בקרוב ניתן יהיה לציין שש שנים למחאה החברתית – שש שנים מאז נטתה אוהלה דפני ליף, אשר נזרקה מהדירה אותה שכרה, בשדרות רוטשילד בתל-אביב. מחירי הדיור ומצבם הרעוע של שוכרי הדירות היו הזרז למחאה ההמונית שהולידה את הקריאה לצדק חברתי. המחאה ההיא גם היוותה את הקרקע עליה צמחו שניים מהפוליטיקאים הצעירים בכנסת – סתיו שפיר מהמחנה הציוני, אשר הייתה חלק מהקבוצה המובילה בתל-אביב, ורועי פולקמן שהיה בזמנו חלק מהארגונים הסטודנטיאליים והפוליטיים שפעלו בירושלים.
יתכן שהשניים ישמחו להציג את הצעת החוק שלהם שאושרה אמש (שני) לקריאה שנייה ושלישית בועדה בכנסת כהגשמת דרישות המחאה ואולי אף כסגירת מעגל אישית. אלא שהמבקרים יצביעו דווקא על העדרה של הסדרה מהותית וחיונית של שוק השכירות בכל הנוגע למרכיבים המרכזיים במערכת היחסים בין המשכירים לשוכרים – שכר הדירה ותנאי חידוש החוזה במעבר בין שנה לשנה. מעניין לדעת איזה ציון היו נותנים שפיר ופולקמן של 2011 להצעת החוק של שפיר ופולקמן 2017.
ועדת חוק חוקה ומשפט אישרה אתמול פה אחד את התיקון לחוק השכירות שהוצע על ידי פולקמן ושפיר. עיקרי התיקון לחוק נוגעים להגדרת דירה ראויה למגורים, להגבלת דמי הערובה שנדרשים השוכרים לתת למשכירים ולחלוקת דמי התיווך בין השוכר למשכיר.
הצעת החוק מגדירה ארבעה תנאי בסיס שבלעדיהם דירה לא תהיה ראויה למגורים ובשל כך אסורה להשכרה: מערכת ביוב וניקוז תקינה, מערכת חשמל ותאורה תקינה, קיומם של פתחי אוורור וכניסת אור טבעי שניתן לסוגרם והעדר גורמים המסכנים את בריאותו ובטיחותו של השוכר.
בנוסף מגביל החוק את דמי הערובה שהמשכיר רשאי לגבות מהשוכר עד לשליש מדמי השכירות בכל תקופת השכירות או עד לגובה השכירות של שלושה חודשים – הנמוך מבין השניים. בדמי הערובה יוכל להשתמש המשכיר רק באחד מהמקרים הבאים: השוכר לא שילם את דמי השכירות במועד, תיקון נזקים שנגרמו על ידי השוכר, השוכר סירב להתפנות מהדירה בתום תקופת השכירות.
החוק קובע כי במקרה של ליקויים הנובעים משימוש סביר יחוייב המשכיר לתקנם תוך 60 יום מרגע שנודע לו עליהם. ליקויים המונעים מגורים בדירה יתוקנו תוך שלושה ימים. במקרה שהמשכיר לא ביצע את התיקונים רשאי יהיה השוכר לבצע את התיקונים ולקזז את עלותם משכר הדירה.
סעיף נוסף בתיקון לחוק קובע כי במקרה שהמשכיר השתמש בשירותי תיווך הוא יוכל להשיט רק חצי מדמי התיווך על המשכיר ויאלץ לשאת בעלות החצי השני בעצמו.
חבר הכנסת פולקמן אמר על אישור הצעת החוק כי "החוק מהווה חלק מתוכנית רחבה למהפכת השכירות היציבה בישראל. החוק ישנה את המציאות גם לבעלי דירות וגם לשוכרים". עוד הוסיף פולקמן: "דירות שכורות היום לא נתפסות כאלטרנטיבה לרכישת דיור בגלל העדר שוק יציב ומוסדר שיאפשר דיור ראוי גם למי שידו לא משגת לרכוש דירה. יש צורך במענה אמיתי ל-2 מיליון שוכרים ולהבטיח זאת גם בחקיקה ובהחלטות ממשלה. החוק המקודם מביא חידושים גדולים לשוק השכירות".
חברת הכנסת סתיו שפיר אמרה כי "הסדרת כללי משחק הוגנים בשוק השכירות היא אחד מהיסודות החשובים ביותר לפתרון משבר הדיור בישראל. המהפכה הזו תשפיע על החיים של כל שוכר ושוכרת בישראל, שלראשונה יזכו לתנאים הוגנים ולוודאות קורת הגג שתחתיה הם חיים".
כאמור, על אף ההודעות הנרגשות לתקשורת על יום היסטורי וחוק שיתן מענה לשני מליון שוכרים, יש לציין כי הצעת החוק שאושרה מכילה תיקונים מינוריים יחסית במערכת היחסים בין השוכר למשכיר ולא מהווה שינוי של ממש בשוק הדיור. מרבית שוכרי הדירות לא ירגישו בכל שינוי כשרף הדירה הראויה למגורים שנקבע בחוק הוא נמוך מאוד, והחוק לא מטפל בסוגיה המטרידה את מרבית השוכרים – העלאת דמי השכירות באחוזים גבוהים בכל שנה.
