עיצומי עובדי חברת החשמל הושהו בחלקם, מתוך אחריות העובדים למשק החשמל בימים של שיאי צריכה. בדיון שנערך היום (שני) בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה התברר כי למעשה גם העברת התשלומים לספקים החיצוניים של החברה נמשכת כסדרה, על אף שהעובדים ביקשו לעצור את ההעברות כחלק מהעיצומים והורשו בהחלטה קודמת של ביה"ד לקזז 10% מהם.

בדיון היום לא התקבלה החלטה בבקשת העובדים להחריף את השביתה. הדיון יימשך ביום א', לאחר הודעה מהמדינה לגבי הסכמתה ל"הקפאת מצב" – הפסקת העיצומים, לצד הפסקת החלטות רגולטוריות בנושא, עד לדיון בבג"ץ בעתירת המדינה כנגד השביתה ב-20 ליולי, וכן להסכמתה לפגישת גישור בנוכחות שר האוצר משה כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ.

בית הדין היה אמור לדון הבוקר בתוצאות המפגש בין ועד עובדי החברה לנציגי המדינה. עו"ד חגי ורד, שייצג את חברת החשמל, סיפר כי בחמישי האחרון אכן התקיימה פגישה בהשתתפות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור, יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל ומנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך. לדבריו של עו"ד ורד, בסיום הפגישה הועלתה הצעה שהמדינה מסרה שתשקול אותה, ושתשיב אליה עד היום.

ברקע הדברים כוונת המדינה להפוך את עיקר פעילות חברת החשמל – מקטע ייצור החשמל בתחנות הכח – למופרטת. פעולה זו תחייב פיטורי 4,000 עובדים להערכת המדינה, או 6,000 להערכת ועד העובדים, כשני שליש מעובדיה הקבועים של החברה, בצעד דרמטי שעלול למוטט אותה. אך מהלך ההפרטה הכולל הוא רק "כוונה", ובינתיים נוקטת המדינה בגישה של "הפרטה זוחלת" בלבד – הפרטת נתח אחר נתח של חברת החשמל.

המטרה: שבירת העבודה המאורגנת בחברה בכל מחיר

עילת העיצומים כעת היא החלטה ספציפית להפרטת הבינוי של תחנת כח חדשה וידידותית לסביבה, במקום היחידות הפחמיות שהוחלט על סגירתן במתחם "אורות רבין" של חברת החשמל בחדרה. המדינה ממתגת זאת כמהלך סביבתי שישפר את איכות האוויר ע"י הפחתת השימוש בפחם, ו"על הדרך" כוללת בו את ההפרטה – על אף שגם חברת החשמל היתה יכולה להקים את התחנה החדשה.

תחנת הכח אורות רבין במבט מן הים. צילום: דבר ראשון.

אך למעשה, הדיון אינו עוסק בהחלטה הספציפית על חדרה, אלא על הרפורמה עצמה. בעשרים השנים האחרונות גיבשה המדינה מספר הצעות שונות לרפורמה כוללת במשק החשמל ונסוגה מהן, אך במקביל נוקטת במהלכי הפרטה המאיימים על יציבות חברת החשמל, ומסכנים את פרנסת העובדים. יש לציין כי על פי הערכות קיים סיכוי גבוה שמהלכי ההפרטה יביאו דווקא להעלאת תעריף החשמל כתוצאה מההפרטה, מה שמעלה שאלות כלפי מניעה של המדינה במהלך זה..

העיצומים הוקפאו בחלקם

עו"ד אורנה לין בדיון על עיצומי עובדי חברת החשמל (צילום: ארז רביב)

עו"ד ארנה לין, שייצגה בבית הדין את ועד עובדי חברת החשמל, חשפה כי למעשה אין כלל השבתה של התשלומים לספקים חיצוניים של חברת החשמל. בתחילה מנע זאת בית הדין, ולאחר סחבת מצד המדינה, אישר לקזז 10% מתשלומים אלו. מדובר באלפי ספקים בארץ ובחו"ל של החברה, אך הנזק הכלכלי המשמעותי מהקפאה ייגרם בעיקר לבעלי תחנות הכח הפרטיות בישראל ולספק הגז הטבעי – מונופול "תמר", בו שולט יצחק תשובה. בנוסף סיפרה לין כי כדי למנוע שיבושים באספקת החשמל, ביטלו העובדים את העיצומים ביחידת ניהול המערכת, בזיקה לעומסי החום הכבדים ושיאי הצריכה. העובדים ביקשו להחריף את העיצומים ולבטל לחלוטין תשלומים לספקים חיצוניים, בטענה שעובדי החברה לא הצליחו לבצע את הקיזוז שאישר בית הדין בהחלטתו הקודמת.

העיצומים, שקשורים לגביית תשלומים וסקרי חיבור של יצרני חשמל פרטיים נמשכים ומשפיעים בעיקר חברת החשמל עצמה, שקופתה מתרוקנת במהירות, ועל מתקיני פאנלים סולריים שנפגעים גם הם.

תמצאו שכן אחר

עו"ד אהרון מיכאלי בדיון על עיצומי עובדי חברת החשמל (צילום: ארז רביב)

המייצג את התחנה הפרטית דליה אנרגיות, הגיב בחריפות לבקשת העובדים להשבית לגמרי את התשלום לספקים חיצוניים, ודרש כי עיצומי החברה יכוונו כנגד המדינה ולא כנגד הספקים. הוא ציין כי "כשהתקבלה ההחלטה לאשר קיזוז, אף אחד לא קם ולא פצה פה", למרות שלטענתו, בהנהלת החברה ובנציגות העובדים ידעו כי פעולה כזו אינה ניתנת לביצוע. "בבוא בית הדין לשקול את המידתיות הוא לא יכול לקבל טיעון שמוצג לראשונה עכשיו, בלי כל סימוכין, ראיה, או אפילו הסבר לוגי", אמר, "לא מתקבל על דעתי שהם לא יודעים לחשב 90%. הנטל על הוכחת הטענה הזו מוטל עליהם".  מיכאלי ציין כי השבועיים בהם הותר לקזז תשלומים בעצם "בוזבזו" ועל הדבר להיזקף לחובת ועד העובדים.

כאשר ציין נשיא בית הדין האזורי לעבודה אלכס קוגן כי "מטרת השביתה היא לא לגרום נזק, אלא להיות מנוף כלפי המדינה להכיר שיש פה גם עובדים", דחה מיכאלי את הטענה והוסיף כי "אף שאינני יועץ לנציגות הארצית של העובדים, הם בוחרים שלא להכאיב למדינה, אף שיש בידם אמצעים לעשות זו". לאחר מכן פירט כי הוא מתכוון לעצירת התשלומים למחזיקי אגרות החוב של חברת החשמל – צעד שמשמעותו עלולה להיות חדלות פירעון החברה ופירוקה, לצד "הורדת שאלטר" מכוונת במשרד הביטחון ובמשרד האוצר, אשר "יסיימו את השביתה בתוך שעה".

בשלב מסוים מיכאלי אף השווה בין עצירת תשלומים לספקים לבין הפסקת חשמל כוללת. הצעותיו גרמו לשופט קוגן לומר "אז בעצם יש 'נוהל שכן', ואתה אומר להם – תמצאו שכן אחר". עו"ד לין מחתה על השימוש במונח "נוהל שכן" (המציין אופן פעולה של צה"ל במעצר מבוקשים ביו"ש בעבר, בו קרוב או שכן של המבוקש נדרש ע"י חיילי צה"ל לדפוק בדלת ולבקש מהמחבל להסגיר את עצמו. הנוהל נפסל ע"י בג"ץ).

העובדים חוששים כי כאשר המדינה תתחרט בעתיד על תוצאות הרפורמה, זה כבר לא יעזור לעד 6,000 עובדים שצפויים להיות מפוטרים, ונאבקים לא רק על הפיצויים שיקבלו – אלא על עצם זכותם להתפרנס בכבוד

דיון זה שיקף בצורה ברורה את משמעות מהלכי ההפרטה שהמדינה כבר חוללה באמצעות הקמת 'דליה אנרגיות' ודומותיה – דאגה לפעילות העסקית המופרטת, תוך העלאת הצעות שעלולות להיות הרסניות ואלימות כלפי גורמים אחרים, אפילו כלפי משרד הביטחון. בהמשך הוסיף מיכאלי כי "אם תחריג את דליה מהעיצומים האלו, תוכל לקבל פטור ממני לשנה".

במהלך הדיון ציין השופט קוגן כי לא יאשר הפסקת תשלומים לספקים חיצוניים לאורך זמן רב, אלא כאמצעי לחץ במהלך ימים בודדים, ובכך סימן כי נשקם של העובדים בעיצומים ממילא מוגבל, וכוחה של המדינה כריבון נשמר. השאלה הגדולה המרחפת על משק האנרגיה היא מדוע המדינה בוחרת לרסק את החברה שבבעלותה, למרות יכולתה המקצועית הגבוהה, ולמרות תכניות התייעלות שנעשו בשנים האחרונות והביאו לפרישת מאות עובדים. העובדים חוששים כי כאשר המדינה תתחרט בעתיד על תוצאות הרפורמה, זה כבר לא יעזור לעד 6,000 עובדים שצפויים להיות מפוטרים, ונאבקים לא רק על הפיצויים שיקבלו – אלא על עצם זכותם להתפרנס בכבוד.

הסחבת נמשכת

מכיוון שהמדינה לא הודיעה האם קיבלה את ההצעה מפגישת המו"מ ביום ה' עד למועד הדיון, ומכיוון שלא התאפשר במסגרת הדיון לברר לעומק את הטענה לגבי חוסר היכולת לקזז חלקית את התשלומים לספקים החיצוניים, לא התקבלה בינתיים החלטה בנושא. השופט קוגן אמר כי "אני רוצה לדעת אם נתתי החלטה שלא ניתן ליישם אותה מהגורם הכי מקצועי". עו"ד לין הציעה כי תוך 48 שעות יוגש תצהיר לבית הדין המפרט מדוע התשלומים לא קוזזו, על בסיס הסברי נציגי אגף הכספים של החברה. לין ביקשה גם לערב את שר האוצר ושר האנרגיה בפגישות הגישור.

בסיכום הדיון הוחלט כי על המדינה להודיע עד היום (שני) הערב עד 21:00 לכל הצדדים האם היא מקבלת את הצעת בית הדין ל"הקפאת מצב". בנוסף, עליה להודיע האם תוכל לקיים פגישת גישור בה ישתתפו גם שר האוצר משה כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ. אם לא יגיעו הצדדים להבנות, הדיו הבא יתקיים בראשון הקרוב.