12,599 תלונות התקבלו בנציבות תלונות הציבור בשנת 2016 – כך עולה מהדו"ח השנתי של הנציבות שפורסם היום (שני). לפי נתוני הדו"ח, 30% מהתלונות הוגשו נגד מוסדות המדינה, 26% נגד משרדי הממשלה, 26% נגד השלטון המקומי ו-18% מהתלונות הוגשו כנגד גופים ציבוריים, כגון חברות תשתיות ותחבורה, מוסדות חינוך ומדע, קופות חולים ועוד. 36% מסך הפניות – 4392 במספר – עסקו בנושא השירות הציבור.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2016 פנו לנציבות 63 עובדים בבקשה להגנה על רקע חשיפת שחיתות. מתוך כלל הפונים, חמישה היו מבקרים פנימיים שטענו כי נפגעו בעקבות פעולות שביצעו כחלק מתפקידם. במהלך השנה נתן הנציב שישה צווי הגנה קבועים לעובדים חושפי שחיתויות, ועוד 19 צווי הגנה זמניים.

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, המשמש גם כנציב תלונות הציבור, אמר עם הגשת הדו"ח בכנסת כי "דוח הנציבות הוא חשוב כי הוא לא עוסק רק בענייני המדינה אלא גם בעוולות שמציקות ל'אזרחים השקופים' שאנחנו מנסים להביא מזור לבעיותיהם. המוסד תופס תאוצה משנה לשנה ואמון הציבור גובר בו עד כדי כך שאנחנו מקבלים תלונות גם מגורמי חוץ: מסוריה, ירדן וכווית."

נציבות תלונות הציבור מהווה כתובת עבור כל אזרח במדינה המרגיש כי זכויותיו נפגעו ע"י מוסדות המדינה, בין אם בשל יחס לא הוגן או שירות לקוי שקיבל. הפנייה לנציבות מהווה חלופה לפנייה לבית המשפט, שיתרונה בטיפול מהיר יותר, ללא עלות, ובכך שניתן לטפל דרכה גם בנושאים שאינם שפיטים. הנציבות פועלת כחלק ממשרד מבקר המדינה. להגשת פנייה באתר המבקר – הקישו כאן.

מספר הפניות לנציבות ב-2016 ירד באופן חד לעומת שנים קודמות, לאחר כמה שנים בהן עלה מספר הפונים באופן עקבי. זאת, על אף הרחבת האפשרויות להגיש תלונות באמצעות המדיה הדיגיטלית, לצד הלשכות ברחבי הארץ. לשם השוואה, בשנת 2015 התקבלו 14,977 תלונות ובשנת 2010 התקבלו 11,790 תלונות.

הגופים ששיעור התלונות המוצדקות לגביהם היה גדול מממוצע התלונות (29.1%) הם דואר ישראל עם 72.5% (עלייה של 3.5% מ-2015), רשות השידור הישראלית (בפירוק) עם 55.5%, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עם 45.4% (ירידה של 6.5% מ2015), רשות המיסים בישראל עם 44.9%, חברת החשמל לישראל עם 40.1%, משרד החינוך עם 36.2% ומשרד הכלכלה והתעשייה עם 35.6%.

דו"ח הנציבות מפרסם גם מי הם הגופים לגביהם התקבלו מירב התלונות, ללא קשר אם התלונה נמצאה מוצדקת. יחד עם זאת, ניתן להניח שתלונה כמוה חוסר שביעות רצון של האזרח מהגוף לגביו התלונן. עשרת הגופים לגביהם התקבלו מירב התלונות הם: המוסד לביטוח לאומי (1,102 תלונות), חברת דואר ישראל (681 תלונות), משטרת ישראל (504 תלונות), משרד המשפטים (399 תלונות), משרד הבינוי והשיכון ( 390 תלונות), משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (366 תלונות), עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל (366 תלונות), רשות המיסים בישראל (324 תלונות), משרד החינוך (322 תלונות), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (316 תלונות).

מספר שיא של חושפי שחיתויות שביקשו הגנה

בשנת 2016 התקבלו בנציבות תלונות הציבור 63 פניות של עובדים שטענו כי התנכלו להם במקום עבודתם על רקע חשיפת שחיתות, מהן חמישה של מבקרים פנימיים שטענו כי נפגעו בעקבות פעולות שביצעו כחלק מתפקידם. במהלך השנה נתן הנציב שישה צווי הגנה קבועים לעובדים חושפי שחיתויות, ועוד 19 צווי הגנה זמניים.

למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור הוקנתה סמכות להעניק צווי הגנה – זמניים או קבועים, לעובדים אשר הודיעו או סייעו לחשיפת שחיתות, ככל שהדבר נעשה בתום לב ועל פי נהלים תקינים, וככל שהם מועסקים בגוף עליו הם דיווחו – זאת במידה והמעסיקים נקטו נגדם צעדים פוגעניים בתגובה לחשיפה. המבקר שפירא ציין כי השנה נרשמה "עליית מדרגה בשיעור הפיצויים לחושפי שחיתויות, שנועד לסייע להם בעיקר בכל הקשור לסעד משפטי, דבר שמביא לעידוד חושפי שחיתויות לפנות אלינו"."

כך למשל במקרה של תובע עירוני בלשכה המשפטית בעיריית בת ים, שהתלונן כי לאחר שהתריע בפני גורמים בעירייה על פגיעה בעצמאות התביעה העירונית ועל התערבות סגן ראש העיר בעבודתו, הוחלט להזמינו לשימוע לקראת פיטורים. לעובד ניתן צו הגנה זמני, ובהמשך, לאחר שנערך בירור שהעלה כי פעל בתום לב, ועל פי הנהלים התקינים לדיווח על מעשה שחיתות והפרה חמורה של החוק והמינהל התקין – ניתן לו צו הגנה קבוע.

עם זאת, בשל הרעת יחסי העבודה החליט העובד שלא להמשיך לעבוד בעירייה. לפיכך קבע הנציב בצו ההגנה כי יקבל את מלוא פיצויי הפיטורין המגיעים לו, וכן פיצוי מיוחד נוסף בסך 40 אלף ש"ח.

במקרה אחר התלונן מנכ"ל חברה עירונית כי לאחר שסירב לקלוט לעבודה שתי פעילות פוליטיות שעבדו עבור ראש העירייה המשמש גם כיו"ר הדירקטריון בחברה, הוא זומן לשימוע לקראת פיטורין. לטענת החברה, ביקשו לפטרו בשל ליקויים מקצועיים שונים שעלו בעבודתו, בין היתר תשלום חורג שניתן לקבלן גינון.

ראש העיר אמנם הודה כי ביקש ממנו לקלוט את אותן עובדות, אשר עבדו עבורו בבחירות כרכזות קלפי, ונימק זאת בצמיחה הצפויה בפעילות החברה. אולם בנציבות הצביעו על כך שלא הביא לצמיחה המדוברת כל אסמכתאות, וכי בין טענות החברה למנכ"ל אף טענו כי החברה 'כמעט ואינה פועלת'. כמו כן ציינו כי לאחר שלא עלה בידו של ראש העיר להעסיק את העובדות בחברה העירונית, פעל למצוא לאחת מהן עבודה במתנ"ס, מה שמחזק את הסברה שלא טובת החברה עמדה לנגד עיניו אלא קידום עניינן של הפעילות.

הנציב ציין כי על אף הליקויים המסוימים בתפקודו המקצועי של המנכ"ל, לא עמדה החברה בנטל ההוכחה כי רק ליקויים אלו עמדו בבסיס ההחלטה לזמן אותו לשימוע. לפיכך נתנה הנציבות למנכ"ל צו הגנה קבוע, לפיו הוא ימשיך בתפקידו, תוך שמועמדים לרשותו כל האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו.

תלונה נוספת בה טיפל הנציב היא של עובד שהועסק כמנהל תפעול בחברה הכלכלית קריית שמונה, אשר גילה כי קבלן המקורב לראש העירייה ולמנכ"ל החברה זכה בכל המכרזים שפרסמה.

טרם פנה למבקר המדינה, התריע כנדרש בפני ראש העיר ומנכ"ל החברה על כוונתו לפנות למבקר ולמשטרה. לטענתו, מאז פניה זו החל מנכ"ל החברה להתנכל לו בדרכים שונות במטרה להביא לפיטוריו, בין היתר תוך ניסיון להפחית 18% משכרו, הפחתת 500 ש"ח ממשכורתו, ושינוי התפקיד שלו תוך 'השאלתו' לעירייה. מנכ"ל העירייה טען כי יחסי העבודה עם העובד היו עכורים מאז תחילתם, אולם הנציב אשר בחן את המקרה הורה על מתן צו הגנה קבוע למתלונן.