ועדת הכספים החליטה אתמול (שני) לדחות את ההחלטה בדבר עליה בגיל הפרישה של נשים לסוף שנת 2017. על פי הצעת החוק שנדונה ואושרה אתמול בועדה, העלאת גיל הפרישה לא תהיה אוטומטית כפי שנקבע בחוק הקיים, אלא תתאפשר רק לאחר אישור של הועדה. על פי המתווה הועדה תקים מבין חבריה וחברותיה צוות מיוחד אשר יפעל לגיבוש הצעה מוסכמת עם פקידי האוצר. ההצעה תועבר לשר האוצר והוא יצטרך להחזיר אותה לועדה עם המלצתו עד לראשון לספטמבר 2017. הועדה תכריע סופית בנושא עד לסוף 2017 והמתווה המוסכם יחל לפעול החל מינואר 2018.

גפני: "שר האוצר מגלגל את תפוח האדמה הלוהט של גיל הפרישה לפתחה של ועדת הכספים. כל עוד אין המלצת שר האוצר בעניין ולא התקיים דיון בנושא על כל השלכותיו, גיל הפרישה לא יעלה".  

הדיון בועדת הכספים הגיע על רקע הימנעותו של שר האוצר מלקיים את לשון החוק המחייב אות להציג את עמדתו בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים בפני וועדת הכספים עד ל-30 באפריל 2017. ועדה ציבורית מיוחדת בראשות מנכ"ל משרד האוצר המליצה לפני כתשעה חודשים להעלות את הגיל שבו נשים עשויות לקבל את קצבת הזקנה שלהן מ-62 ל-64 במספר פעימות לאורך ארבע שנים, אך שר האוצר נמנע מלהגיש את המלצות הוועדה הציבורית לוועדת הכספים או מלהגיש את עמדתו בנושא, כפי שמתחייב על פי חוק.

ייתכן שהמנעותו של כחלון מהצגת עמדתו קשורה בדעת המיעוט בוועדה: פרופ' רות בן-ישראל, נציגת ההסתדרות בוועדה הציבורית, התנגדה באופן מוחלט להעלאת גיל הפרישה לנשים ולקידום "שוויון" בינן לבין הגברים בנושא זה (גיל הפרישה לגברים הוא 67), בטרם הושוו תנאי העסקתן והתנאים הקשורים בעבודתן של נשים בכלל.

החוק, כפי שתוקן בשנת 2011, קובע כי העלאת גיל קבלת קצבת הזקנה מ-62 שנים יכולה להתבצע רק לאחר הגשת ההמלצה של השר, כאמור. בעקבות ההמלצה צריכה וועדת הכספים לקבוע את עמדתה ולאשר את ההעלאה. אך פקידות משרד האוצר, יחד עם גורמים במערכת הפנסיה ובביטוח הלאומי, דרשו לפרש את לשון החוק כאילו העלאת גיל הפרישה לנשים היא אוטומטית – גם אם שר האוצר לא הגיש המלצתו ומבלי שהוועדה תקבל החלטה אקטיבית בנושא. היו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בגיבוי הייעוץ המשפטי של הוועדה, דחו פרשנות זו מכל וכל. התיקון שנעשה אתמול מעגן את הפרשנות של גפני בחוק.

בדבריו בוועדה, גפני יצא נגד התנהלותו של שר האוצר בנושא כשאמר שהוא "מגלגל את תפוח האדמה הלוהט של גיל הפרישה, לפתחה של ועדת הכספים", והוסיף "כל עוד אין המלצת שר האוצר בעניין ולא התקיים דיון בנושא על כל השלכותיו, גיל הפרישה לא יעלה".  

ח"כ משה גפני וח"כ זהבה גלאון (צילום: פלאש 90).

לביקורת על שר האוצר הצטרפו חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) שאמר "איפה שר האוצר? למה הוא לא מגיע לפה? למה הוא מסתתר מאחורי הפקידים? כמה זמן ניתן להתחמק מהכרעה? עלינו כוועדת כספים להכריע בסוגיה בחקיקה משלנו". חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "יש כאן ניסיון של האוצר לבצע מחטף, מבלי שהשר עצמו הביע עמדה. המטרה של האוצר היא לגרור רגליים ואז שהגיל יעלה באופן אוטומטי. כל פעם שומעים שהשר מאוד חברתי ולא ייתן יד לפגיעה בנשים במקצועות שוחקים או מובטלות, אבל אז שומעים את פקידיו אומרים דברים אחרים. לא ניתן יד לפגיעה קשה בקבוצת הנשים הכי מוחלשות במשק", אמרה גלאון.

כאמור, המתווה עליו הוסכם בועדה נועד למנוע מצב בו הביטוח הלאומי יעלה באופן אוטומטי את גיל הזכאות לקצבת זיקנה. בנוסף ביקשו חברי הכנסת למנוע מצב בו גיל הפרישה עולה באופן אוטומטי לכלל הנשים ללא פיתרון לנשים העובדות במקצועות שוחקים ולנשים שפוטרו מעבודתן לקראת גיל הפרישה. על כך אמרה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (סיעת יחידה) "מאחורי המספרים האלה יש נשים מוחלשות, חלקן מועסקות בהעסקה פוגענית, עובדות קבלן. אם נצטרך נרים את המסך מעל הטענה של שר אוצר חברתי. לא ניתן יד להכנסה לעוני מחפיר של אותן נשים".

אורלי לוי-אבקסיס, ארכיון (צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל).

לוי-אבקסיס, דמות בולטת במאבק כנגד העלאת הגיל הפרישה לנשים, הציגה עמדה שעשויה לסמן את קו הפשרה העתידי בנושא: "כולנו יודעים שאחרי גיל 62 היכולת של אישה בניקיון להמשיך לעבוד לא קיימת ואז אתם גוזרים עליהן עוני. בואו נעשה דיפרנציאציה. לא ניתן שתהיה גזירה שווה. חלקן לא יכולות לחכות, וכבר מגיל 55 ממתינות לקצבאות הזקנה".

בסיום הדיון, לאחר אישור הצעת החוק בהצבעה בוועדה הודיע גפני כי בימים הקרובים הוא יפרסם את הרכב הועדה שעליה סוכם ואמר כי "בנושא כה כבד משקל לא יהיו מחטפים".