בפרפרזה לשירו של אריק איינשטיין, "'כל אחד רוצה'… להיות ראש ממשלה", אני מציע אלטרנטיבה מהותית לדוקטרינה של מנהיגי מה שקרוי "המחנה החילוני", מחנה שרוצה לשמור על זכויותיו, לחיות במדינה דמוקרטית שלא כפופה לאידאולגיות דתיות הלכתיות ולאומניות המתבססות על ההלכה האורתודוכסית. חלק מהציבור החילוני חש, שעם כל רצונם של בני אדם מסוימים לכבד מסורות וחכמה יהודית עתיקת יומין, הרי שאין הם רוצים להיכפות על ידי פוליטיקה דתית.
אבל אזור המשגה הטראגי שלנו כחילוניים ודתיים ליברלים הוא שכל מי שמניף את דגל המחנה החילוני מכריז על עצמו כראש ממשלה לעתיד. בוז'י, פרץ, אבי גבאי, ברלב, לפיד – כולם מכריזים עצמם כראשי ממשלה לעתיד. כל מי שעיניו בראשו יודע שמחנה הימין הלאומני + החרדים + החרדל"ים + הלאומנים מנצחים את הבחירות. הם הרוב המאחד לאומנות עם דת שסוחף המונים. אף אחד מהמחנה החילוני לא יהיה ראש ממשלה. ביבי יודע זאת. ייתכן שביבי ייזרק בגלל החקירות, אבל זה לא משנה את המפה הפוליטית בישראל, אלא אם תפרוץ מלחמה נוראה שתביא למהפך, אבל ממש ממש לא מציע לבנות על זה.
האלטרנטיבה היחידה היא ללכת בעקבות האסטרטגיה הפוליטית של החרדים ולבנות מחנה חילוני דמוקרטי גדול, ללא רצון להנהיג את הממשלה, אלא להיות לשון מאזניים שבלעדיו אי אפשר להקים ממשלה. במילים אחרות: לא למפלגות שרוצות להמליך ראש ממשלה ולמנהיגים שרוצים "להושיע" אותנו כראשי ממשלה. על ידי הוויתור בשלב הראשון, על כס ראש הממשלה ולהחליף דיסקט ולומר: לא רוצים ראש ממשלה, רוצים לנצל את שיטת הממשל הדמוקרטית של בחירות יחסיות ולהקים ממשלה בה אנו החילוניים הדמוקרטיים נקבע את אופייה לטוב. בלעדינו לא יוכלו להקים ממשלה. מנהיגים כמו לפיד או מי שלא יהיה ממפלגת העבודה מרמים אותנו ביודעין או שלא ביודעין. אם יאמרו לציבור החילוני: "איננו שונאים את החרדים, אנחנו מאמינים שלא נצליח להיות ראש הממשלה, אבל אנו מציעים אלטרנטיבה יעילה מאוד להגיע לעיקר: קביעת פני המדינה, ללא הבטחה חסרת כיסוי ושחר לעת ההיא. סבלנות קהל בוחרים יקרה. נהיה מפלגת לשון מאזניים. תתנו בנו מבטחכם לאורך זמן. לא לשנה שנתיים, שלוש. לא יצליחו לכפות עלינו מלחמות מיותרות, לא לימודי דת בבתי ספר חילוניים, תקציבים לצרכינו, תוך כיבוד צרכי חרדים". ולמה אני מדגיש "תוך כיבוד צרכי החרדים…", כיוון שלא נצליח באמצעות חקיקה לשנות את דרכם יצוקת הבטון. אם האדמו"רים שלהם יאמרו להם לחיות על לחם צר ומים לחץ הם ישמעו לרבנים שלהם עם כל הסבל הכרוך בכך. גם איננו רוצים לכפות דרכי חיים. החיים יעשו להם מה שאנחנו לא נצליח. חלק גדול מהם שואף לחיים חפשיים. מי שמונע מהם זה המנהיגים שלהם ובוא נודה – אנחנו החילוניים. בתקופת האמנסיפציה חזרו המונים בשאלה בלי כפיה. תנועת ההשכלה הוציאה רבים מהם לחיים חופשיים. הציונות הוציאה מהחרדים את בן גוריון, את ביאליק, את חלוצי דגניה את רוב התנועה הציונית. בלי חוק. לא לשכוח הציונות הייתה תנועה קטנה באירופה שהשיגה הישגים אדירים כשהיו מיעוט בעם היהודי.
חוק הגיוס לחרדים של יאיר לפיד נכשל כישלון חרוץ ועולה לנו כסף רב. המתגייסים החרדים זה בלוף. הנח"ל החרדים הם ברובם או צעירים לאומניים או חוזרים בשאלה שמחזירים אותם בתשובה על ידי לימודי תורה בתקציבי צה"ל תוך כדי שירות תקציב מה שמעמיס על תקציב המדינה. חרדים יקרים: לא רוצים להתגייס לא צריך. תראו איך תוך שנים לא רבות ייצאו צעירים אחרים בשאלה ללא כפייה. כבר היום לחרדתם של החרדים רבים חוזרים בשאלה ללא כפייה חילונית. או אז נקבל חיילים מצוינים ואזרחים מועילים. באין מפלגה חילונית כלשון מאזניים אין תקציבים ועזרה לצעירים אומללים החוזרים בשאלה, נטושים לא לפה ולא לשם. עלינו להודות. החרדים לשון המאזניים יעילים בהחזרה בתשובה על ידי תקציבי הממשלה.
לא יוכלו לכפות עלינו דבר אם לא נרצה בכך. מפלגה כזו תשאב תמיכה גדולה גם על די מצביעי ליכוד. אך קודם צריך תנועה להקמת מפלגת חילונית דמוקרטית לשון מאזניים. הדתיים והחרדים יכבדו את זה הרבה יותר. די לשאלה המטומטמת של התקשורת שאין ברירה אלא לשקר: "האם אתה מבטיח להקים ממשלה ללא ביבי, ללא הליכוד?". ואז בוז'י או פרץ גבאי נאלצים להבטיח: "לא נצטרף לממשלה ללא ביבי…" די לשקר. תנועת מני נפתלי החוץ פרלמנטרית למשל, הינה התארגנות נפלאה ואחראית שיש לתת לה גב. זה לא סותר ההיפך.
הדרך היא ליצור מנהיגות של מספר חכמי מדינה שלא ירוצו לחברות בכנסת גם לא לממשלה, אלא אם יהיה רוב לכך. מנהיגות כדוגמת גדולי התורה אצל החרדים. "חכמי החילוניים". ללא הבדל השקפת עולם מובקת, סטף וורטהיימר, עמרם מצנע, ורן כהן, ודן מרידור, יעל גרמן, קארין אלהרר, שלי יחימוביץ' יכולים לשבת במועצת "חכמי החילוניים" שלא רצים לכנסת (זוהי סתם דוגמא, של נשים וגברים מדיסיפלינות שונות) בכל הסכם קואליציוני יש לכפות שראש הממשלה לא יוכל לפרק ממשלה אלא בהחלטת המפלגה החילונית שתוכל לאיים על ממשלה כמו החרדים. עם לפיד וכחלון ביבי הממזר יכול היה לשחק. עם החרדים לא. גם לא עם חילונים שהעקרון שלהם הוא שאפשר גם ללא תפקיד ראש הממשלה. הם יפרשו כאחד והממשלה תתפרק. להפסיק את ה"איזמים" וללכת על העיקר. ולא להיגרר למניפולציות פוליטיות אנטי חרדיות. לא יעזור. יקלקל. חילוני זה לא אומר שאני אנטי דתי. זה לא אומר שלא בא לי ללכת לבית כנסת. זה לא אומר שלא בא לי ללמוד פרק בגמרא אם רצוני בכך (לא כפיתיות בנט על ההורים והילדים המסכנים). לכשעצמי אני סבור שמסכת אבות ברובה היא מסמך חברתי אנושי מהגדולים. אפילו יותר מהתנ"ך ("איזה הוא עשיר השמח בחלקו"). תנועה כזו חייבת לקום במימון לא גדול, בעזרת צעירים מתנדבים שיש בידם חכמת האינטרנט, אם חפצי חיים אנו.
