניתן בדרך כלל להחליף עובד יחיד בקלות יחסית, גם בזמנים של תעסוקה מלאה, ותמיד עדיף למעסיק להיפטר מעובד אחד הדורש העלאה מאשר להעניק אותה לו ולשאר חבריו. המעסיקים אכן מתחרים על העובדים המעטים על ידי העלאה מוגבלת בשכר אותו הם מציעים, אך עיקר התיאוריה הזו מבוססת על ההנחה כי יש תוקף לדרישותיהם של העובדים כציבור מאורגן, המחזיק בכוח מול המעסיקים.

עובדים (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

כוח זה נשחק בהדרגה בעשורים האחרונים בכלל מדינות המערב. ״בבריטניה ירד אחוז העובדים המאוגדים מ-38% בשנת 1990, ל-23% בשנת 2016״ הסביר הלדני, ״העובדה כי אחוזי ההתאגדות יורדים ככל שיורד גיל העובדים מצביעה על מגמה שלילית בשיעור ההתאגדות, וזו עלולה להמשיך ולרדת. כך למשל, אם אחוזי ההתאגדות יוסיפו לרדת בשיעור דומה לזה שאנחנו רואים בעשור האחרון, הם עשויים לצנוח לכ-10% תוך דור אחד".

בריטניה איננה לבד. בארה"ב עומד שיעור המאוגדים כיום על 10.7% לעומת 13.4% בשנת 1999, ובגרמניה ישנם כ-18.1% מאוגדים לעומת 25.3% באותם השנים. מגמה זו משותפת לכלל מדינות המערב, ומתקדמת בהתאמה לירידה בשכר הריאלי של העובדים.

אם נחבר יחד את העצמאיים, העובדים הזמניים והעובדים ללא קביעות, חלקם בשוק העבודה עומד על כ-43%. זאת לעומת הנתון המקביל בשנת 2000 שעמד על 39%. זוהי מגמה מתרחבת. אופיין של העבודות הנזילות מקשה על שיפור תנאי העובדים

יש לציין כי יוצאת הדופן היחידה במגמה זו היא מדינת ישראל. על אף צמצום משמעותי בהיקף חבריה עד לשנת 2006, נמצאת ההסתדרות מאז שנה זו במגמת צמיחה. כך, מאז 2006 הצטרפו להסתדרות כ-140,000 עובדים חדשים, ובצירוף המאוגדים בארגונים נוספים המספר גדול עוד יותר. עליית כוחה של ההסתדרות ניכרת בעלייה בשכר הממוצע במשק הישראלי.

שינוי ביחסי הכוחות בשוק העבודה: מבנה העסקה נזיל

בנוסף להיחלשות האיגודים המקצועיים, מציע הלדני הסבר נוסף לשחיקת השכר: עבודות נזילות. עבודות אלו מאופיינות בחוסר ודאות של העובדים לגבי שעות העבודה, השכר אותו יקבלו בסוף החודש ועתידם ארוך הטווח במקום העבודה. אחוז המשרות מסוג זה נמצא בעלייה בעשורים האחרונים.

"אם נחבר יחד את העצמאיים, העובדים הזמניים והעובדים ללא קביעות, חלקם בשוק העבודה עומד על כ-43%. זאת לעומת הנתון המקביל בשנת 2000, שעמד על 39%. זוהי מגמה מתרחבת" ציין הלדני, ובכך הצביע על מגמת ההתרחבות  של תנאי העסקה מסוג זה. עבודות אלו נוטות להיות בעלות שכר נמוך. "הירידה בשיעורי העובדים המאוגדים, העליה בהעסקה העצמית, עבודת קבלן ועבודה זמנית עשויים להצביע על כך שעולם העבודה הפך לנזיל יותר ובטוח פחות לעובדים".

עובדים במשרד (צילום אילוסטרציה / shutterstock).

אופיין של עבודות אלו מקשה על שיפור תנאי העובדים. זאת מכיוון שפעמים רבות לא קיימת הסכמה בין המעסיק לעובד על שעות עבודה קבועות או העסקה לאורך זמן. תנאים אלו מקלים על המעסיק לפטר עובדים אשר מראים נכונות להיאבק על זכויותיהם, ולמנוע מעובדיהם להתארגן. כך נמנעת מהעובדים האפשרות להיאבק על העלאת שכר, והמעסיקים יכולים להמשיך ולשלם שכר נמוך, על אף התעסוקה הגבוהה.

גדילה זו בצורות העסקה נזילות מהווה שינוי מהותי במבנה הכוח ה"מסורתי" בשוק העבודה, שעליו התבססה התיאוריה של גדילת השכר. כאמור, תיאוריה זו נשענת על ההנחה כי העובדים מחזיקים בכוח מספיק כדי לדרוש העלאות שכר. אך במסגרת צורות העסקה נזילות אלו, כוח זה מצומצם ביותר. כך, לא מדובר בשינוי טכני בלבד, אלא בשינוי במבנה הכוח לטובת המעסיקים, הגורר אחריו שחיקה ארוכת טווח במשכורות של השכירים, ומוביל למצב שבו נשללת מהעובדים היכולת לשפר את מצבם.