דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
היי-טק

כלכלה / ההשקעה בהיי-טק תגדל? הממשלה הוציאה מכרז להקמת קרנות חדשות

המטרה: יצירת מקור הון חדש לתעשיית ההיי-טק הישראלית שנשענת ברובה על מקורות זרים, ופתיחת אפיק השקעה חדש ובטוח לחוסכים לפנסיה | המכרז להקמת ארבע קרנות יצא לדרך אתמול (א')

עובדות היי טק חרדיות. (צילום: פלאש 90)
עובדות היי טק חרדיות. (צילום: פלאש 90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

משרד האוצר פרסם אתמול (ראשון) מכרז להקמת ארבע קרנות המיועדות להשקעה בחברות היי-טק ישראליות. מניות הקרנות שיוקמו יסחרו בבורסה והן מיועדות לספק פתרון מימון לחברות היי-טק ישראליות צעירות. מן הצד השני הקרנות יספקו ערוץ השקעה אטרקטיבי לקרנות הפנסיה שהמדינה תפרוס עליו הגנה מפני הפסדים.

שר האוצר, משה כחלון (כולנו) תיאר את הסיבות שהובילו להחלטה כשאמר כי "הקרנות החדשות משלבות בין שני יעדים חשובים של משרד האוצר – פתיחת אפיק השקעה חדש לחוסכים לפנסיה, לצד מקור הון חדש לתעשיית ההיי-טק הישראלית, הנשענת כיום ברובה על מקורות זרים. נמשיך לחזק את התעשייה הישראלית על ענפיה."

השר משה כחלון (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).
השר משה כחלון (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

במשרד האוצר זיהו כי הגופים המוסדיים המחזיקים בכספי הפנסיה נמנעים מלהשקיע בתעשיית ההיי-טק הישראלית בדגש על חברות הסטארט-אפ. הסיבה לכך נעוצה בסיכון הגדול הקיים בהשקעה בחברות מהסוג הזה שרק חלק קטן מהן מגיעות לבשלות ומניבות רווחים. היכולת לזהות באיזו חברה טמון פוטנציאל ממשי להצלחה דורש מיומנות גבוהה והיכרות עם ההתפתחויות הצפויות בעולם הטכנולוגיה. מנגד, תעשיית הסטארט-אפ הישראלית נסמכת ברובה על קרנות הון סיכון מחו"ל המעדיפות לממש רווחים ברגע שניתן למכור את החברות שהצליחו לאחת מענקיות הטכנולוגיה.

על פי הודעת משרד האוצר, הקרנות שיוקמו ישלבו השקעה במניות סחירות בחברות היי-טק והשקעה של 30% לפחות מההון שיצבר בהן בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. לכל אחת מארבעת הקרנות שיוקמו תעמיד המדינה רשת ביטחון של 50 מיליון שקלים שתופעל במקרה של הפסדים.

החשב הכללי במשרד האוצר, אורי חזקיהו, שהיה שותף ליוזמה להקים את הקרנות אמר אתמול על הרעיון להקים את הקרנות כי "הידע הרב שנצבר באגף החשב הכללי ישמש לטובת קידומם של כלי מימון חדשניים, התומכים במטרות האסטרטגיות של משרד האוצר, ובראשן הגדלת הצמיחה והפריון. הקרנות החדשות יאפשרו לחוסכים לפנסיה ליהנות מפירות ההצלחה של התעשייה הישראלית החדשנית."

יו"ר רשות ניירות ערך, שהיה שותף למהלך, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי "ההצעה שלנו נועדה ליצור עבור הציבור הרחב מכשיר השקעה שיאפשר לו לראשונה להשתתף בהצלחת חברות הטכנולוגיה הישראליות, תוך מתן הגנה על ידי המדינה. מדובר בכלי חשוב נוסף שקידמנו על מנת לתמוך בחברות קטנות ובחברות טכנולוגיה."

מעבר לאנשי הממשלה שהיו מעורבים בהוצאת המהלך לדרך יתכן שהקרדיט בנושא זה מגיע, לפחות באופן חלקי לעיתונאי – ולעיתון. מזה זמן שסגן עורך העיתון "גלובס", אלי ציפורי, מנהל קמפיין מעל דפי עיתונו בדיוק בנושא זה. ציפורי היה אולי "הראשון לזהות" כי הגופים המוסדיים אינם משקיעים בחברות היי-טק ישראליות, והרבה לבקר אותם על כך. הפתרון שמציעה הממשלה היום הוא סוג של מענה לביקורת זו.

אולם יש לציין שמדובר בפיתרון מעט מסורבל – לממשלה כלים אפקטיביים יותר להשקיע בתעשייה כלשהי, ולשפר את מצב המשק דרך השקעה בתשתיות. הפתרון שנבחר, בחירת גופים פרטיים שיקימו קרנות שייסחרו, אם יעלה רצון מלפני הגופים המוסדיים והמשקיעים הפרטיים, בבורסה, היא בבחינת שלח לחמך על פני המים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!