האם יתכן שבמסגרת המדינה היהודית והדמוקרטית שקמה על אודי העשן והגחלים של מכונת ההשמדה הנאצית, המדינה שהוגדרה כביתו של העם היהודי, עוד בנשימותיה הראשונות היא ושליחיה פגעו בקדושת חייהם של בני אנוש, יהודים בני תימן ובני עדות אחרות, שהפכו לחיות ניסוי שחלקם שילם על כך בחייו? אכן ייתכן. ואלה הן עובדות שאנחנו לא מעכלים. דוחים מעצמנו, מדחיקים אל נקודה שחורה שהופכת יותר ויותר לפח אשפה שחור, שמכיל בתוכו לא מעט אירועים "דומים", שאפשר להגדיר אותם כאירועים שמאפיין אותם קו אחד ברור – "הפיכת חייהם של בני אדם מסוג מסויים ללא קדושים".  כלומר, מי שחייו אינם קדושים יכול להירצח מבלי שרוצחיו יתנו את הדין על כך, יכול להיפגע בכל מה שקשור לעוגני חייו כמו פרנסתו, דימויו.

במקרה ההוא הפכו חייהם ללא קדושים על מזבח המדע. במקרים אחרים, כמו בארוע של רצח הנער דני כץ, כשחייהם של 5 ערבים צעירים הפכו ללא קדושים, כשהם מושלכים אל הכלא למשך 30 שנה, כנראה ללא עוול בכפם, על מזבח תורן שינק אדים ראשונים של לאומנות, ויש כבר אדים כבדים באוויר גם על מזבח הבטחון, והרי אין קל מהמזבח הזה כדי לסמן את "הלא קדושים הבאים", ואלה שיבואו אחריהם, ואולי גם יום אחד מי שיציג ביקורת על מדינת ישראל, או חס ושלום על עמדותיה או גרוע מכך על מנהיגיה.

מושג ה"לא קדושים" אינו חדש. זה מושג שהשתמשו במשמעויות שלו בזמן גרוש ספרד, וגרושים אחרים, ויותר מכך, מותר היה גם לקטול חיי אדם, מבלי לתת את הדין, עד לא כל כך מזמן גם בארה"ב שהיא בית המקדש הליבראלי – דמוקרטי ניתן היה לקטול "לא קדושים" בגין צבע עורם ומעמדם. אני משוכנע שגם אותם רופאים פעלו תחת אותו מנגנון שמזבחו הוא המדע, לכאורה, כמו כדאי להקריב כמה קטנטנים ממעמד של הבלתי ניספרים, אבל נוכל להציל בעתיד הרבה אחרים, חשובים יותר. יכול להיות, וגם יכול להיות שהיה בזה אגו מדעי  – תחרותי של רופאים או בתי חולים או סתם פקידים. השאלה הנשאלת הינה – למה זה קורה לנו? לכולנו. תשובתי היא – זה קורה לנו מפני שאין בחברה הישראלית אווירה ערכית הנשענת על "ספר ערכים אחד" שכולנו מחויבים אליו. בעברית נקייה – היעדר חוקה אזרחית, חוקה שמסדירה את חייהם של כל בני האדם במדינה הזאת ואינה ניתנת לשינוי. היא חוצה תפיסות ימין או שמאל, חוצה מערכות ערכים דתיות, חוצה סמנטיקות כאלה ואחרות, היא כמו יהלום שאין חזק ממנו.  בהיעדר היהלום הזה, כל חירצוץ מצפצף בונה את הלא קדושים כאוות נפשו ובעיקר מיצי האגו והנפש שלו.

מושג הלא קדושים אינו מושג אלא מנגנון. פרוצדורה לאלה שפתם מחשבים, תהליך בשפת הפיסיקאים, תהליך שתחילתו בסמנטיקה תמימה לכאורה, כלומר, בהפקת מילים ומושגים לאוויר הציבורי, כמו למשל מושג ה"שמאלנים", או "שמאלן בזוי" (מזכיר לנו משהו?) או מושג "פושעי אוסלו", ועוד הרבה מושגים שבעיני לא מעט אזרחים בישראל הפכו כבר לכמעט עובדות. אפילו השמאלנים בישראל (רובם) חוששים להזדהות ככאלה. או ניקח למשל את "רצח רבין", שהפך ממושג המבטא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, למושג הפוך! (יש לא מעט אנשים שבאו אלי ואמרו לי: 'אני רצחתי את רבין!' בבחינת – המושג הזה כבר מבטא את ההיפוך לפגיעה בדמוקרטיה).

השלב השני הוא חיזוק המשמעות השלילית – פוגענית באותו ציבור (שהוא בדרך למעמד של "לא קדושים") על ידי מערכות תקשורת משוכללות, ולשם כך לימין למשל בישראל יש שש מערכות תקשורת מודפסות בעוד שלשמאל יש בקושי אחת שגם היא מתנשאת מזדקנת ומנותקת כמו עתון הארץ, שלא לדבר על פיטורי עיתונאים בישראל היום כמו דן מרגלית ומוטי גילת שהוא צדיק, נראה בלחץ נציגי המשטר. צריך להבין, שהלחץ אינו מופיע בדמות איום ברור וישיר. הלחץ מתבטא במסירת מידע "עתונאי – חדשותי" ליריבים בתקשורת, ובכך מייבשים את מערכת העיתון, שבלי ברירה מפטרת את בכירי כותביה. כך גם מסבירים לשאר העיתונאים – שומרי הסף לכאורה – מה פרוש שמירת סף. שמירת סף היא שמירה על ערכיו המצומקים של המשטר הנוכחי, ושלא תהיה טעות, כך תמיד היה, לכל פוליטיקאי בכיר היו עיתנואי חצר שקיבלו תמיד תיעדוף "מידעי" מרל"שים חסודים. זה היה תמיד, אבל בהיחבא, מתחת לשולחן, בתמורה לחיסולו הפוליטי של מישהו המוגדר כ"מפריע" לאותו פקיד(!), והציבור המסכן בולע ובולע את הדגים המסריחים, עד ש"ההם – המפריעים" הופכים ל"לא קדושים". בלי להרגיש. לזה קראו רבותינו "מדרון חלקלק", כלומר מדרון שלא רק שלא ניתן לעצור כשמחליקים בו, אלא גם לא מרגישים בכלל שמחליקים אל התהום.

ציבור שהפך לאוסף אנשים "לא קדושים", אפשר לשלול מהם במצבים מסוימים את חייהם, אפשר לשלול את פרנסתם, אפשר להגביל את מרחב פעילותם, את מרחב הדיבור שלהם, את מחשבותיהם, כתיבתם, והרי אנו כבר כמעט שם, שוב ושוב, ואין מתקן. ולכאורה הארועים הללו הם שונים, ולא כך. כולם מתקיימים על אותם יסודות.  אותם תהליכים, לפעמים הם מופיעים ברחב המדעי-רפואי, לפעמים במרחב המשטרתי,  הביטחוני והתקשורתי, עוד שניות בודדות גם באקדמי והנה לא רק שחוזר על עצמו אלא הולך ומתגבר.

השאלה היא למה?

מרכיב אחד של התשובה טמון בכך שאין למדינת ישראל חוקה ששומרת על ערכי היסוד האנושיים. אזרחיה. אין חיים לא קדושים. גם אויבי האומה זכאים למשפט צודק. כך גם כותב המאמר הזה לא ייפגע, למשל. אולי…

להציע עכשיו ניסוח חוקה לישראל דומה להצעה להפוך את הים התיכון לאגם מים מתוקים. מצד שני אנחנו חייבים להבין שהתופעות הללו הן אותן תופעות, ונקודת ההסתכלות עליהן חייבת להיות אובייקטיבית. אז אם לא חוקה – משהו קרוב לכך, משהו שייצור חומת ברזל לכל מי שינסה להפוך לאתגר הובר שכמעט חיסל את אחד המדענים החשובים בארה"ב – אופנהיימר – שניהל את פרוייקט פיתוח פצצת האטום האמריקאית כי הואשם כמעט בדעותיו הקומוניסטיות ובוגד בעם האמריקאי. אולי אנחנו חייבים חוקה "רזה" שלא ניתנת לשינוי, שהיא ברוח נביאי ישראל ולא ברוח הפרשנית של שרת משפטים לוקאלית. חוקה רזה אינה נוגעת לכל דבר, אלא רק לזכויות האזרח הישראלי.  יהודי ולא יהודי. תימני או פולני. "מפריע" או לא "מפריע" וכן הלאה.

על כן אנחנו חייבם להקים תנועה פוליטית חדשה. מפלגה אם תרצו, שכל מאווייה הוא שלילת האפשרות לקיומם של תהליכים "לא קדושים". תפעילו את דמיונכם ותראו שזה נוגע לכל דבר בישראל כולל כתפיסה אסטרטגית, מדינית, בטחונית ולבטח חברתית.

הכל.