שר האנרגיה, יובל שטייניץ, נשא דברים בכנס שארגון משרדו בשיתוף התעשיינים שהתקיים ביום שלישי האחרון, במסגרתם פירט את מאמצי משרדו להעביר את משק האנרגיה בישראל לשימוש מקסימלי בגז טבעי במגוון צורות. מבקריו טענו כי שיקולים כלכליים של בעלי הון ושיקולים תדמיתיים של הממשלה ביחס למתווה הגז, מאפילים על טובת האזרחים בעתיד. ללא תכנית אב למשק האנרגיה, הכיוון העתידי של המשק בישראל מוצמד לאינטרסים של הדוברים, ומתקשה להעמיד את טובת הציבור כשיקול מכריע.

במהלך נאומו, טען שטייניץ כי משוכנע שהמצב במשק האנרגיה משתפר במהירות ושמתווה הגז הוכיח את עצמו. "המונופול החל להישבר, חילצנו את לוויתן ואת כריש ותנין. חשמל שלנו מיוצר ב-60% מגז. כמות הפחם ירדה ב-50% בהשוואה ללפני שנתיים שלוש, וזה כבר משפר את איכות האוויר" אמר השר,"מי שיש לו כובע כבר יודע מה לעשות איתו".

שר התשתיות יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

בהתייחס למחיר הגז אמר, "מבקרי המתווה טענו שהמחיר בארץ יקר, איש לא יקנה גז ישראלי ב- 5-6 דולר. בפועל המחיר בישראל ללקוח הסופי, רק בבולגריה זול יותר, לפי השוואת האיחוד האירופי לתחנות כוח קטנות. יש חוזה יצוא לירדן, שיתממש ב2020, ויש מגעים עם טורקיה על הנחת צינור גז ישראלי אליהם, וכן מגעים עם יוון, קפריסין ואיטליה על מימון של האיחוד האירופי, על הנחת צינור הגז הארוך בעולם, שיגיע עד איטליה".

בפועל, יש לציין, המצב בשוק הגז יותר מסובך ממה שהציג השר. השוואת האיחוד האירופי נגעה ללקוחות קטנים, ולא לחברות חשמל בעלות היקף צריכה גדול, לגביהן לא פורסמו נתונים.

המונופול רחוק מלהישבר

מחיר הגז לחברת החשמל הגיע כבר ל-6 דולר ליחידת חום, וצפוי לטפס גם ל-7 דולר בשנים הקרובות. חברת החשמל הודיעה כבר שתנסה לפעול לפתיחת החוזה בשנה הבאה, ולא ב-2021 כקבוע כיום. בעלי מאגר תמר הביעוה התנגדות עזה להכרזה זו, לא מעט בזכות הרצון לשמור על מחיר גבוה לקראת הנפקת מניות בקרוב.

ראש הממשלה ושר האנרגיה אמרו בעבר כי אינם רוצים לפקח על מחיר הגז או לפתוח חוזים, כדי לעודד חברות נוספות לחפש גז בישראל, כך שמנגנון תחרותי יגרום להורדת מחירים בסופו של דבר. בינתיים, החברות לא מגיעות, ואף המכרז לחלוקת רישיונות חיפוש נדחה במספר חודשים עד נובמבר, בשל ביקוש מועט.

מתווה הגז מחייב את מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין, ואת ירידת אחזקות חברת נובל אנרג'י בתמר. גם כשתנאים אלו יתממשו סופית, הקשר בין קבוצת דלק של תשובה ונובל אנרג'י למאגר תמר, וגם למאגר לוויתן, הנמצא בפיתוח יוסיף להיות חזק.

עתיד משק הגז בישראל

השר שטייניץ, ובכירי משרדו, סיפרו בכנס על המאמצים הגדולים להגדיל את הביקושים לגז טבעי בישראל, בייחוד בתחבורה אך גם בחיבורי שכונות לצנרת הגז במקום למיכלי גז הבישול.

מנכ"ל תחנת הכוח הפרטית דוראד, אלי אסולין, בעברו בכיר בחברת החשמל, העריך כי בשנים הקרובות נזדקק לתוספת של 4,000 מגהוואט מותקן של חשמל, רובו מהחלפת תחנות מיושנות של חברת החשמל ומיעוטו בשל התגברות הביקושים במאות מגהוואט לשנה.

תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90).

גם אם אסולין צודק, וגם אם מאמצי משרד האנרגיה להגדלת הביקושים יעלו יפה, ויכללו חיבור של מאות מפעלים לגז טבעי, עולה שאלת הביקוש המצרפי, המגיע היום לכ-9 BCM ( מיליארד מטר מעוקב) לשנה, ומומחים מעריכים שתוך עשור יוכל להגיע ל15-18 BCM בתרחישים המירביים.

מדעני משרד האנרגיה מעריכים שבמים הכלכליים של ישראל ניתן למצוא עוד כ2,000 BCM של גז, כמות ש"גדולה" על המשק הישראלי, אשר רובו כבר "לכוד" בחוזים ארוכי טווח עם מונופול "תמר". הפתרון, כמובן, טמון ביצוא גז, ומכאן המאמצים להניח צינורות בפרויקטים מסובכים ויקרים מאוד.

האופציה הריאלית היחידה לייצא בשנים הקרובות היא למצרים, וזאת דרך הצנרת שתחובר מישראל לירדן וממנה למצרים בצינור שכבר קיים.  דווקא מתווה הגז הממשלתי מסייע "לנעול" את הצרכנים הישראלים למחיר גבוה יחסית, אף כי חברת אנרג'יאן היוונית, שהגישה תכנית פיתוח למאגרי כריש ותנין, מציעה גז בטווח המחיר של 4-5 דולר. כלומר, ללא התערבות משמעותית של המדינה, אם בסופו של דבר תתפתח תחרות של ממש במשק הגז, מי שייהנה ממנה יהיו לקוחות מחו"ל ולא הלקוחות בישראל, שתוספת הביקוש המצרפי שלהם תתקשה להצדיק לבדה פיתוח מאגרים נוספים, לרבות הצנרת.

בינתיים, הגז בישראל ימשיך להיות יקר יחסית, ותלוי בצינור אחד בלבד, שפגיעה או תקלה בו יכולה לגרום לנזק כלכלי כבד לכל המשק

ואולי הפתרון הוא בכלל אנרגיה ירוקה

איתן פרנס, מאיגוד חברות האנרגיה הירוקה בישראל, נשא אף הוא דברים בכנס, והאשים את משרד האנרגיה בהיעדר אסטרטגיה. "אין תכנית אב למשק החשמל, אנחנו מתנהלים כעיוורים בחשכה", טען. ביחס לגז טבעי אמר כי " נרצה או לא נרצה, העולם יהיה סולרי, הגז הוא דלק המעבר".

בכירי משרד האנרגיה התגאו בכך שבמכרזים האחרונים לתחנות כוח סולריות, העלות לקוט"ש הייתה נמוכה יותר מאשר ייצור חשמל בגז, וכי יש להם תכנית לפיתוח הספק של 6,000 מגהוואט עד שנת 2030 באנרגיות מתחדשות. העובדה ששעות הפעילות של תחנות אלו מוגבלות לפי שעות השמש ומזג האוויר, וכי אין בנמצא טכנולוגיה יעילה לאגירת כמויות גדולות של אנרגיה, הופכת, בשלב זה, את הייצור מאנרגיה נקייה לתלוי גיבוי של חשמל מאנרגיה מזהמת.

הרעיון המעניין בחזון של פרנס, הוא שתפקיד היצרנים צפוי לגדול במקביל לתפקיד חברת החשמל, ולא על חשבונה. החברה נמצאת בעיצומים  במחאה על הפגיעות המתמשכות בה מצד המדינה, בהיעדר רפורמה מוסכמת, ותוך מהלכי "רפורמה זוחלת" המוציאים את החברה מתחום ייצור החשמל צעד אחר צעד. כאשר הממשלה מסכימה על שימור מונופול חברת החשמל בנושא רשת החשמל, המעבר לאנרגיות נקיות, בעלות זמינות משתנה, צפוי להגדיל את הצורך בהשקעות ברשת, במתקני אגירת אנרגיה שמתאימים לייצור מבוזר, ולהציע לחברת החשמל אופק פעילות משופר, לעומת התבססות על גז טבעי.

דרושה תכנית אב

נורית גל, סמנכ"לית רגולציה וחשמל ברשות החשמל, רמזה בכנס כי תכנית אב למשק האנרגיה נמצאת בתהליך הכנה. מהלך אסטרטגי חשוב זה, צריך להיות פתוח לעיון הציבור ולביקורת של מומחים למשק האנרגיה מן הארץ ומחו"ל בכדי שיהיה ניתן לעצב תכנית המגדירה באופן ברור ככל שניתן את האינטרס הציבורי, ולא תכנית שמוטה לטובת האינטרסים של השחקנים השונים. בין אם מדובר במונופול הגז, המרוויח מיליארדים, או חברת החשמל, הנאבקת על קיומה ועליה רובץ חוב של עשרות מיליארדים, או היצרנים הזעירים של אנרגיה ירוקה, התלויים לחלוטין בהסדרות של המדינה והם הנפגעים המיידיים מהעיצומים בחברת החשמל.

שר האנרגיה יובל שטייניץ עם יו״ר נובל אנרג׳י צ׳ארלס דיווידסון (צילום ארכיון: מרים אלסטר / פלאש 90).

דרושה נקודת מבט משולבת המעמידה בראש את צורכיהם של אזרחי ישראל. העובדה כי במשרד האנרגיה ממשיכות להתקבל החלטות בעלות השפעה ארוכת טווח ללא תכנית אב ראויה בתוקף, מחזקת את כוחם של השיקולים של הצדדים השונים על חשבון האינטרס הציבורי.