מי הם שוכרי הדירות בישראל? דוח של 'המועצה הלאומית לכלכלה' שהתפרסם אתמול (שלישי) שופך אור על שוק הדירות לשכירות בישראל. 1.7 מליון ישראלים חיים בכ-570 אלף דירות שכורות, ומשלמים ביחד כ-28 מיליארד שקלים בשנה. כ-90% מהדירות מושכרות בחוזה לשנה. כ-50% מהדירות השכורות נמצאות בתל אביב וירושלים והשוכרים מאופיינים על פי גיל, מצב כלכלי ומוצא.
בתחילת השבוע פרסם משרד האוצר תזכיר חוק שנועד להגדיל את היקף ההטבות הניתנות לבוני דירות להשכרה. בדברי ההסבר לתיקון החוק, מסבירים אנשי האוצר את הצורך בתיקון החוק הקיים, שלא הצליח להביא לבניה משמעותית של דירות להשכרה. כך שלמעשה, מדובר בשוק מבוזר מאוד, המתבסס על בעלי בתים פרטיים המחזיקים בדירה אחת או מספר דירות בודדות המיועדות להשכרה. עד כה, לא השכילה מדינת ישראל לחוקק חוקים המבטיחים שכירות הוגנת ויציבה. על רקע מציאות זו, מפרסמת המועצה הלאומית לכלכלה את הדוח המדובר, אשר מבוסס על נתוני הלמ"ס ומפרט מי הם שוכרי הדירות בישראל.
על אף שהדו"ח הוכן על ידי המועצה הלאומית לכלכלה, הוא אינו כולל אף נתון ביחס למחירי השכירות. העליה במחיר הדירות השכורות במהלך השנים האחרונות, הפערים בין מחירי השכירות בתל אביב לעומת הפריפריה והעלות הממוצעת לחדר או למטר יכלו להעמיק את ההבנה ביחס לשוק הדיור.
נכון לשנת 2015, כ-570 אלף משקי בית, המהווים 23.8% ממשקי הבית בישראל בישראל, חיו בדירות שכורות. זאת לעומת 67.6% ממשקי הבית החיים בדירות בבעלותם. שאר משקי הבית חיים בהסדרי דיור אחרים, ביניהם דיור ציבורי (2.3%), מעונות סטודנטים (0.7%) דיור מוגן (2%) והסדרים אחרים (4.3%). לשם השוואה בשנת 2003 חיו כ 19.8% בלבד ממשקי הבית בשכירות. כך שלמעשה, במשך 12 שנים, חלקם של השוכרים בשוק הדיור עלה בכ-4% מכלל משקי הבית. בשוק שהתנודות בו איטיות מאוד, מדובר בעליה משמעותית ביותר.
נתון מעניין נוסף המופיע בדוח מעיד על כך שעולי ברית המועצות לשעבר גרים בדירות שכורות בשיעור הגבוה משמעותית בהשוואה לשאר האוכלוסייה. נתון זה מובהק יותר כשמדובר בשכבות הגיל המבוגרות יותר. עם זאת גם בקרב צעירים בגילאי 30-34 שיעורם של שוכרי הדירות בקרב עולי ברית המועצות (50%) הוא גבוה משמעותית לעומת השיעור בקבוצת הגיל הזו בשאר האוכלוסיה (32%).
כשנבחנו חוזי השכירות מסתבר כי כ-90% מהחוזים נקבעים לשנה אחת בלבד. כ 2.7% מהחוזים נקבעים לתקופה הקצרה משנה וכ-6% לתקופות ארוכות משנה. נתון זה קשור להעדרו של שוק שכירות מפוקח שהיה מעודד יותר בעלי בתים להשכיר דירות לתקופות ארוכות יותר.
בחלוקה גילאית ניתן לראות כי בקבוצת הגיל 25-29 חיים בדירות שכורות. זו היא קבוצת הגיל בה שיעור המתגוררים בשכירות הוא הגבוה ביותר. נתון זה תואם את המאפיינים הסוציולוגיים הנהוגים בישראל ובעולם המערבי, שרכישת דירה נהוגה בו עם ההתבססות הכלכלית, ובשלב הקמת המשפחה בשנות השלושים המאוחרות. עם זאת, מפתיע לגלות כי שיעורי הגרים בשכירות נשאר גבוה יחסית גם בקבוצת הגיל 40-44, מתוכה 21.7% חיים בשכירות.
פילוח נוסף שבוחן הדוח הוא המצב הכלכלי של שוכרי הדירות. בעוד שהשכר הממוצע למשק בית החי בדירה שבבעלותו עומד על 23,100 שקלים בחודש, השכר הממוצע של משק בית בדירה שכורה עומד על 16,900 שקלים בלבד. משקי הבית שחיים בשכירות חיים בדירות קטנות יחסית לעומת מקביליהם החיים בדירות שבבעלותם. בעוד שמעל ל 60% מהדירות השכורות הן בנות עד 3 חדרים, יותר מ-70% מהדירות שבבעלות הגרים בהן הן בנות 3.5 חדרים ויותר.
תל אביב היא אלופת הדירות השכורות, כשכ-35% ממשקי הבית בתל אביב חיים בדירות שכורות. במחוז צפון רק 11% ממשקי הבית חיים בדירות שכורות. כשמביטים על עוגת הדירות השכורות. ניתן לזהות כי מחוזות תל אביב וירושלים לבדם מחזיקים ביותר מ-50% מכלל הדירות השכורות בשוק.
