ועדת העבודה והרווחה קיבלה הבוקר (שני) את את עמדת התאחדות חקלאי ישראל, ואישרה תקנות שישנו את אופן החישוב של הסכום שיותר לחקלאים לנכות משכרם של עובדים זרים המועסקים בחקלאות. לחקלאים הותר עד כה לנכות משכר העובדים הוצאות מגורים בסך של כ-125 שקלים בחודש ובגין הוצאות נלוות כ-92 שקלים. מעתה יגדל הסכום לכ-228 שקלים בחודש בעבור מגורים וכ-300 שקלים הוצאות נלוות.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – אלי אלאלוף (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

מנגד, הוצאו מדיוני הוועדה תקנות נוספות שהיו אמורות לעבור במקביל, שקובעות הקמת קרן אליה יופרשו כספי התנאים הסוציאליים להם מחויבים המעסיקים, קרן אותה יוכלו לפדות העובדים כשישובו לארצם. בנוסף, התקנות החדשות לא קובעות סטנדרט בסיסי של מגורים שבגינו ייעשה הניכוי.

ארגון קו לעובד העביר לחברי הועדה נייר עמדה ובו נכתב כי מניסיונם עובדים בחקלאות סובלים ממגורים בתנאים ירודים ורבים מהם משוכנים במבנים שלא נועדו מלכתחילה למגורי אדם – מחסנים ישנים, לולים, חממות וקונטיינרים של משאיות, פעמים רבות ללא אמצעי חימום או קירור, עם מטבחים מאולתרים ומסוכנים ומקלחות שאינן מוסדרות.

"התחשיב הכליל רכיבים אשר ידוע לנו, מביקורים תכופים בשטח, כי כלל אינם מהווים סטנדרט הניתן בפועל לעובדים, והתקנות אף לא מעלות – בהתאמה להעלאת הניכוי – את הסטנדרט הנדרש ממעסיקים" נכתב בנייר העמדה של קו לעובד, "כך, למשל, הוכללו בתחשיב מזגנים ודודי שמש, אשר אף הוגדרו בדברי ההסבר כ'הוצאה אפשרית'. כאמור, מביקורינו ידוע לנו כי עובדים רבים אינם זוכים למזגן ודוד שמש במגוריהם. התקנות מאפשרות לנכות מהם את עלות הרכיבים אשר כלל אינם נהנים מהם, ואינן מחייבות את המעסיק שניכה את הסכום הגבוה לתתם לעובדים". עוד ציינו, כי מדובר באפליית העובדים בחקלאות לעומת יתר העובדים הזרים בישראל בענפים אחרים, אשר מהם לא ניתן יהיה לנכות את 200 השקלים העודפים בגין הוצאות נלוות.

תקנות אלו, המיטיבות עם החקלאים, אמורות היו להיות מוגשות בחבילה אחת עם תקנות אשר יורו להקים קרן אליה יופקדו כספי הזכויות הסוציאליות שמחויבים המעסיקים לשלם לעובדים, וכן כספי הפנסיה – ושאותם יוכלו העובדים למשוך עם עזיבתם את הארץ. זאת בין היתר בשל ההפרות הרבות של דיני העבודה בענף, בייחוד בתחום תשלום הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות. לאור התנגדות הלובי החקלאי, משך שר העבודה והרווחה את בקשתו להצביע על התקנות בדיון שנערך בוועדה בסוף פברואר. אנשי הסגל המקצועי של המשרד הבהירו כי השר מתעקש שהתקנות יאושרו כחבילה אחת, אולם בפועל – הדיון מחר יהיה רק על התקנות המגדילות את היקף הניכויים שרשאים החקלאים לנכות למהגרי העבודה.

"העובד הזר מזדקן בתאילנד, הוא לא מזדקן בארץ. איזה סיבה יש בכלל לשלם לו פנסיה?" אמר בעבר יו"ר התאחדות האיכרים החדשה אברהם דניאל, "הפיקדון על מנת שהוא יעזוב את הארץ – העובדים הזרים התאילנדים עוזבים את הארץ ללא שום בעיה והם לא נשארים פה. מה הצורך לעודד מישהו, שבין כה עוזב?".

"מתברר, כי הפעם מועברות תקנות הניכויים לבדן – בלא תקנות הפיקדון, וכי השר נכנע ללחצי החקלאים" כתבו בקו לעובד, "לטעמנו, הדבר מהווה הפקרה מוחלטת של זכויות העובדים: לא זו בלבד שלא יזכו לקבל זכויות סוציאליות המגיעות להם מידי המעסיקים, עקב העובדה שהמדינה כושלת מהעברת תקנות שהחובה להתקינן נקבעה בחוק עובדים זרים בשנת 2000, אלא שכעת מסייעת המדינה למעסיקים להפחית עוד יותר את שכרם של העובדים החלשים ביותר בשוק העבודה".

שדה מלונים בכיכר סדום לאחר קטיף – תמונה המסמלת את מצבה העגום של החקלאות בישראל (צילום: דורון ניסים / צלם עצמאי. באדיבות תערוכת עדות מקומית).

ממשרד העבודה נמסר כי נושא תקנת הפיקדון נמצא בטיפול גורמי המקצוע וכי הוועדה צפויה לדון בהן כבר בשבועות הקרובים. יו"ר הועדה אלאלוף הבהיר כבר בישיבה הקודמת כי הוא תומך בתקנת הפיקדון, שלדבריו תעבור בוועדה – אולם אינו רואה מניעה כי התקנות יעברו בשלבים ולא במשותף.